לשון חכמים/חלק ב/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תיקון היסוד[עריכה]

נכון לאומרו ביום תשעה לחודש תשרי, גם בכל ליל ששי של ששה שבועות שובבי״ם באשמורת הבוקר, וגם בכל שבוע ששי. של שבעה שבועות ימי העומר וכן יזהר ללמוד לימוד זה ביום שיראה קרי ח״ו אחר הטבילה, וזה תוארו:

קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃ וְנֶאֱמַר לְאָדָ֥ם מַעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃ וְנֶאֱמַר אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃

(יהו״ה) יָחִיד הֶאֱצִיל וּבָרָא הַכֹּל:

(אהי״ה) אֵין הַמַחֲשָׁבָה יְכוֹלָה לְהַשִּׂיגוֹ:

(יאההויה״ה) יָאִיר אֶת הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְאֵין יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל הֶאָרָתוֹ:

(יהו״ה) יְחַיֶּה הַכֹּל וּמְכַלְכֵּל הַכֹּל:

(אדנ״י) אֵין דָּבָר נֶגְדּוֹ יִתְחַשֵּׁב:

(יאהדונה״י) יְהֹוָה אֱמֶת, הַמְקַיֵּם דְּבָרָיו, וְכָל נִשְׁמוֹת הַנִּבְרָאִים יְהַלְּלוּהוּ: יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ הָעוֹזֵר דַּלִּים וּמְקַבֵּץ נִדָּחִים, הַכֹּל יוֹדוּהוּ. יִתְבָּרךְ אֱלֹהֵֽינוּ הַקּוֹרֵא דְּרוֹר וּמַתִּיר נֶאֱסָרִים, הַמֵּנִיחַ יְגֵעִים. יְהֹוָה אַתָּה הָעוֹנֶה דּוֹרְשֶׁיךָ וְשׁוֹמֵעַ נַאֲקָתָם, הַצְמַח יְשׁוּעָתָם. יִשְׂרָאֵל אֶבְיוֹנֶיךָ הוֹגִים דְּבָרֶיךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים יַגִּידוּ. יָסַד אֲרִיאֵל, הָקֵם דְּבָרֶיךָ וְהָרֵם נִּסֶּיךָ, הַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ. יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוֹגֵי דַּת וְתוֹרָה, נַהֲלֵם, הוֹשִׁיעֵם, יַשְׁרֵם. יְהֹוָה אֲרוֹמִמְךָ, הֶחֱיִיתַנִי דִלִיתָנִי וְגִדַּלְתַּנִי נְשָׂאתַנִי הַרְאֵנִי יִשְׁעֶךָ:

חב״ו

חַי בּוֹרֵא וְיוֹצֵר

חנני ברַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ

חכמה בינח ודעת

חכמני בתורתך והבינני

חזקני במצותיך ושגבני

חייני בצדקתך וזכני

חזקני בנפש ובגוף

חבקני בימינך ושמחני

חנני בטובך ורצונך

חיים בנים ומזונות

ה׳ הגדול והגבור הנורא

חזק ברית ונשאהו

חיה ברית ונשאהו

חזקהו באורותיו ועטרהו

חברו בביתו ונויהו

חילו ברך ואמץ

חון בנצוצותיו ולקטם

חלצם בררם ונקם

חזקם ברכם והעלם

חבבם בנם ויסדם

יחיד הנסתר ונעלם המיוחד

חיינו בחסדיך וימלאו

חדרים בדעת ויתרבו

חסדים ביסוד ומלכות

חיינו בחכמה וימשכו

חיים בישראל ויעקב

חיינו בחכמה וימשכו

חיים בלאה ורחל

חזקם באורות וכלים

חזקם בפנימיות נבחיצוניות

חזקם בפנימי ומקיף

חזקם ביושר ועיגולים

חזקם בכללות ופרטות

חזקם בטעמים ונקודות

חזקם בתגין ואתיות

חזקם בע״ב וס״ג

חזקם במ״ה וב״ן

חזק בנימין ויוסף

חיה בנימין ויוסף

חנם בכתר וכללוהו

חנם בחכמה ובינה

חנם בדעת וכללוהו

חנם בחסד וגבורה

חנם בתפארת וכללותו

חנם בנצח והוד

חנם ביסוד ומלכות

אָֽנָּֽא בְּכֹֽחַ. גְּדוּלַת יְמִינֶֽךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה:                         (אב״ג ית״ץ)

קַבֵּל רִנַּת. עַמֶּֽךָ שַׂגְּבֵֽנוּ. טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא:                             (קר״ע שט״ן)

נָא גִבּוֹר. דּֽוֹרְשֵֽׁי יִחוּדֶֽךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם:                           (נג״ד יכ״ש)

בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם:                     (בט״ר צת״ג)

חֲסִין קָדוֹשׁ. בְּרֹב טֽוּבְךָֽ. נַהֵל עֲדָתֶֽךָ:                              (חק״ב טנ״ע)

יָחִיד גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְנֵה. זֽוֹכְרֵֽי קְדֻשָּׁתֶֽךָ:                            (יג״ל פז״ק)

שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ. יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת:              (שק״ו צי״ת)

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

אורות בינה גלויים יאירו תוך צנורותינו (אב״ג ית״ץ)

קדושת רישא עילאה שֶׁהוּא טמיר נשיג (קר״ע שט״ן)

נשיג גדלות דעת יהיה כולו שלם (נג״ד יכ״ש)

ברכה טובה רחל צדיקים תקנו גבורותיה (בט״ר צת״ג)

חִלִּֽינוּ קִוִּֽינוּ בִּרְכַת טעמים נקודות עלינו (חק״ב טנ״ע)

יהיה גדלות לאור פרצוף זעיר קדוש (יג״ל פ״ק)

שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל ויתייחדו צדקה יסוד תפארת (שק״ו צי״ת)

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

אָֽנָּֽא בַּחֲסָדִים גְּדוֹלִים, יָאִיר תִּפְאֶֽרֶת צַדִּיק:                      (אב״ג ית״ץ)

קִוִּֽינוּ רָצוֹן עֶלְיוֹן, שֶׁל טְעָמִים נְקֻדּוֹת:                           (קר״ע שט״ן)

נְקַוֶּה גַּדְלוּת דּוֹדִים, יוּשְׁלַם כֶּֽתֶר שֶׁלָּהֶם:                         (נג״ד יכ״ש)

בְּאוֹר טִפַּת רֶֽחֶם צַדִּיק תָמִּים גַּדְּלֶֽנּוּ:                              (במ״ר צת״ג)

חִלִּֽינוּ קִוִּֽינוּ בִּרְכַת טוּב נֹֽעַם עֶלְיוֹן:                               (חק״ב טנ״ע)

יִתְמַתְּקוּ גְּבוּרוֹת לְעוֹרֵר פְּעוּלַּת זִוּוּג קָדוֹשׁ:                       (יג״ל פז״ק)

שְׁבִיל קֹֽדֶשׁ וִיסוֹד צַדִּיק יִהְיוּ תְמִימִים:                            (שק״ו צי״ת)

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

אח״כ יאמר כ״ד פעמים יסוד, וכ״ד פעמים יוסף, כי ארבעה אבנים בונים כ״ד בתים כנז׳ בס׳ יצירה והבן. ואח״כ יאמר דברים אלו מעומד בכונת הלב:

קוּם אוֹת הַקָּדוֹשׁ, וְקַח אוֹר הַחֵן מִן הָעֵינַיִם, וְהִזְדַּוֵּג עִם הַכַּלָּה יְפַת הָעֵינַיִם, קַח אוֹת הַבְּרִית אוֹת לְטוֹבָה, וְתֵן לְצִיּוֹן הַחֲבִיבָה, חֲמִשָּׁה חֲסָדִים הַנִּקְרָאִים מַּיִּין דּוּכְרִין שֶׁהֵם נִכְלָלִים בָךְ, עַלָיךְ כְּתִיב לֹֽא־יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃

קוּם אֵבָר הַקָּדוֹשׁ, וְהִתְחַזֵּק בְּאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֶסֶד עֶלְיוֹן, וּבֹא אֶל בֵּיתְךָ נְקֻדַּת צִיּוֹן, וְתֵן בָּהּ זֶרַע קֹדֶשׁ הַנִּמְשָׁךְ מִן הַמֹּחַ סוֹד חָכְמָה לְהוֹצִיא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת לָעוֹלָם, וְקוֹיֵ֤ יְהֹוָה֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֙וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ׃ כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ:

קוּם אורח הַקָּדוֹשׁ וברך את השושנה העליונה, כוס ישועות תשא כוס של ברכה, טֽוֹב־עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ יברך ויבורך, יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ, בָּרוּךְ אַתָּה תן בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ, בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ אֹרַח חיים, אֹרַח מישור, אֹרַח לצדיק משרים, וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם׃

קוּם ברית הַקָּדוֹשׁ והתחזק בל״ב נתיבות ועשרה מאמרות, ואז דיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין, זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה, גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ, כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת:

קוּם גואל הַקָּדוֹשׁ וגאל את הבנים השובבים, כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת, קוּם קרא לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ, אמור לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ, כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ׃ שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהֹוָ֗ה כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה׃

