לשון חכמים/חלק א/סב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בקשה לטבילת ליל שבועות[עריכה]

יזדרז האדם מאד בטבילה של ליל חג שבועות באשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר שיטבול במקוה או בבאר מים חיים אם יש לו. לקבל תוספת קדושה מן כתר עליון הנמשך בלילה הזה ע״י הלימוד והוא הנקרא שער החמשים ועליו נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וכו׳ וכמ״ש רבינו האר״י זלה״ה בשער הכונות סוד הדבר הזה בהרחבה יותר ע״ש וקודם הטבילה יאמר בקשה זו:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי מכין עצמי להיות מן השושבינים דמטרוניתא מלכתא קדישא רחל עקרת הבית. והנני בא עתה באשמורת הבוקר של יום חג השבועות בעת הנקרא אילת השחר לטבול במקוה (בבאר מים חיים) לְתַקֵּן שׁוֹרֶשׁ טבילה זו בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן להמשיך טהרה וטבילה מן כתר עליון הנמשך בלילה הזאת והוא הנקרא שער החמשים וְכַכָּתוּב וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם. וַהֲרֵֽינִי מוכן לטבול ארבע טבילות כנגד ארבע אותיות השם ברוך הוא בנקוד קמץ (יכוין יָהָוָהָ) ועוד הֲרֵֽינִי מוכן לטבול טבילה חמישית כנגד אור החסד העליון שהוא הרצון העליון המתגלה במזל השמיני הנקרא נוצר חסד. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

רבון עלמא גלי קודמך דעבדינן פקודא דילך דפקדת לן באורייתא לממני שבעה שבועין בגין למזכי לאתדכאה במיין דההוא נהר דנגיד ונפיק דאקרי מיים חיים. והא מטא עידנא לאתדכאה בדכיו עלאה. יהא רעוא קמך דיתמשך לן דכיו עלאה ממבועא דנחלא עמיקא, וְיִתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב עַל־יַד יְחֶזְקֵאל נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃ יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹֽא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא: יָשׁ֣וּב יְרַחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כׇּל־חַטֹּאותָֽם: תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם:

ויטבול חמש טבילות על פי הכונות הנז׳.