לשון חכמים/חלק א/סט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תיקון ד[עריכה]

תיקון להבא על אשת איש ואין בו כח להתענות דהנה מפורש בדברי רבנו האר״י ז״ל בשער רוה״ק שצריך להתענות שכ״ה ימים רצופים כנגד חמשה שמות שם אדנ״י וה״ס שכ״ה דינים כנודע כי ש״ך דינים הם כמנין נער שהם ה״פ אותיות די״ן של שם אדנ״י וע״י חמשה אלפי״ן של שם אדנ״י מתמתקים ונעשים שכ״ה והם סוד ה״פ שם אדנ״י שבמלכות ועוד יש שכ״ה אחרים שהם ז׳ מלכים שכל אחד מהם נקרא אדם ושבעה פעמים אדם עולה שט״ו והם נולדו ויצאו מארץ אדום שהיא בינה ה׳ עלאה ולכן תחבר השט״ו הנז׳ עם השורש שלהם שהוא ה׳ עלאה הנז׳ הרי נעשו ש״ך דינים ועוד יש חשבון אחר בש״ך דינים והוא שיש ז׳ הויות דאלפי״ן שהוא מ״ה ועם ה׳ עלאה דבינה שמשם יצאו הרי נעשה מספר ש״ך דינים אך הנה ז״פ אדם שאמרנו לעיל הם עצמם אלו השבעה פעמים מ״ה דאלפי״ן הנז׳ נמצא ג׳ כונות צריך לכוין בשכ״ה תעניות הנז׳ והם ז׳ הויו״ת דאלפין דמ״ה וז״פ אדם וחמשה פעמים אדנ״י והם שלשה מיני ש״ך דינים וכנז׳ וכל זה בדברי רבינו ז״ל בשער רוה״ק.

ולכן מי שאין בו יכולת להתענות שכ״ה תעניות רצופים וירצה לפדות התענית בצדקה ולימוד יעשה כך יקבל התענית מבעוד יום על יום אחד שלם שלילו עמו כמו יוה״כ וקודם סעודת המפסקת יטבול חמשה פעמים כנגד חמשה שמות שם אדני ויאמר פסוקי מי אל כמוך וגו׳ וקודם הטבילה יאמר קבלת התשובה ויאמר ודוי מובאות בי״ת של ודוי יוסיף לומר

בגדתי באחדותיך ונתתי מום בקדשי שמים ופגמתי במדות העליונים וקלקלתי צנורי השפע ומנעתי הטוב והשפע הראוי לבא אליהם.

באתי על אשת איש ופגמתי בשמות הקודש ובעולמות הקדושים והגברתי כוחות הדנין וגם גרמתי מניעה בהתפשטות האורות דרך תיקון השני דדיקנא הנקרא נושא עון.

אחר שיצא מן הטבילה ירחץ ידיו וילבש שק על בשרו וקודם לבישת השק יאמר ליקבה״ו על לבישתו וכנז״ל בתיקון עון משכב זכור וגם יאמר הפסוקים על ענין השק הנזכרים לעיל בתיקון עון משכב זכור, ואחר שילבש השק יאכל סעודה המפסקת ויטבול מלוגמה אחרונה באפר ובלילה ילמוד משניות הנדפסים בקראי מועד של ליל חג השבועות וילמוד כ״ד פרקי שבת וילמוד אדרא זוטא. וביום אחר שחרית יחזור ויטבול חמשה טבילות ויאמר ג״כ הודוי קודם טבילה ויפרש בו החטא כאמור ואח״כ יאמר פסוקי מי אל כמוך וגו׳ על המעין וכמ״ש ביום ראש השנה בסדר התשליך וגם ילמוד דברי זוה״ק הנזכרים שם.

אחר כך יאמר פסוקים אלו מעומד בטעמים

וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃

וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃

הַקָּטֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃

כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיּ֑וֹת אֶ֤לֶף הַמָּגֵן֙ תָּל֣וּי עָלָ֔יו כֹּ֖ל שִׁלְטֵ֥י הַגִּבֹּרִֽים׃

כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃ כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ׃

וְעַתָּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁר֩ הוֹצֵ֨אתָ אֶֽת־עַמְּךָ֜ מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה חָטָ֖אנוּ רָשָֽׁעְנוּ׃ אֲדֹנָ֗י כְּכׇל־צִדְקֹתֶ֙ךָ֙ יָֽשׇׁב־נָ֤א אַפְּךָ֙ וַחֲמָ֣תְךָ֔ מֵעִֽירְךָ֥ יְרוּשָׁלַ֖͏ִם הַר־קׇדְשֶׁ֑ךָ כִּ֤י בַחֲטָאֵ֙ינוּ֙ וּבַעֲוֺנ֣וֹת אֲבֹתֵ֔ינוּ יְרוּשָׁלַ֧͏ִם וְעַמְּךָ֛ לְחֶרְפָּ֖ה לְכׇל־סְבִיבֹתֵֽינוּ׃ וְעַתָּ֣ה ׀ שְׁמַ֣ע אֱלֹהֵ֗ינוּ אֶל־תְּפִלַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו וְהָאֵ֣ר פָּנֶ֔יךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ הַשָּׁמֵ֑ם לְמַ֖עַן אֲדֹנָֽי׃ הַטֵּ֨ה אֱלֹהַ֥י ׀ אׇזְנְךָ֮ וּֽשְׁמָע֒ פקחה [פְּקַ֣ח] עֵינֶ֗יךָ וּרְאֵה֙ שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ וְהָעִ֕יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עָלֶ֑יהָ כִּ֣י ׀ לֹ֣א עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ מַפִּילִ֤ים תַּחֲנוּנֵ֙ינוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ כִּ֖י עַל־רַחֲמֶ֥יךָ הָרַבִּֽים׃ אֲדֹנָ֤י ׀ שְׁמָ֙עָה֙ אֲדֹנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י הַֽקְשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַֽעַנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ׃

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃

זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃

וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃

אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חׇכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה׃

נֵ֣ר יְ֭הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

כִּי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃

שָׂ֣שׂ אָ֭נֹכִי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב׃

גַּ֣ל מֵ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃

שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃

בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־[רְא֥וּת] ראית עֵינָֽיו׃

אָמַ֗רְתִּי אֶ֥שְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֢וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃

תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃

אח״כ יאמר פסוקים אלו שהם ר״ת אדנ״י מלא.

ר״ת אל״ף

אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃

לֹ֤א לָ֥נוּ יְהֹוָ֗ה לֹ֫א־לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃

פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃

ר״ת דל״ת

דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהֹוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכׇּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃

לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהֹוָ֑ה וְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֺנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא׃

תִּכּ֤וֹן תְּפִלָּתִ֣י קְטֹ֣רֶת לְפָנֶ֑יךָ מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֝פַּ֗י מִנְחַת־עָֽרֶב׃

ר״ת נו״ן

נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃

וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְהֹוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

ר״ת יו״ד

יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְ֫הֹוָ֥ה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃

וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃

דָּבַ֥קְתִּי בְעֵדְוֺתֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה אַל־תְּבִישֵֽׁנִי׃

ר״ת אדם

ר״ת אל״ף

אֱֽלֹהִ֗ים יְחׇנֵּ֥נוּ וִיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵֽר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃

לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃

פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכׇל־חַ֣י רָצֽוֹן׃

ר״ת דל״ת

דָּבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֗֝י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃

לְמַעַן־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָתְךָ֓ ׀ תּוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי׃

תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃

ר״ת מ״ם

מִֽן־הַ֭מֵּצַר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃

מִכׇּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃

ר״ת הוי״ה דאלפין

ר״ת יו״ד

יְהִי־חַסְדְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃

וַאֲנִ֤י ׀ בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַֽיהֹוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי׃

דָּלְפָ֣ה נַ֭פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃

ר״ת ה״א

הַסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵחֲטָאָ֑י וְֽכׇל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י מְחֵֽה׃

אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

ר״ת וא״ו

וַ֭אֲנִי עָנִ֣י וְכוֹאֵ֑ב יְשׁוּעָתְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃

א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃

וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֢ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃

ר״ת ה״א

הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֢ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ׃

אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֢נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הֹוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃

אח״כ יביא תתקע״ה מטבעות שכל מטבע יהיה שוה לפחות לקנות בו ע״ב דרה״ם פת וע״ב דרה״ם לפתן וזה השיעור הוא לעני אבל מי שידו משגת יביא מטבעות גדולים יותר כל א׳ כפי השגת ידו ובתחלה ימנה מטבע אחד ויניחו על השלחן ויאמר בפיו אחד ויכוין כנגד א׳ דשם אדנ״י ועוד ימנה סמוך לו ארבעה מטבעות וג״כ ימנה בפיו בפירוש ויכוין כנגד אות ד׳ דשם אדנ״י ואח״כ סמוך לו ימנה חמשים מטבעות ויכוין כנגד אות נו״ן דשם אדנ״י ואח״כ סמוך לו ימנה עשר מטבעות ויכוין כנגד אות י׳ דשם אדנ״י הרי כאן והמטבעות כנגד שם אדנ״י ויערב ביחד לעשות צבור אחד ואח״כ סמוך לזה הצבור ימנה עוד הפעם ס״ה מטבעות כנגד אותיות שם אדנ״י ע״ד הנזכר וג״כ יערבם ביחד עם צבור הראשון ויחזור וימנה עוד ס״ה מטבעות כנגד ד׳ אותיות שם אדנ״י ע״ד הנז׳ ויערבם ביחד ועוד ימנה פעם רביעית ס״ה מטבעות ועוד פעם חמישית ויערב הכל ביחד הרי נעשה כאן שכ״ה מטבעות כנגד ה״פ שם אדנ״י.

אח״כ ימנה כנגד אותיות אדם שימנה אחד וסמוך לו ד׳ מטבעות וסמוך לו ארבעים הרי מ״ה מטבעות כמנין אד״ם ויערכם ויעשם צבור אחד ויחזור וימנה מ״ה מטבעות כנגד אותיות אדם ע״ד הנז׳ ויעשם צבור אחד וימנה עוד מ״ה מטבעות כנז׳ עד ז׳ פעמים ויעשה הכל צבור א׳ נמצא בצבור זה יש שט״ו מטבעות ויחזור ויניח על הצבור הזה חמשה מטבעות כמנין ה׳ עלאה דשם הוי״ה שהיא יסוד בינה הרי נעשה בצבור זה ש״ך מטבעות ותחזור ותניח על הצבור הזה חמשה מטבעות הרי יעשה הצבור הזה שכ״ה מטבעות.

אח״כ תחזור ותמנה עוד מ״ה מטבעות כנגד אותיות שם הוי״ה דמ״ה במלוי אלפי״ן שהוא יו״ד ה״א וא״ו ה״א שתמנה י׳ וסמוך לה ו׳ וסמוך לה ד׳ וסמוך לה חמשה עד שתמנה כנגד אותיות השם הנז׳ כולו ותעשה צבור אחד ותחזור ותמנה מ״ה מטבעות שנית ע״ד הנז׳ ותמנה עוד עד שבעה פעמים ותעשה כל הצבורין צבור אחד נמצא יש בצבור זה שט״ו מטבעות ותמנה עוד על הצבור הזה חמשה מטבעות כמנין מספר אות ה׳ עלאה שה״ם בינה נעשו ש״ך ותחזור ותמנה עליהם חמשה ונעשו שכ״ה ותערב כל שלשה הצבורין יחד שהם תתקע״ה מטבעות ותאחזם בידך ותאמר בקשה זו:

רבון העולמים אלהי האלהים ואדוני האדונים המאציל הבורא והיוצר והעושה אשר בראת ויצרת ועשית את האדם להטיב עמו כרוב רחמיך וכרוב חסדיך ולא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה ואתה הפותח יד בתשובה וימינך פשוטה לקבל שבים. והנה עתה באתי לפניך יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי כי ידעתי כי עונותי עצמו מספר ואשמותי רבו מלהזכיר בושתי במעשי ונכלמתי מעונותי כי חטאתי בתורתיך ובגדתי באחדותיך ונתתי מום בקדשי שמים ופגמתי במידות העליונים וקלקלת צינורות הקדושה ומנעתי הטוב והשפע הראוי לבא אליהם ופגמתי באות ברית קודש חותמא דמלכא ומלאתי הארץ זמה כי אין מספר לילדי זנונים אשר גדלתי ורוממתי בתעלולים וגלולים ובהכניס הקודש במקום הטינופת וניתץ מזבה ה׳ ונשחתו המקורות ונרפשו המעיינות.

אנא ה׳ מה אדבר ומה אצטדק בעלותי על לבבי כל אשר הכעסתיך והרבתי ימים ושנים בארחות מקולקלות ונתיבות לא סלולות לדכא תחת רגלי את הנפש היקרה ובטלתי מצות התשובה ועתה אחרי שובי נחמתי בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי. ועתה הנני שב אליך ה׳ בתשובה שלימה. וַהֲרֵֽינִי מודה לפניך על אשר חטאתי עויתי ופשעתי כי באתי על אשת איש ועברתי על מצותיך ופגמתי בשמות הקודש ובעולמות הקדושים והגברתי כוחות הדינין. וגם גרמתי מניעת התפשטות האורות דרך התיקון השני דדיקנא קדישא הנקרא נושא עון. ועתה הנני מתחרט חרטה גמורה על כל אשר חטאתי עויתי ופשעתי לפניך ועוזב אותם עזיבה גמורה ולא אשוב לעשותם עד עולם.