קוּם גואל הַקָּדוֹשׁ וְהַצִּיל גָז֖וּל מִיַּ֣ד עוֹשֵׁ֑ק. כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכׇל־שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃ גֹּאֲלָ֣ם ׀ חָזָ֗ק יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שְׁמ֔וֹ רִ֥יב יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֑ם, וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע (ר״ת גו״ף) בְּיַֽעֲקֹ֑ב, וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם, ויָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מעליהם וְהַלְבֵּשׁ אותם מַחֲלָצוֹת, וְיִתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃ גואל. גואל. גואל. אתה הגואל ולך הגאולה קנה לך, וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן. כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹתֵיכֶ֑ם:

ויהא רעוא שיתוקן פגם חטא הַמַחֲשָׁבָה ויתוקנו מ״ד דאבא ומ״ן דאימא שהם מ״ב זווגין ויעלו למקומם העליון. ויהא רעוא שיתוקן פגם חטא המעשה, ויתוקנו חמשה חסדים וחמשה גבורות שהם מ״ד ומ״ן שהם סוד ארבעה ושמונים אותיות שיש בהוי״ה במלוי ע״ב ובהוי״ה במלוי העולה ס״ג, ובהוי״ה במלוי העולה מ״ה ויעלו למקומם הקדוש, וגם הם ימשכו בהוי״ת דמלוי העולה ב״ן אשר במלכות, וגם יתוקנו עוד ארבעה ושמונים אותיות שיש באחד ועשרים שמות אהי״ה ויעלו למקומם הקדוש, וימשכו אחד ועשרים אהי״ה שהם מספר אמת מן ז״א הנקרא אמת אל הַמַּלְכוּת ואז יהיה כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת, וגם יתוקן זווג עליון שבפה שהם חיך וגרון, ויתוקנו ארבע אותיות אחה״ע שהם מספר ארבעה ושמונים והם סוד מ״ן שבגרון ויעלו למקומם העליון הקדוש:

קוּם דג הַקָּדוֹשׁ והאר באורות המוחין ומלבושיהם אשר מתקבצים כולם בך, כי בך מתגלים האורות המכוסים וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ, ארץ העליונה שושנה רעננה:

קוּם הבל הַקָּדוֹשׁ והאר אל הכלה האהובה והחביבה אתה צדיק תן צדקה אל הכלה הנקראת צדק ותהיה צדקה לכן יאמר יש מפזר ונוסף עוד כי נגדלים החסדים ומתרבה אורם לאין קץ:

קוּם וא״ו הַקָּדוֹשׁ ותתגלה העטרה שבך שהיא יו״ד עטרה בראש צדיק, ואז יתגלו י״ו אודות שהם שמונה חסדים שבשליש תפארת העליון המכוסה, ושמונה אורות גבורות שנמתקו עמהם, והם אותיות י״ו של יוסף, ועם שבעים אורות החסדים המגולים ושבעים אורות הגבורות שנמחקו עמהם שהם מספר שני אותיות ס״ף ישתלם יוסף הוא הצדיק הוא השליט הוא המשביר כְּדִכְתִיב וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר:

קוּם זיו הַקָּדוֹשׁ והאר אל יסוד הכלה הנקרא ציון. ותן לה שלשה שמות הוי״ה במלוי ההי״ן העולה מספר ב״ן שהם סוד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, זיו הַקָּדוֹשׁ יפה אתה, יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה, האר להכלה היפה, כלה שעיניה יפות, כי הַמַּלְכוּת שלך היא, היא לך ואתה לה, לך אוהבת לך חומדת לך שוקקת לך מתאוה, יהא רעוא דלא תזוז מנה לעלמין ותתחברון כחדא, בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו ביחודא שלים אמן.

קוּם חי הַקָּדוֹשׁ והתחזק בשרשן הדעת ותהיה תמיד אבר חי, רב עוד יוסף בני חי, חי אתה חי שמך, חי חי יקראו לך, קוּם חי הַקָּדוֹשׁ וקבל ע״ב אותיות טיפת החסד שהם ח״י שמות הוי״ה כנגד ח״י חוליות שבשדרה, ותעלה בסוד ע״ב שֶׁהוּא חסד, אתה חי ותמיד חי לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַחַיִּֽים, כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים, אז תתחבר כה לחי, וַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃

קוּם טוב הַקָּדוֹשׁ והחזק בגביע הוא גביע הכסף שֶׁהוּא חמשה פעמים טוב, והשקה והשפיע את הכלה הכלולה, ומשם תשפיע לנו ברכות טוב בחסד וברחמים, נשבעה מטוב ביתיך וטוב וחסד ירדפונו כל ימי חיינו טוב ומטיב לכל רב טובך:

קוּם יסוד הַקָּדוֹשׁ והתחזק באורות וחסדים גדולים ויתגלה. הכלי השלישי הפנימי הנקרא קודש קדשים צדיק יסוד עולם קוּם יסד ציון, כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כׇּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן. צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃

קוּם יוסף הַקָּדוֹשׁ והתחזק בשלשה חסדים ושלשה גבורות אשר הם ששה שמות הוי״ה בשתי בחינות המכוסה והמגולה, ויתמתקו שלשה הגבורות בשלשה החסדים ותכרת הערלה ותתבטל אחיזתה ויתקיים המקח שֶׁהוּא התפשטות החסד בז״א, ותחזור האונאה למקומה כי בשתות קנה ומחזיר אונאה, וְהָֽאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּֽרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ, וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כׇּל־הַכֶּ֙סֶף֙, וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר, בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן:

קוּם כפתור הַקָּדוֹשׁ והתחזק בשלש טיפות אורות הנמשכים ממוח העליון, אשר ירדו למטה בגניזו דרך חוט השדרה ואטמרו גו נביאי קשוט בסוד תרין ביעי דדכורא. קוּם התגלה והכנס בנקודת ציון שבמלכות ותכנים שם שלשה טיפות אורות אלו והם הם האבות העליונים אשר הם שורש לתחתונים:

קוּם לולב הַקָּדוֹשׁ וקבל מתוספת האור הנמשך מחיים העליונים הנוסף בעמודא דאמצעיתא, אתה חיים קבל מחיים כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים, ותהיה חי תמיד בסוד חי העולמים:

קוּם משכיל הַקָּדוֹשׁ ואריק ברכאן מרישא עלאה וכל שייפי גופא כולהו אתתקנן לארקא בך ברכאן אנת הוא דנטיל כולא ואחסין כולא כחדא, וכל ברכאן בך שריין, אורח חיים למעלה למשכיל אנת משכיל תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל, וַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכׇל־דְּרָכָ֖ו מַשְׂכִּ֑יל:

קוּם משביר הַקָּדוֹשׁ ואחסין לך ארעא קדישא דאיהי מלכותא קדישא, ואריק עלה ברכאן בכל יומא והב לה תפנוקין ועידונין בנגידו עלאה תגיד עלה, אנת הוא צדיק יסודא דעלמא, הא תיאבותא דמטרוניתא לאדבקא בך מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. קוּם ואתער חביבי ורחימו למטרוניתא לאתקשרא כחדא, וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר, וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט, ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר:

קוּם נח הַקָּדוֹשׁ ומשוך אור מן ח״י חוליות שבשדרה, אנת הוא איש חי, אנת הוא צדיק חי עלמין, אנת הוא רב פעלים מארי דכל עובדין וכל חיילין עלאין בגין דכולהו נפקין מינך, אנת הוא אות בכל חיילין דידך אנת רשים ורב מכולא, נֹ֔חַ נֹ֗חַ, נֹחַ לעילא נֹחַ לתתא, אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים צַדִּיק לעילא צַדִּיק לתתא, נֹ֔חַ נֹ֗חַ, תִמְצָא־חֵ֥ן וְשֵֽׂכֶל־ט֑וֹב, קח אתך אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן, תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ:

קוּם סוד הַקָּדוֹשׁ ואנגיד טפין קדישין ממוחא עילאה קוּם ובסם למטרוניתא דכל תיאובתא דמלכא במטרוניתא בך הוי ובך עייל למטרוניתא לאתר דאקרי ציון, דהתם הוא אתר כסותא דנוקבא כבית רחם לאיתתא, סוד הַקָּדוֹשׁ צדיק אתה, ס֣וֹד יְ֭הֹוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃

קוּם עוף הַקָּדוֹשׁ והתחבר עם מטרוניתא קדישא אנת הוא עופא קדישא דאית בך מאה וחמשין ושית אורות קוּם ואנהיר למטרוניתא בחביבו ורחימו מאלין נהורין דאית גבך, וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ נפיש חיי סגי ומסגי:

קוּם פועל הַקָּדוֹשׁ וכתוש כתישין ואפיק מכל אינון שייפין עלאין דאינון זיתין קדישין משח רבו בתיאובתא שלים לגבי מטרוניתא ואמשיך לה ההוא נגידו מלעילא בכל שייפא ושייפא, וגדא איהי בלולה בשמן כתית לאתהנאה ולאתזנא מניה, אתה פועל הקדוש, פֹּעֵ֥ל יְ֝שׁוּע֗וֹת בְּקֶ֣רֶב הָאָֽרֶץ. הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק, שמחנו בפעליך פעולת צדיק לחיים:

קוּם צַדִּיק הַקָּדוֹשׁ ורוץ בההוא מגדל עוז דהא קרא כְּתִיב מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה בּֽוֹ־יָר֖וּץ צַדִּ֣יק וְנִשְׂגָּֽב׃ הא רעותא בההוא מגדל תדיר, ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין, וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִֽחְיֶֽה, זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה, וּבְּ֭רָכוֹת לְרֹ֣אשׁ צַדִּ֑יק, צַדִּיק צַדִּיק הדרן עלך:

והדרך עלן, דעתן עלך ודעתך עלן לא נתנשי מנך ולא תתנשי מנן לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי:

קוּם צֶמַח הַקָּדוֹשׁ וטול לך נחלין ומבועין ונהרין אנת הוא מקורא דכילא, אנת הוא נטיל כולא, אנת הוא ברא דדמי לאבוי ואתרשים ביה, אנת הוא עושה פרי אשר זרעו בו על הארץ, דא ארעא קדישא מלכותא קדישא, אנת הוא צֶמַח צַדִּיק, יהא רעוא דינהיר בך מצחא דעתיקא קדישא, אנת הוא צֶמַח. קוּם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה, אנת הוא צֶמַח הצמיח לדוד צֶמַח צדקה, וחיש יבוא אִישׁ צַדִּיק צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב אָמֵן:

קוּם צנור הַקָּדוֹשׁ וקבל אור מרצון העליון, ויתגבר צנור הימיני הַקָּדוֹשׁ על צנור השמאלי, ואז יקרא טוב וְיִהְיֶה רַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל, צנור צנור, אנת צנור ואנת רצון, הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן, וּ֝בִרְצוֹנְךָ֗ תרים [תָּר֥וּם] קַרְנֵֽינוּ. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

קוּם קנאי הַקָּדוֹשׁ ולבש קנאה כי כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת קִנֵּ֧אתִי לִירוּשָׁלַ֛͏ִם וּלְצִיּ֖וֹן קִנְאָ֥ה גְדוֹלָֽה, יְהֹוָה֙ כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֙יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃ וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת, לזמר עריצים ולהכרית החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה, לם רבה [לְמַרְבֵּ֨ה] הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין־קֵ֗ץ עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתּ֔וֹ לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־עוֹלָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ קוּם וקנא קנאת בית יִשְׂרָאֵל בְּנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף, הרב כבסנו מעונינו, ומחטאתינו טהרינו, תחטאינו באזוב ונטהר תכבסנו ומשלג נלבין, ויקוים בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם, וְאוֹמֵר מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה. מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:

קוּם רוכל הַקָּדוֹשׁ וקשט את הכלה העליונה, ואת עדיה תלבשנה עדיה זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף, ומלבושה שֵׁ֤שׁ וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה, תן צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ, ורביד על גרונה, תן נזם על אפה ועגילים על אזנה, ועטרת תפארת בראשה, אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת, יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃ קוּם והתמלא ברכות הָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ, וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכׇּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל, וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ, אָכ֨וֹל וְשָׂב֤וֹעַ וְהוֹתֵר֙, צַדִּ֗יק אֹ֭כֵֽל לְשֹׂ֣בַע נַפְשׁ֑וֹ, מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ. תַּשְׂבִּיעַ נֶ֣פֶשׁ שֹׁקֵקָ֑ה, שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ, ואנחנו עבדיך נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ. שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ, ונתנה ונשמחה בכל ימינו:

קוּם שבט הַקָּדוֹשׁ והזדווג עם הכלה העליונה שלום אתה ברוך אתה טוב אתה, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, וְהֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן, באהבה וחיבה, אתה שבט זֹרֵעַ צְדָקָה, זרע קודש מצבתה, שבט מישור אתה, צדיק וישר אתה, ק֭וּמָֽה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ, קוּמָה לִמְנוּחָתֶךָ, קוּם התהלך בארץ לארכה ולרחבה, ויקיים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל, וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל, לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה, וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙, הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד, וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה, וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו, לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב פָּנִ֑ים, בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים:

קוּם תרנגול הַקָּדוֹשׁ וקרא ללאה ולרחל. קוּם והאר עיני שניהם, יִ֭רְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם׃ אתה טוב תִּפְתַּ֥ח יָ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב, אתה צדיק מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם, אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ, וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כׇּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

אח״כ ישב וילמוד רמזים אלו השייכים ליסוד:

אבר, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא אבר על שם שֶׁהוּא מיחד הוי״ה אלהי״ם בזווג עליון, והוי״ה אדנ״י בזווג תחתון, גם הוא מקבל בו הה״ג שהם ב״ן ולבושים מצד אימא אהי״ה בההי״ן הרי קנ״א וב״ן עולה מספר אב״ר ע״ש, והנה בני חיי מזוני הם בְּחִינַת חב״ד בני מדעת חיי מחכמה מזוני מבינה, וכולם נמשכים ונתנים לנו ע״י היסוד כי על ידו הכל יבא, ומספר בני חיי מזוני עולה מספר אב״ר כי היסוד שנתנים לנו על ידו נקרא אבר, גם אבר ע״ה עולה מספר צדיק. גם אבר במלואו כזה אל״ף בי״ת רי״ש עולים מספר אלף ול״ג כמנין גבורה במלואה כזה גימ״ל בי״ת וא״ו רי״ש ה״י. והנה סוף מלוי אבר הוא תש״ף כמנין לחם שכת לרמוז עיקר הזווג הוא בשבת. ואותיות אמצעיות הוא שם יל״י שעולה מספר חמשים לרמוז שיש בו ה״ח וה״ג כל א׳ כלול מחמש הרי חמשים. גם הוא מספר כ״ל שהיסוד נקרא כל בסוד כלכל זה יוסף. הרי היסוד נקרא אבר, ובזה יובן רמז הכתוב וְקוֹיֵ֤ יְהֹוָה֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים, רמז לבעלי תשובה הבאים לתקן היסוד המה קוי ה׳ כי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אמר יעשה האדם תשובה ויתכפר לו, והם יחליפו כח שיתוקן הפגם שלהם, שאין לך דבר שעומד בפני הַתְּשׁוּבָה, והמה יעלו אבר כנשרים. כלומר יעלו היסוד הנקרא אבר כנשרים מספר כת״ר שעושים עילוי ליסוד שיקבל אורות מן הכתר, ולכן אומרים הצרי (כתר וצפורן יסוד) והצפורן והבן:

אגוז, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא אגוז, וכן אגוז הוא מספר טוב בין דדכורא בין דנוקבא, והעיקר הוא יסוד דדכורא, וצריך להעביר תלת קליפתן דאגוזא דערלה ופריעה ואטיפו דדמא ע״כ ע״ש, והנה אגוז במלואו כזה אל״ף גימ״ל וא״ו זי״ן עולה מספר רע״ד כמנין לאה רחל שעולים רע״ד כי היסוד מזדווג עם שתיהם. גם הוא רב חסד כי יתרבו בו החסדים ואם תמלא אות וא״ו ביו״ד כזה וי״ו יהיה המספר רפ״ג כמנין אורח חיים. גם הוא מספר רגלים כי היסוד עומד בין נצח והוד שהם כנגד ב׳ רגלים. גם הוא מספר זרוע ולז״א א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק הוא היסוד הנקרא צדיק, גם הוא מספר חדרי בטן, כי הוא יורד חדרי בטן של הַמַּלְכוּת ומשפיע שם בסוד הזווג. גם הוא ע״ה מספר עטרה והבן:

הרי היסוד נקרא אגוז, וז״ש אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי, כלומר גנת אגוז היא הַמַּלְכוּת שהיא גינה של היסוד שזורע אותה תמיד, ירדתי קרי בה ירד ת״י מספר קדוש שעולה ת״י רמז לזרע קודש מוחץ מצד אבא, ולכן היסוד נקרא אות ברית קודש:

אות, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא אות כי בו האות להכיר בין ז״א לנוקבא ע״ש, והנה אות במלואה כזה אל״ף וי״ו תי״ו עולים מספר תקמ״ט כמנין אחוריים דשם יג״ל פז״ק שֶׁהוּא ביסוד. גם הוא מספר אמ״ת ואמונ״ה כי הוא מיחד אמת ואמונה ביחד. וס״ת של המלוי עולה צ״ב כמנין חיבור הוי״ה אדנ״י עם הכולל, ואותיות אמצעיות הוא שם יל״י שמספרו חמשים כנגד ה״ח וה״ג שכל א׳ כלול מחמש, ואם תמלא אות וא״ו באות א׳ יעלה המספר תק״ם מספר חבור שדי כי הוא בחינת שדי:

הרי היסוד נקרא אות, וז״ש דוד הע״ה עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ, עשה כלומר תקן, ואמר עמי כי האדם המתקן למעלה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יהיה עמו בעזרתו, וכמ״ש רז״ל על פסוק וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית, ותתקן אותו עמי שיתחבר לטובה היא הַמַּלְכוּת שה״ס כ״ב אותיות הַתּוֹרָה כמנין טובה, גם רמז שֶׁיִּהְיֶה הזווג והחיבור במוחין דאדא שהם אותיות י״ה דשם הוי״ה שמספרם ט״ו, ולז״א טובה קרי בזה ט״ו בה. ואז יראו שונאי החיצונים ויבושו שלא יוכלו לקטרג מאחר כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הֹוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי בתקון זה:

אז, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא אז כי כולל בו ח׳ אותיות יאהדונה״י ע״ש, הנה אז במלואם עולים מספר קע״ח כמנין מצליח וז״ש וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ. גם הוא צלם חי גם הוא מספר כסף חי על שם החסדים שבו, ולכן המשיח נקרא בר נפלי כי אותיות נפלי הם מילוי של אותיות אז במלואם כזה אל״ף זי״ן, והמשיח הוא ביסוד כמ״ש רז״ל בשער מאמרי רשב״י והבן:

הרי היסוד נקרא אז וז״ש אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב. כלומר אפילו מה שלא גזלתי אני בעצמי שלא חטאתי אני אלא חטאו אחרים, ג״כ אשתדל להשיבם אל היסוד הנקרא אז, אי נמי קרי בה לו בוא״ו כלומר אשר לוא״ו גזלתי אשיב אותם לאז הוא היסוד, וז״ש אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮. והיינו שחוק הוא סוד ב״פ אור כנודע והם של רחל הנקראת פה תורה שבעל פה, ועסק הַתּוֹרָה עושה תיקון גדול ביסוד, ובפרט תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים, וז״ש לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵ֩פֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ, זו תורה שבע״פ שהיא בפה ולא בכתב, וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה, כי תורה שבעל פה לומדים בימים ובלילות, כִּי־אָ֛ז זה היסוד תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ דרך גבר בעלמא, כי רבינו האר״י ז״ל דרכו להקדים הלימוד בליל טבילה לזווג, שהיה לומד בתורה שבע״פ עד חצות ואחר חצות מקיים מצות הזווג עם אשתו, ולז״א תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ הוא התשמיש ואז יסוד העליון הנקרא אָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל והבן:

אזוב, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד בקרא אזוב ע״ש, הנה אותיות אזוב במלואם כזה אל״ף זי״ן וא״ו ביית עולים מספר ברית, כי יסוד נקרא ברית, גם עולה מספר עליון על כל הארץ שֶׁהוּא מספר בריית, כי היסוד הוא למעלה מן הַמַּלְכוּת בסוד וצדיק על שלחן יבא, משא״כ בסט״א כְּתִיב פְּ֠ת֠וֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר. והנה עַל־יְדֵי תיקון הברית יִתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ שעולה תרי״ב, ואם תמלא אות וא״ו של אזוב באות א׳ יעלה תרי״ג כמנין אל חי במלוי שעולה תרי״ג. גם הוא מספר אורות שכולו מלא אורות, ואם תמלא אות ו׳ של אזוב ביו״ד (מלאה) יעלה תרכ״ב בסוד ברכת ה׳ היא תעשיר, ולז״א בְּרִיתִ֣י ׀ הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַשָּׁל֔וֹם, שהיסוד מלא חיים ושלום תמיד. וסוף אותיות המלוי הם אותיות נופ״ת כי בו נופת צופים שמשפיע לעולם, ואותיות אמצעיות הם שם יל״י שֶׁהוּא מספר חמשים רמז לה״ח וה״ג שכל א׳ כלול מחמשה:

הרי היסוד נקרא אזוב, וז״ש דוד הע״ה תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃ שעל ידי המשכת הארה ושפע מן היסוד אז אטהר בתיקון היסוד, ותכבסני מן הפגם ומשל״ג הארת ג׳ אלפין מלאים דשם אהיה שעולים של״ג, אלבין ע״י תשובתי ותקוני:

איתן, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא איתן ע״ש, הנה איתן עולה מספר גדלות חי, כי היסוד נקרא חי, גם איתן במלוי כזה אל״ף יו״ד ת״ו נו״ן עולה מספר תרמ״ג כמספר אור מלא כזה אל״ף וי״ו רי״ש, גם מספר תרמ״ג הַנִזְכָּר עם הכולל עולה מספר נפש רוח. כי בו יתחברו רוח ונפש שהם זו״ן, גם מספר איתן במלוי הנזכר עולה מספר ונקה האיש מעון, כי האדם צריך להשתדל יותר להיות מנוקה מעון זה של שזרע לבטלה השייך לאיש, ובתיקון של היסוד יתנקה האיש מן העון הם החיצונים שנקראים עון שלא ידבקו בו, וס״ת דמלוי המי הוא ד״ו פ״ן. כי היסוד כולו בסוד פנים, ודו ר״ל שנים, גם הם אותיות נוד״ף כי ריחו נודף לכל, שהכל מקבלים ממנו, ואותיות האמצעיות הם מספר מ״ב רמז לשם מ״ב המברר נצוצי הקדושה השייכים ליסוד:

הרי היסוד נקרא איתן. וז״ש (באיוב ל״ג) וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ וריב [וְר֖וֹב] עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃ והכונה על בעל תשובה אשר נקרא מארי דחושבנא, כי ישחה בכל לילה מטתו ויוכיח את נפשו על מעשיו, אז עַל־יְדֵי זה רוב עצמיו איתן שמרבה עוצם היסוד שנקרא איתן שנתקן בזה:

אמן, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא אמן כי הוא המיחד אמת ואמונה לכן אמן מספר הוי״ה אדנ״י ע״ש, הנה אמן במלואו עולה רצ״ז כמנין ירא אלהים, ולכן כְּתִיב באברהם אבינו יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה. כי בו נתגלה היסוד בסוד אבר מה כנודע, גם מספר רצ״ז הנזכר עולה אוצר, וידוע כי יסוד דנוקבא נקרא אוצר ושם נמצא יסוד דדכורא תמיד בסוד הזיוג, ולכן ביוסף כְּתִיב וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצ֑וֹ אותיות אוצר, כי יוסף הוא יסוד דדכורא, וסוף המלוי עולה מספר קע כמספר עשרה פעמים טוב שֶׁהוּא שם אהו״ה שכל י״ס דדעת משפיעים ליסוד. וכמ״ש הרמ״ז ז״ל בסוד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד, ואותיות אמצעיות הם לו כי היסוד כלול משש קצוות שהם לו. גם הוא ב״פ ח״י:

הרי היסוד נקרא. אמן. וז״ש וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן אֶת־הֲדַסָּ֗ה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת־דֹּד֔וֹ, הכונה אמן שֶׁהוּא היסוד הוא מחובר את הדסה, היא אסתר שה״ס הַמַּלְכוּת שנקראת אסתר בת דודו אותיות יוד, כי תחבר דו האחרונים יחד נעשים יו״ד ונמצא דודו היא נעשית יוד דשמא קדישא שהיא סוד אבא, וידוע מ״ש בזוה״ק אבא יסד ברתא, וז״ש (בישעיה ס״ה) אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֔ן וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ יִשָּׁבַ֖ע בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֑ן. כי בסוף אלף הששי שנתקן היסוד אז יתברך באלהי אמן והבן:

אורג, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא אורג שאורג ומחבר דכורא בנוקבא ע״ש, הנה אורג עולה מספר ע״ב ס״ג מ״ה עם כולל שלושים אותיות שיש בהם כי הוא כולל בתוכו אורות ע״ב ס״ג מ״ה שמאירין בו, גם הוא עולה מספר כספים, שבו החסדים שנקראים כספים, והוא שומר אותה בקרקע שֶׁהוּא סוד דנוקבא, גם הוא אותיות אור ג׳ כי הוא אור שלישי המכריע בין אורות נצח והוד, ולכן נקרא אגודה דאין אגודה פחותה משלשה, גם הוא ג׳ אור שכלול משלשה תיכון פנימי חיצון:

והנה אותיות אורג במלוי כזה אל״ף ו״ו רי״ש גימ״ל עולין מספר תשי״ו, כמנין אוהב שבת, כי היסוד אוהב שבת שֶׁהוּא זמן שמחתו, ועיין בז״ח שהשבת הוא בסוד היסוד, גם הוא מספר שערי חן וחסד, ולכן זכה יוסף הע״ה שֶׁהוּא ביסוד לחן וחסד דִּכְתִּיב וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף, ויט אליו חסד וּכְתִיב וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן, וסוף המלוי עולה מספר תי״ו כמנין קושטא שֶׁהוּא תרגום של אמת, ולכן ארז״ל קושטא קאי שקרא לא קאי, וְעַל־יְדֵי תיקון היסוד יבא משיח אשר צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מׇתְנָ֑יו, ולז״א אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח, אמת הוא קושטא, וצדק מלך המשיח אשר צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מׇתְנָ֑יו, משמים נשקף:

הרי היסוד נקרא אורג, שֶׁהוּא אוגר וז״ש (במשלי יו״ד) אֹגֵ֣ר בַּ֭קַּיִץ בֵּ֣ן מַשְׂכִּ֑יל, קיץ מספר לאה במלואה כזה למ״ד אל״ף ה״י, כלומר אוגר המתחבר בקיץ היא לאה נעשה חיבור ב״ן, שֶׁהוּא סוד שם הוי״ה דההין, עם משכיל, הוא היסוד הנקרא משכיל, גם משכיל הוא ש׳ כלים, כי ביסוד יש שלשה כלים שהם תיכון פנימי חיצון, וכל א׳ כלול מעשר ועשר מעשר הרי שלש מאות שהם מספר ש׳ יתמלאו כולם אורות שם ב״ן:

אורח כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא אורח וסימן אורח מברך, כי היסוד ממנו הברכה ע״ש, הנה אורח עולה מספר רט״ו כמספר אוהב כל העולם, כי היסוד אוהב הכל יען שכל העולם נשרשים בו, גם אורח הוא אור ח׳ כי הוא אור ח׳ לספירת הַחָכְמָה בסדר כח״ב חג״ת נה״י, ועיין בזוהר פ׳ פנחס דף רנ״ז שאמר ח׳ תמנייא ספיראן מחכמה עד יסוד ע״ש, והנה אותיות אורח במלואה כזה אל״ף וא״ו רי״ש חיית סוף המלוי הוא תשפ״ו כמנין כתר עליון, שיאיר כתר עליון ביסוד, ועי״ז יהיה בירור לכל רפ״ח, ולכן בירור לכל רפ״ח עולה תשפ״ו, ואותיות אמצעיות עולים מספר ג״פ טוב כי היסוד נקרא טוב, וכלול משלשה שהם תיכון פנימי חיצון:

הרי היסוד נקרא אורח, וז״ש (איוב ל״א) בַּ֭חוּץ לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃ והיינו גר מספר אבר שֶׁהוּא רמז לברית שֶׁהוּא אבר התשמיש, בחוץ, בביאה אסורה, או בקרי׳ לא ילין, ואז דלתי, דלת יוד, רמז למלכות שהיא סְּפִירָה עשירית, לאורח הוא היסוד אפתח, שיש לי יכולת לעשות זווג יסוד בְּמַלְכוּת כיון שאני נשמר באבר התשמיש שלי שלא ילין בחוץ והבן:

ברק, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל, היסוד נקרא ברק, וסימן וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ שיורה כחץ ומצדו ברקים ע״ש, הנה ברק עולה מספר שב ר״ל שבעה כמי״ש בגמרא הני שב שמעתתא והוא רמץ על חיבור דק עם הַמַּלְכוּת שבזה נקראת בת שבע, גם ברק במלוי כזה בי״ת רי״ש קו״ף עולה מספר אלף וק״ח, כלומר קח על ידו שפע מן האצילות שֶׁהוּא סוד אלף:

הרי היסוד נקרא ברק, וז״ש חבקוק הע״ה שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃ כלומר שמש ירח שהם זו״ן, עמד זבולה מספר חמשים, רמז להארת הַבִּינָה שיש בה חמשים שערים. ולכן נקראת מי, לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ להזדווג יחד, ופירש מהיכן חצים אלו באים, ואמר לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ שמשם באים אורות החצים:

ברית, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא ברית ע״ש, לכן הבטחה שלו וברחמים גדולים אקבצך עולה תרי״ב כמנין ברית, לרמוז באלף הששי שֶׁהוּא סוד הברית תתקיים הבטחה זו של וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ, והקבוץ ג״כ יהיה לניצוצי הקדושה השייכים ליסוד, גם ברית רב תי שֶׁהוּא מספר קדוש שעולה ת״י, גם ברית במלוי בי״ת רי״ש יו״ד ת״ו סוף המלוי עולה שית, כי הוא כולל שש קצוות, ואותיות אמצעיות מספר ל״ו, שכל א׳ מן ו״ק כלול מששה הרי לו גם הוא ב״פ ח״י:

הרי היסוד נקרא ברית וזה אשר הבטיחנו השם יתברך וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַחֲמֵ֖ךְ יְהֹוָֽה. כי ע״י החסדים יהיה זווג, וכיון שֶׁתִּהְיֶה המשכת החסדים בתמידות אז גם הזווג של היסוד שֶׁהוּא ברית שלומי לא תמוט, וקראו שלומי כי הוא המזווג הוי״ה אדנ״י שחיבורם עולה שלום כנודע:

גואל, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא גואל וסימן אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל ע״ש. הנה גואל עולה מספר ארבעים לכן נתקנו ארבעים יום דשובבי״ם לתיקון היסוד, גם גואל במלוי כזה גימ״ל ו״ו אל״ף למ״ד סוף המלוי הוא אותיות דולף, רמז שֶׁיִּהְיֶה דולף אורות בנוקבא דלא פסיק, גם הם לו פ״ד רמז לכמה בחינות של פ״ד שמכוונים בתעניות של פ״ד שֶׁיִּהְיֶה שלם בהם תמיד, ואותיות אמצעיות הם עולים מספר סמך, שנשפע מן הַבִּינָה הנקראת סמך שסומכת הנופלים:

הרי היסוד נקרא גואל, וז״ש וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃ ציון הוא יסוד דנוקבא, וגואל הוא יסוד דדכורא, וְיִהְיֶה זה עַל־יְדֵי שבי פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב שמתקנים הפשע שפוגם ביסוד ועי״כ יהיה הזווג הזה:

דג, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא דג ע״ש, הנה דג עולה מספר שבעה רמז להתחברות היסוד שֶׁהוּא שש קצוות עם הַמַּלְכוּת שהיא שביעית, ותחיה עי״כ בסוד בת שבע, גם דג במלוי כזה גימ״ל דל״ת עולה מספר תקי״ז כמנין מתנ״ה טוב״ה, כי בו נותנים המתנות טובות לכל, גם מתנה הוא הארת עשר שמות שם מ״ה שעולים ודן שימשכו על ידו לכ״ב אותיות הַתּוֹרָה שה״ם הכלים של הַמַּלְכוּת שעולים גימ׳ טובה, או מתנה הוא ודן מ״ה רמז להארות הַנִזְכָּר שימשכו ליסוד בצירוף אורות חו״ב שהס׳ י״ה דשמא קדישא ונרמזו באותיות טובה שֶׁהוּא ט״ו בה כי י״ה מספר ט״ו:

הרי היסוד נקרא דג וז״ש וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ כלומר בקרב הַמַּלְכוּת שנקראת ארץ בקרבה ירבו אורות היסודות של חמשה מיני זווגים שכל אחד נקרא בשם דג:

דלי, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא דלי השואב מים בששון וסימן הלך החבל, יעקב חבל נחלתו אחר הדלי יוסף ע״ש, הנה דלי מספר מ״ד שֶׁהוּא ר״ת מיין דכורין שיוצאים מן היסוד למלכות והוא מספר אב אם שמקבל אורות מוחין מן או״א:

הרי היסוד נקרא דלי וז״ש יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים, מדליו מדלי וא״ו, היסוד שֶׁהוּא כולל וא״ו קצוות, וזרעו יִשְׂרָאֵל במים רבים, כי היה וה״ג כל א׳ כלול מחמש הם מספר ים:

די, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא די ע״ש. הנה המוחין הם חב״ד דר״ת שלהם מספר ד״י, גם הוא יד שבו הה״ח וה״ג הָרְמוּזִים באצבעות היד, גם די במלוי יו״ד דל״ת הוא מספר תנ״ד כמנין שלשה מלואי אהי״ה שיאירו בו:

הרי היסוד נקרא די, וז״ש כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ, רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה. וְהַכַּוָּנָה על בעל תשובה מן די היסוד הנקרא די, דברי בן, אנהיג ואמשיך לו שפע וכח משם ובכל רמ״ח אבריו ארחמנו וזהו רחם, רמ״ח ארחמנו:

הבל, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא הבל שיוצא ממנו הבל להאיר בנוקבא ע״ש, הנה הבל במלואו כזה ה״מ בי״ת למ״ד עולה מספר תצ״ו כמנין מַּלְכוּת, רמז שתמיד יוצא ממנו הבל להאיר למלכות, גם מלוי דעת כזה דל״ת עי״ן ת״ו עולה תצ״ו, כי היסוד עולה עד הדעת ויתמלא משם אורות, וכן ב״פ אברהם שֶׁהוּא סוד אב״ר מ״ה עולה חצ״ו:

הרי היסוד נקרא הבל, וז״ש הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת, כלומר הבל היסוד, הב לים, כלומר אמר קוהלת הבל הב תן והמשך לים שה״ס הַמַּלְכוּת שנקראת ים שיאיר בה:

וא״ו, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא ו׳ ע״ש, הנה אות ו׳ תמלא בשלשה מלואים כזה וי״ו וא״ו ו״ו שעולה סך הכל מ״ז כמנין הוי״ה אהי׳״ה, שהם זווג עליון שמקבל היסוד אורות מהם, גם הם רמז למוחין ומלבושיהם שמאיר היסוד בהם, גם הוא מספר טו״ב כח״ב:

הרי היסוד נקרא וא״ו, וז״ש וָוֵ֧י הָעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף, כי היסוד מלא חסדים שה״ס כסף, גם אמר ווי העמודים ה׳ עמודים כי יש חמשה בחינות יסוד של חמשה זווגים:

זה, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא זה, וסימן זה ינחמנו, כי היסוד הוא המנחם בשפעו לעולם ע״ש, הנה ז״ה מספר י״ב שבו יתקשרו כל י״ב פרצופים, ולכן נקודת היסוד שורק אותיות קושר כנודע, גם זה במלוי כזה זי״ן ה״א עולה מספר חָכְמָה שמקבל אור מחכמה ולכך נקרא קדוש, גם זי״ן יה״י עולה מספר חסיד שהיסוד נקרא חסיד כנז׳ בזוה״ק, והטעם מפורש בשער מאמרי רשב״י, גם הוא מספר ב׳ פעמים אם שיתחבר עם לאה ועם רחל שכל אחת נקראת אם:

הרי היסוד נקרא זה וז״ש וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר, כלומר יסוד, אל יסוד, דהיינו העליון אל התחתון ואמר בסוד הזווג והבן:

זיו, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא זיו כי ממנו יוצא זיו למלכות ע״ש, הנה זיו עולה מספר חיה שה״ס אבא שמקבל אורות מאבא, גם זיו במלוי זי״ן יו״ד וא״ו עולה מאה רמז שיאירו בו כל הי״ס שהם סוד מאה, גם מקבל מאה ברכאן בסוד וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶ״ךְ־לְ״ךָ֛ ואם תמלא הוא״ו ביו״ד יעלה המספר ק״ט כמנין ח״י הוי״ה אדנ״י שהיסוד שנקרא ח״י, מספר הוי״ה אדנ״י בסוד שם השילוב כנודע:

הרי היסוד נקרא זיו וז״ש (במלכים א׳) יֻסַּ֖ד בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה בְּיֶ֖רַח זִֽו. כלומר יסד בית ה׳ היא הַמַּלְכוּת רב חי זיו הוא היסוד או ירחב זיו והבן:

חי, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא חי ע״ש, הנה חי במלוי כזה ח״ת ירד עולה חת״ך שֶׁהוּא שם קדוש שבו הפרנסה, והכל ימשך ע״י היסוד, גם הוא מספר בן שלום, גם נקרא חי שֶׁהוּא ח׳ לחכמה בסדר כח״ב חג״ת נה״י, ועשירי לכתר בסדר כחב״ד חגית נה״י הַנִזְכָּר בכוונות ברכת הלבנה בסוד שבעה שלמים, סוד ז״פ לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים:

הרי היסוד נקרא חי, וז״ש פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ רמז לה״ח וה״ג הָרְמוּזִים בשני ידים, ומשביע לכל חי זה היסוד שנקרא כל ונקרא חי, רצון עליון, או כל כפשוטו, כלומר בכל בחינותיו כי חמשה בחינות יסוד יש בחמשה מיני זווגים, ובזה פירש עט״ר אדוני אבי זללה״ה וַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י, ואמרתם בסוד הזווג המכונה בלשון אמירה ודבור כה הַמַּלְכוּת שנקראת כה, לחי זה היסוד שיזדווגו יחד, וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם, נקט ג״פ שלום כנגד ג׳ כלים שהם תיכון פנימי חיצון:

טוב כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא טוב ע״ש, הנה טוב במילוי כזה טי״ת וא״ו בי״ת עולה תתמ״ד כמנין דע״ת של״ם, דאין קשוי אלא לדעת, שיאיר בה הדעת בשלמות גם נקרא טוב כי הוא סְּפִירָה ט׳ מעילא לתתא, והוא סְּפִירָה וא״ו מן החסד שה״ס שבעה ימי בראשית אשר כנגדן הם שבעת ימי השבוע והוא סְּפִירָה ב׳ מתתא לעילא:

הרי היסוד נקרא טוב, וז״ש כִּֽי־תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב שמשם יבואו הברכות תשית לראש וא״ו עטרת פז, עטרת היסוד, פז לבנה חיים המוחין, שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים שלימות, עשר ספירות שכל א׳ כלולה מעשר מספר ימים, עולם ועד, וז״ש נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין, נפש וא״ו היא הַמַּלְכוּת, בטוב היסוד, תלין בסוד הזווג, וזרעו זרע וא״ו, ירש ארץ הַמַּלְכוּת, וז״ש וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כׇל־טֽוֹב. היסוד שנקרא כל ונקרא טוב, וְהַכַּוָּנָה שיתוקן חטאם ויתוקנו ויתעלו ה״ח וה״ג שהם מספר כל של היסוד שנקרא טוב, וז״ש חַֽסְדֵ֨י יְהֹוָ֤ה ׀ אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהֹוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהֹוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּֽרַחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃

יוסף, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא יוסף ע״ש. יוסף כתב הנה יסוד עולה מספר שמונים, צרף מספר יסוד ע״ה עם מספר יוסף ע״ה יעלה המספר רחל. כי תאותו להזדווג ברחל עקרת הבית, גם אות פ״ה דמנצפך בת״ת עולה מספר יוס״ף גימ׳ עתו״ת, וז״ש וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃

גם ידוע כל הספירות יש בהם אחור ופנים חוץ מן היסוד שכולו פנים כי נכנס כולו בתוך נקודת יסוד דנוקבא, ולכן הוא כפול דמקום האחור הוא פנים, ולכן ברך יעקב אע״ה את יוסף הע״ה בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן, שכפל לו פורת כי הוא כפול למראה העין, וביארנו לעיל שֶׁהוּא ח׳ לחכמה וכיון שֶׁהוּא כפול בשני פנים נמצא הוא שמיני ושמיני לחכמה, וב״פ ח׳ הם י״ו ולכך נקרא יוסף י״ו סף, והיינו סף ר״ל ספירה:

הרי היסוד נקרא יוסף, וז״ש וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצ֑וֹ, שיבא לו מוחין דגדלות דהויו״ת לצורך הזווג, וזהו מבורכת ה׳ והבן:

יתד, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא יתד והוא נעוץ בקרקע אשה העליונה קרקע עולם ע״ש, הנה יתד גימ׳ קודש (ד׳ אותיות קדוש), לכן, היסוד נקרא ברית קודש, גם הוא מספר שחוק, וז״ש אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮. כי שחוק שֶׁהוּא מספר יתד, ימלא אורות עַל־יְדֵי פינו שלומדים בו תורה ובזה נתקן היסוד, וגם הוא ב״פ אדר שֶׁהוּא כינוי לחסד, וביסוד יש ב׳ בחינות חסד מכוסה ומגילה וקרא כְּתִיב הַרְחֶב־פִּ֗֝יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. מספר יתד, שע״י שתרחיב פיך בתורה, וא״ו אמלאהו ליסוד אורות גדולים, גם ית״ד עולה מספר מקו״ר חיי״ם שיבא ליסוד שפע מן המקור מים חיים, גם בתוכו מתלבש יסוד דאבא שֶׁהוּא מקור מים חיים, וז״ש כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃

הרי היסוד נקרא יתד, וז״ש עזרא הסופר (ט) וְעַתָּ֡ה כִּמְעַט־רֶגַע֩ הָיְתָ֨ה תְחִנָּ֜ה מֵאֵ֣ת ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לְהַשְׁאִ֥יר לָ֙נוּ֙ פְּלֵיטָ֔ה וְלָתֶת־לָ֥נוּ יָתֵ֖ד בִּמְק֣וֹם קָדְשׁ֑וֹ לְהָאִ֤יר עֵינֵ֙ינוּ֙ אֱלֹהֵֽינוּ וּלְתִתֵּ֛נוּ מִֽחְיָ֥ה מְעַ֖ט בְּעַבְדֻתֵֽנוּ׃ והכינה שֶׁיִּהְיֶה שפע היסוד, בקדושה דוקא, וזהו במקום קדשו, ואמר מחיה מעט, מחיה, ח״י מ״ה, מעט, המם שמוש, כלומר מן ע״ט, הם ג׳ הויו״ת של ג׳ ראשונות שהם עולים ע״ט עם הכולל וז״ש (בישעיה כ״ב) וּתְקַעְתִּ֥יו יָתֵ֖ד בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן. כלומר בְּמַלְכוּת הנקראת אמונה שֶׁיִּהְיֶה זווג תדירי:

ילדים, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא ילד, ויוסף ובנימין נקראו ילדים, צדיק עליון וצדיק תחתון ע״ש, הנה ילדים עולה מספרם צ״ד, לז״א על צ״ד תנשאו, צד הם צדיק עליון וצדיק תחתון, ועל ברכים הם נצח והוד תשעשעו:

הרי יסוד עליון ויסוד תחתון נקראים ילדים, וז״ש (בדניאל) יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כׇּל־[מוּם֩] מאום וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּלִ֣ים בְּכׇל־חׇכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ, והיינו ילדים הם צדיק עליון וצדיק תחתון, אשר אין בהם כל מום שאין בהם פגם מצד בני אדם הצדיקים התחתונים, וטובי מראה, בסוד וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה, ומשכילים בכל חָכְמָה הרי בְּחִינַת חכמה, ויודעי דעת הרי בְּחִינַת דעת, ומביני מדע בינה, הרי זכר ג׳ ראשונות שהם חב״ד, ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, הוא האצילות, שיזדווגו למעלה באצילות הקדוש:

כיור, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא כיור אשר מים קדושים בו, וכנו היא הַמַּלְכוּת, שהכיור יושב עליו, ע״ש, חנה כיור עולה מספר רל״ו כמנין יסו״ד יוס״ף:

הרי היסוד נקרא כיור וז״ש וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר הוא היסוד, ואת כנו הַמַּלְכוּת, ועשיה לשון תיקון. ע״י שתקדש את הברית שלך הרומז לאות וא״ו שֶׁהוּא דוגמת ו׳ וזהו וקדשת אותו אות וא״ו הוא אות הברית התחתון:

כפתור, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא כפתור ע״ש, והנה כפתור עולה תש״ו כמנין לימוד הַתּוֹרָה, רמז שעל ידי לימוד הַתּוֹרָה יתוקן פגם היסוד, וגם יתוקן ע״י בירור רפ״ח. לכן כפתור עולה מספר בירו״ר רפ״ח:

הרי היסוד נקרא כפתור ובהפוך אתוון כפורת, ובזה יובן וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר, וְעָשִׂיתָ לשון תיקון שֶׁיִּהְיֶה זָהָב טָהוֹר, אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אׇרְכָּ֔הּ הם ח״י טפחים והוא נקרא חי בסוד כסף חי, וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רׇחְבָּֽהּ שֶׁהוּא ט׳ טפחים והוא בסוד ט׳ כנודע:

לולב, כתב בספר מאורי ז״ל היסוד נקרא לולב ע״ש, הנה לולב עולה חיי״ם שֶׁהוּא חי ים, כלומר הוא תמיד אבר חי המחובר בים היא הַמַּלְכוּת, ומלא אורות המוחין שנקראים חיים, ומספר שם הוי״ה במלוי יודין כי לולב עם כולל האותיות עולה ע״ב שיאיר תמיד משם ע״ב, גם לולב אותיות בלול, שֶׁהוּא בלול מן חו״ג וגם אותיות בולל, דמיחד ובולל כולהו שייפין בחיבורו. בסוד הזווג, גם לולב לו ל״ב הם ל״ב נתיבות חכמה:

הרי היסוד נקרא לולב שֶׁהוּא אותיות בלול, וז״ש בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה (ויקרא י״ד) דהיינו בלול אותיות לולב שֶׁהוּא היסוד, בשמן באורות הַחָכְמָה אז צפה למנחה מספר למזון שתעשה מן ח״ה אותיות ז״ו יהיו אותיות למזון, או למנחה מספר לחסד אל, שתצפה לחסד אל כאשר יתמלא היסוד אורות חָכְמָה הנקראים בשם שמן:

לשון, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא לשון. גם הדעת כי מכריע בין חיך לגרון, וכל קו אמצעי נקרא לשון ע״ש, הנה לשון עולה מספר שפ״ו במספר דוד בן ישי, שעל ידי תיקון היסוד יבוא דוד בן ישי, וְעַל־יְדֵי עסק הַתּוֹרָה בלשון יתוקן הדעת והיסוד שנקראים לשון:

הרי היסוד נקרא לשון, וז״ש כֶּ֣סֶף נִ֭בְחָר לְשׁ֣וֹן צַדִּ֑יק, כלומר הַתּוֹרָה שנקראת כסף כשאדם לומד אותה בתאוה שֶׁהוּא לשון כסף, בזה נבחר לשון צדיק, כלומר היסוד שֶׁהוּא נקרא צדיק, ולכן כְּתִיב מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים. שהאדם יוכל לעשות רפואה ללשון הוא היסוד שפגם בו עַל־יְדֵי עץ חיים הַתּוֹרָה דִּכְתִּיב בה עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ ואינו צריך לו תעניות אם אין לו כח להתענות דדי לו בעסק הַתּוֹרָה:

מאכל כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא מאכל מספר שילוב הוי״ה אדנ״י ע״ש, הנה מאכל במלוי מ״ם אל״ף כ״ף למ״ד עולה שס״ה כמנין יוסף הצדיק. גם הוא מספר פריעה שהיא ביסוד:

הרי היסוד נקרא מאכל, ולכן גבי נח שהיה בְּחִינַת היסוד כְּתִיב וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכׇּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃ לה״ם אותיות למ״ה היא הַמַּלְכוּת שנקראת מה בסוד מה אשיב לה׳:

מספר, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא מספר ע״ש, הנה מספר עולה ש״ף, ושם הוי״ה אדנ״י בחבורם בהכאה עולה שף כמנין שלום עם האותיות, ואין קשוי אלא לדעת ולכן גם הדעת נקרא מספר כמו היסוד:

הרי היסוד נקרא מספר, וז״ש וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ, אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא. ר״ל והסירותי מחלה זה הנפש, מקרבך שיתוקן הפגם, ועי״ז את מספר ימיך ר״ל היסוד הנקרא מספר שֶׁהוּא ימיך שֶׁהוּא בחינת יום אמלא אותו באורות גדולים:

משכיל, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל, היסוד נקרא משכיל ע״ש, הנה משכיל אותיות יש מלך, או ש״י מלך היא הַמַּלְכוּת או משכיל אותיות ישם כל, כי כל השימות הם על ידו, גם משכיל שכל מ״י:

הרי היסוד נקרא משכיל, וז״ש אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה לְמַשְׂכִּ֑יל שהיסוד יוכל לעלות למעלה עד הדעת ששם שרשו, ולכן הלולב גבוה מכל המינים שעמו כנודע, לז״א מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב, דבר, דלת ר״ב, כי הַמַּלְכוּת נקראת דלת שֶׁהוּא שער, לכן שם אדני במלוי עולה תרע״א, שהיסוד הנקרא משכיל מתחבר וחונה על הַמַּלְכוּת שהיא דלת רב בסוד וצדיק על שלחן יבא, אז יִמְצָא־ט֑וֹב היא אורות שם אהו״ה שעולה מספר טו״ב, גם דבר בלא״ה רומז למלכות, וזהו משכיל היסוד, חונה עַל־דָּ֭בָר הַמַּלְכוּת יִמְצָא־ט֑וֹב ב׳ ט״ו, שני שמות י״ה בסוד יִהְיֶ֧״ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד:

משביר, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא משביר ועל ידו יוֹסֵף הוּא הַמַּשְׁבִּיר, וכן ברכות לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר היינו צדיק ע״ש, הנה משביר אותיות מ״ב ישר, רמז למספר מ״ב הנרמז בפסוק וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים בתיבת ואלה כנודע, גם משביר אותיות שב״י ר״ם, כי נ״ק השייכים ליסוד שהיו שבויים יתרוממו ויתוקנו, גם הוא שם רבי בסוד כל רבי מא״י, גם הוא י״ב שמר:

נהר, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא נהר בכל מקום, וסימן כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ, נון ה״א רי״ש (ר״ש) עולה ברית ע״ש, ועוד י״ל נהר במלוי כזה נו״ן ה״א רי״ש עולה תרכיא כמנין יסוד יִשְׂרָאֵל הרי היסוד נקרא נהר, וז״ש תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם, ר״ל תשלח קציר ה״א אחרונה הם נצוצי הקדושה שקוצרים הצדיקים הנקראים מחצדי חקלא, תשלח אותם עד ים, היא הַבִּינָה שנקראת מי שיש בה חמשים שערים, ששם יהיה גמר התיקון שלהם, ואל נהר הוא היסוד יונקותיה:

נח, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא נח דעביד נייחא לנוקבא ע״ש, בזה יובן רמז הכתוב שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה, והכונה על החסדים והגבורות, והחסדים בסוד זכר והגבורות הם בסוד נקבה, ואמר שנים שנים כפול לחצוניות ולפנימיות, או שנים שנים רמז לאותיות מנצפ״ך שהם כפולים, וז״ש וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ היסוד, וְאֶת־בָּנָ֑יו הנשמות היוצאים ממנו, וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ בסוד הזווג, וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ, המלכות:

נס, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא נס ע״ש הנה נס, במלוי עולה מספר יסוד עולם ועם הכולל אותיות הפשוט עולה מספר ברוך ומספר עץ חיים כי היסוד נקרא ברוך ונקרא עץ חיים, וגם הוא מספר צלם חיים, גם נקרא נס כי אותיות נס תוכם כברם רמז ליסוד, כי ידוע שבכל הספירות יש בהם אחור ופנים חוץ מן היסוד שכולו פנים כי נכנס כולו בתוך נקודת יסוד דנוקבא הקדושה, הרי היסוד נקרא נס, וז״ש נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס:

