לשון חכמים/חלק א/סד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פיוטים לחג השבועות[עריכה]

ביו״ט של חג השבועות יאמר פיוטים אלו בשמחתו על השולחן בתוך הסעודה והם נדפסו בסה״ק רב ברכות דף קע״א. האחד מיוסד על יתד ושתי תנועות והוא לחן פזמן גואלי אל תנו שבח והודאות.

תהלת אל ידבר פי ואוחילה ואשיר ברוב חדוה וצהלה: ביום שמחה ביום טובה ביום גילה בשמחת עם סגולת אל בדת תורה. ולי חמדה להתעלס בחוקות אל, ואשיבה בטוב טעם לכל שואל, ואתחזק לדבר בם בעוז ואל, ואורה בם לכל דורש נתיב אורה.

דרשוה ולא ידעו מקום בינה, ואין מבין דבריה והגיונה, נתנה אל לנחלה לעם קנה, ולהם שם יסוד אמיץ במסתרה.

כלילת טוב שתולה היא מעץ חיים, רחבה היא מאד מים וכל איים, תמימת כל כבודה רב בכל גוים, וכתר היא להוגה בה ושוחרה.

השני סימן אליהו ח״י חז״ק

בואי כלה בואי כלה, בואי כלה הכלולה

אשת חיל מה טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה. רחוק מפנינים מכרה, נודע בשערים בעלה. בואי כלה וכו׳

לחם עצלות לא תאכלנה, תורת חסד על לשונה, גם אור ימים בימינה, עושר וכבוד בשמאלה. בואי כלה וכו׳

ימינה מאד רוממה. ופיה פתחה בחכמה, גם ממרחק תביא לחמה, מאד בטח בה לב בעלה. בואי כלה וכו׳

הללוה בשערים, הזקנים עם נערים למלכים ולשרים. תתן מלכות וממשלה. בואי כלה וכו׳

ותשחק ליום אחרון, היא חבצלת השרון. קורא בה ישמח וירון, על לומדיה חן מעלה. בואי כלה וכו׳

חמדה גנוזה במרומים, קנויה ראשית עולמים, הנחילה אל לעם תמים, כבודו על סיני נגלה. בואי כלה וכו׳

ירד באש ועננים, לדבר עם עם נבונים, יִשְׂרָאֵל כאחד חונים. לקבל דת אל בגילה. בואי כלה וכו׳

חכמי לבב גבוריה. המה תמיד שוחריה, להם נגלו סתריה. ניתנה להם נחלה. בואי כלה וכו׳

זכה ברה וטהורה, מכל פנינים יקרה, היא בראש הומיות תקרא, וברחובות תתן קולה. בואי כלה וכו׳

קול מבשר חיש נשמעה, יבשר שלום וישועה, אז בטוב ביתך נשבעה. בעוז חדוה וצהלה.

בואי כלה בואי כלה, בואי כלה הכלולה.