ואתה ה׳ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן ברוב רחמיך הודעת עַל־יְדֵי עבדיך חכמי יִשְׂרָאֵל לתקן נפשינו בתענית להתענות שלש מאות ועשרים וחמשה ימים רצופים לתקון עון הביאה על אשת איש וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כי אין אני יכול להתענות שלוש מאות ועשרים וחמשה ימים תעניות רצופים כתקנת חכמים ולכן אני מפריש מעות אלו שבידי לצדקה כי כן יסדו לנו עבדיך חכמי יִשְׂרָאֵל לפדות בכסף כל תענית.

ובכן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שתעלה עלי כאלו התעניתי שלש מאות ועשרים וחמשה ימים רצופים ותהיה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ הצדקה הזאת אשר הפרשתי כאלו התעניתי שלש מאות ועשרים וחמשה תעניות גמורים ושלמים ורצופים כתקנת חכמים וּכְאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בתעניות אלו ובכל התיקון הזה. ואתה בטובך תמחול לנו את כל חטאתינו ותכפר לנו את כל עונותינו ותמחול ותסלח לכל פשעינו אשר שנינו ושלשנו בהם כמה פעמים בגלגול זה ובגלגולים שעברו וברוב רחמיך וחסדיך תתקן כל אשר עוותנו והאר לכל השמות שפגמנו בהם ויתמתקו כל הגבורות והדינין ותלקט כל ניצוצות הקדושה אשר פזרנו ותיחד כל דבר שבקדושה אשר הפרדנו ותמלא כל דבר שבקדושה אשר חסרנו וישוב הכל לאיתנו בראשון כשלימות כרצונך עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך. לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ (ר״ת יל״י) הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי׃ יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

אח״כ יאמר פסוקים במדבר ג׳

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כׇּל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ וְאֵת֙ פְּדוּיֵ֣י הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהַשִּׁבְעִ֖ים וְהַמָּאתָ֑יִם הָעֹֽדְפִים֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם מִבְּכ֖וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֙דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃ וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃ וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֵ֖ת כֶּ֣סֶף הַפִּדְי֑וֹם מֵאֵת֙ הָעֹ֣דְפִ֔ים עַ֖ל פְּדוּיֵ֥י הַלְוִיִּֽם׃ מֵאֵ֗ת בְּכ֛וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לָקַ֣ח אֶת־הַכָּ֑סֶף חֲמִשָּׁ֨ה וְשִׁשִּׁ֜ים וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֛וֹת וָאֶ֖לֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

פְּד֤וּת ׀ שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ צִוָּֽה־לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ׃ יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְהֹ֫וָ֥ה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃ וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂיג֔וּן נָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֭הֹוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ׃ וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם׃ שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃ קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃ וְנֶֽאֱמַר יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהֹוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃

מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹֽא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא: יָשׁ֣וּב יְרַחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כׇּל־חַטֹּאותָֽם: תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם: ג״פ

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָֽה׃ אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֢ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אׇ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמׇר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ קִוִּ֣יתִי יְ֭הֹוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ נַפְשִׁ֥י לַאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְהֹ֫וָ֥ה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃ ג״פ

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, לְמַֽעַן אות ה״א ראשונה של שמך הגדול שמספרה חמשה. ולמען אות ה״א אחרונה שמספרה חמשה. ולמען אות ה״א ראשונה של שמך הקדוש אהי״ה שמספרה חמשה. ולמען אות ה״א אחרונה שמספרה חמשה. יתוקנו ויאירו ויתמתקו ויתעלו חמשה שמות שם אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם אל שדי המאיר בבריאה שהוא אותיות חמשה ולמען שם צבאות שהוא אותיות חמשה. יתוקנו ויתעלו חמשה שמות שם אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן תורה שבכתב שהיא ספרים חמשה. ולמען עשרת הדברות הכתובים על הלוחות חמשה חמשה. והשמעתם אותנו בקולות חמשה. יתוקנו ויאירו ויתמתקו ויתעלו חמשה שמות שם אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים וחמש.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן החסדים שהם אורות חמשה. ולמען שם אלהים הקדוש שהוא אותיות חמשה. ולמען אותיות מצנפ״ך שהם חמשה. ולמען סוד חמשה מוצאות פה שהם חמשה. יתוקנו ויאירו ויתמתקו ויתעלו חמשה שמות אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות קרבנות הנשיאים אשר הקריבו זבח השלמים אלים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה. יתוקנו ויאירו ויתמתקו ויתעלו חמשה שמות אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות ראשית הגז מצאן חמשה. ולמען מצות פדיון הבכור אשר היא בכסף שקלים חמשה. ולמען הברכה של פסוק יאר ה׳ פניו אליך ויחנך שהוא תיבות חמשה יתוקנו ויאירו ויתמתקו ויתעלו חמשה שמות אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת יוסף הצדיק שנוסף בשמו אות ה׳ שמספרה חמשה. ולמען זְכוּת בנימין הצדיק אשר רבה משאתו ידות חמשה. ולמען זְכוּת פנחס והצבא אשר הרגו את מלכי מדין חמשה יתוקנו ויאירו ויתמתקו ויתעלו חמשה שמות אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחיך אשר בחר לו מן הנחל חלוקי אבנים חמשה ולמען זְכוּת מרדכי הצדיק אשר לבש לבושי מלכות חמשה יתוקנו ויאירו ויתמתקו ויתעלו חמשה שמות אדנ״י שמספרם שלש מאות ועשרים וחמשה.

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, לְמַֽעַן שמך הגדול בנקוד פת״ח (יַהַוַהַ) שהוא בחכמה שמספרו עולה עשרות חמשה יתוקנו ויאירו ויושלמו ויתעלו שבעה שמות הוי״ה במלוי אלפין שעולה מספרם שלש מאות ועשרה וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (יל״י) הרמוז בר״ת ל״מען י״חלצון י״דידיך ובר״ת י״הוה ל״מבול י״שב שעולה מספרם עשרות. חמשה. יתוקנו ויאירו ויושלמו ויתעלו שבע שמות הוי״ה במלוי אלפין שעולה מספרם שלש מאות ועשרה וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן בינה העליונה שיש בה שערים עשרות חמשה. יאירו ויתוקנו ויושלמו ויתעלו שבעה שמות הוי״ה במלוי אלפין שעולה מספרם שלש מאות ועשרה וחמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש אל במלואו אל״ף למ״ד שעולה מספרו מאה ושמונים וחמשה. יאירו ויתוקנו ויושלמו ויתעלו שבעה שמות הוי״ה במלוי אלפי״ן שעולה מספרם שלש מאות ועשרה וחמשה.

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, לְמַֽעַן קדושת שבת קדשך שהוא לימים שבעה. וקדושת שנת השמטה שהיא לשנים שבעה. וקדושת היובל שהוא לקץ שבועים שבעה. יאירו ויתוקנו וישלמו ויתעלו אדם שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ספירות הבנין שהם שבעה. ולמען צדיקים כורתי ברית שהם שבעה ולמען מצות שמירת חג המצות שהוא ימים שבעה. ולמען שמירת חג הסוכות שהוא ימים שבעה. יאירו ויתוקנו ויושלמו ויתעלו אדם שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ברכות של קריאת שמע ערב ובקר שהם שבעה. ולמען מצות הברכות של חתן וכלה שהם שבעה בימים שבעה. ולמען כריכות רצועות התפלין על הזרוע שהם שבעה. יאירו ויתוקנו ויושלמו ויתעלו אדם שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן היכלות של אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שהם שבעה שבעה. ולמען הברכה של פסוק יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ שהוא תיבות שבעה. יאירו ויתוקנו ויושלמו ויתעלו אדם שבעה. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

וסדר הלמוד באותו היום ילמד תנ״ך הנדפס בקריאי מועד בליל חג השבועות ובלמוד תהלים כפליים שהם ש׳ מזמורים וילמוד עוד מן מזמור א׳ עד מזמור כ״א וילמוד מן מזמור קמ״ו עד הסוף הרי כאן שכ״ה מזמורים ואח״כ ילמוד אדרא זוטא ויאמר קדיש. גם באותו היום יעשה כפרה בתרנגול. גדול ויאמר המסבב בכל סיבוב וסיבוב פסוק איוב ל״ג ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר מצאתי כופר מצאתי כופר ויעשה שבעה הקפות לתיבה בבית הכנסת ובכל הקפה יאמר מזמור הבו לה׳ בני אלים כולו במתון ובישוב ואח״כ ידליק שבע נרות בבית הכנסת ובכל הקפה יאמר מזמור הבו לה׳ בני אלים כולו במתון ובישוב ואח״כ ידליק שבעה נרות בבית הכנסת כנגד שבעה שמות הוי״ה במלוי אלפי״ן יו״ד ה״א וא״ו ה״א ויקובל ברצון בעזה״ו.