סוד, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא סוד ע״ש, הנה סוד מספר שבעים, כי הוא מיחד ששה קצוות עם הַמַּלְכוּת שהם שבעים שכל א׳ כלולה מעשר, גם סוד במלוי כזה סמ״ך וי״ו דל״ת עולה מספר עושר, שבו משתלשל העושר, הרי היסוד נקרא סוד, וז״ש ס֣וֹד יְ֭הֹוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃ מלשון וידע אדם, כי בזווג של יראיו ממשיך להם שפע והארה מן היסוד, וז״ש כִּ֣י לֹ֧א יַעֲשֶׂ֛ה אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה דָּבָ֑ר כִּ֚י אִם־גָּלָ֣ה סוֹד֔וֹ אֶל־עֲבָדָ֖יו הַנְּבִיאִֽים׃ דבר כנוי לזווג כמ״ש ראוה מדברת, כִּ֚י אִם־גָּלָ֣ה סוֹד֔וֹ, הוא היסוד הנקרא סוד, אֶל־עֲבָדָ֖יו הַנְּבִיאִֽים הם נצח והוד שנקראו נביאים:

עוף, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא עוף מספר יוסף ע״ש. הנה עוף במלוי כזה עי״ן ו״ו פ״ה עולה מספר זכר, שבו ניכר הזכר, גם הוא מספר ברכה שבו ישתלשלו הברכות, ואם תמלא אותו ו״ו ביו״ד כזה וי״ו יעלה המספר יוסף מלא יו״ד ויו סמ״ך פיה שעולה רל״ז, הרי היסוד נקרא עוף, וז״ש וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ, כלומר הָעוֹף הוא היסוד, יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ, הַמַּלְכוּת שנקראת ארץ, או וְהָע֖וֹף ה׳ עוף חם חמשה בחינות יסוד שנעשה מה שנעשה בהם בענין יוסף הע״ה שהם מוכנים להתתקן ולהשתלם ולהתגדל בארץ כפשוטו הם חמשה דורות שפרטם רבינו האר״י זצ״ל בשער הגלגולים:

פועל, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא פועל, כי הוא צדיק עובד אדמתו לצורך הזווג ע״ש, וזש״ה הוֹד־וְהָדָ֥ר פׇּעֳל֑וֹ הוא היסוד, וְ֝צִדְקָת֗וֹ, הַמַּלְכוּת, עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד, ולז״א פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים, הצדיק שֶׁהוּא היסוד פועל לחיים כלומר בעבור החיים המוחין הנקראים חיים להמשיכם מלמעלה לצורך הזווג:

צמח, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא צמח וסימן צמח צדיק עיש. הנה צמח אותיות מצה שיאיר מאור המצח העליון, גם צמח עולה מספר לקח ולז״א כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם, כי היסוד נקרא טוב, נתתי לכם להשפיע לכם, לכן תורתי שהיא בסוד יסוד דחכמה אל תעזובו, גם צמח במלוי צד״י מ״ם חי״ת עולה תרב כמספר זרעו לכם לצדקה, כי ע״י היסוד זרעו לכם לצדקה, הַמַּלְכוּת שנקראת צדקה, וכן אמר דוד הע״ה שֶׁהוּא סוד הַמַּלְכוּת תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י, תֶּרֶב הוא היסוד שנקרא צמח שֶׁהוּא מספר תֶּרֶב, בו תלויה גדולתי ולז״א פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ, היא הַמַּלְכוּת, וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ, וְעַל־יְדֵי היסוד שֶׁהוּא רַבַּ֬״ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה, שתתעשר מן היסוד גם תעשרנה רמז למספר העשר שֶׁתִּהְיֶה שלימה בעשר ספירות, פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים יסוד דאימא, מָ֣לֵא מָ֑יִם מ״ד ומ״ן, תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם מספר מ״ה וב״ן, כִּי־כֵ֥ן מספר מאה תְּכִינֶֽהָ, פירוש שֶׁתִּהְיֶה שלימה בי״ס שכל אחת כלולה מעשר הם מאה, הרי היסוד נקרא צמח וז״ש (ישעיה ד׳) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהֹוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵל׃ והכונה שיתוקן היסוד תיקון גמור ויתעלה במעלה גדולה ויאיר אור גדול, וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ היא הַמַּלְכוּת, יהיה לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, ולכן המשיח נקרא צֶמַח, דִּכְתִּיב (בזכריה) הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה, כי בתיקון היסוד יבא משיח צדקינו בב״א:

צנור, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא צנור ע״ש, הנה צנור אותיות רצון שמשפיע הרצון שֶׁהוּא בכתר, בצנור שֶׁהוּא היסוד, גם צנור עולה שום וכתב מא״א ז״ל שהיסוד נקרא שום ולכן ראשי השומים מרבץ הזרע ע״ש, וז״ש וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרְכֵֽם׃ שָׂמוּ היסוד, אֶת־שְׁמִ֖י הַמַּלְכוּת, שנקראת שם. עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל, כי חבורם וזווגם למעלה יהיה ע״י מצות ומע״ט של יִשְׂרָאֵל, ואז וַאֲנִ֖י אֲבָרְכֵֽם, יאמר ואני אותיות אין שה״ס הכתר הנקרא אין ממנו אמשיך להם ברכה, גם צנור עם האותיות עולה קרן לשון אור, לז״א אצמיח קרן לדוד שה״ס הַמַּלְכוּת גם הוא מספר קפ״ד וקס״ו שיאיר מהם:

קדוש, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא קדוש ע״ש, וז״ש הָב֣וּ לַ֭יהֹוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַ֝יהֹוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃ היינו שמו עולה צנור הוא היסוד הנקרא צנור וכנז״ל, ואז הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ כי כאשר תעשו תיקונים ביסוד, שֶׁהוּא כבוד שכרו אז תקבלו שפע משם, וזהו הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ הוא היסוד, וכאשר תתקנו ותהדרו היסוד הנקרא קדוש אז שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם החו״ג קֹ֑דֶשׁ וּ֝בָרְכ֗וּ אֶת־יְהֹוָֽה:

קב, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא קב ע״ש, הנה קב מספר בנים, והיסוד הוא מוליד הבנים שהם נשמות יִשְׂרָאֵל ולז״א צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק צבי עולה ק״ב גם קב, עולה אמונה, ולז״א וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ וידעת מלשון וידע אדם:

רוכל, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא רוכל כי הוא המקבל בו כל האורות כרוכל שמקבל בו כל הבשמים ע״ש, וזש״ה מקוטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל:

רז, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא רז עיש, הנה ר״ז עולה מספר אור, וז״ש מִכְּנַ֨ף הָאָ֜רֶץ זְמִרֹ֤ת שָׁמַ֙עְנוּ֙ צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק וָאֹמַ֛ר רָזִי־לִ֥י רָֽזִי־לִ֖י, זמירות לשון זמיר עריצים, שהצדיקים מחצדי חקלא עושים בירור לצורך היסוד ומזמרים עריצים, ועי״כ צבי הם נ״ק לצדיק היסוד וָאֹמַ֛ר רָזִי־לִ֥י רָֽזִי־לִ֖י, כלומר היסוד ישפיע לי בקדושה ולא במקום חיצוני היו, כי אם רזי לי רזי לי:

שבט, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא שבט וסימן וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל ע״ש, הנה שבט עולה מספר איש, כי בו ניכר הדוכרא ועם כולל האותיות עולה מספר שדי, הרי היסוד נקרא שבט, וז״ש לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה, כי יהודה ה״ס הַמַּלְכוּת, כלומר יהיה זווג תמידי ותדירי ולכן אמר שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ:

שלום, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא שלום ע״ש, הנה ז״ש הכתוב שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן, שָׁל֨וֹם היסוד, שפע שלו לָכֶ֜ם ולכן אַל־תִּירָ֗אוּ מן החיצונים נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹ״ן֙ מספר חָכְמָה חסד בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם הם ניצוצי הקדושה שביררתם ע״י תורה ומצות ומעשים טובים ולימוד הַתּוֹרָה כבר בא אלי׳ וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן, מן שע״ו נהורין שרמוזים במספר שלום:

שָׂשׂוֹן, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר היסוד נקרא שָׂשׂוֹן, ושפע היוצא ממנו שמן שָׂשׂוֹן ע״ש, הנה בזה מובן הכתוב וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃ בְּשָׂשׂוֹן היסוד, מַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה חסדים:

תל, כָּתַב בְּסֵפֶר מְאוֹרֵי אוֹר ז״ל היסוד נקרא תל שהכל פונים אליו ע״ש הנה תל עם הכולל עולה מספר שלו״ם הכ״ל כי היסוד הוא שלום הכל, וגם עולה מספר דיקרנוס״א הוא שם הפרנסה שנמשך שפע הפרנסה על ידו:

הרי היסוד נקרא תל, וז״ש (ירמיה ל׳) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִי־שָׁב֙ שְׁבוּת֙ אׇהֳלֵ֣י יַֽעֲק֔וֹב וּמִשְׁכְּנֹתָ֖יו אֲרַחֵ֑ם וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ עַל־תִּלָּ֔הּ וְאַרְמ֖וֹן עַל־מִשְׁפָּט֥וֹ יֵשֵֽׁב׃ והכונה יש חמשה בחינות יסוד של חמשה זווגים כנודע, וז״ש וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ מספר מנצפ״ך על תלה ה׳ תל ר״ל חמשה בחינות תל, ארמון, אור מין על משפטו ישב שכל ברור יהיה על מכונו ונתקן הכל בעזה״י, והשי״ת ברחמיו וחסדיו יעזרנו על דבר כבוד שמו אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: