לשון חכמים/חלק א/נו

לימוד לאשמורת הבוקר בליל ז׳ של פסח

באשמורת הבוקר בליל שביעי של פסח קודם עלות השחר נכון לקרות שירת הים בקול נעים מעומד. ויתחיל מן תחלת הפר׳ ויהי בשלח פרעה את העם. ואחר שיסיים השיר׳ יחזור לומד שלשה פסוקים אלו של ויסע וכו׳ ויבא וכו׳ ויט וכו׳:

וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃ וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כׇּל־הַלָּֽיְלָה׃ וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהֹוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּ֠ם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כׇּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃

ואח״כ ילמוד דברים אלו:

שם בן ע״ב של ויסע ויבוא ויט יש בו ע״ב תיבין ורי״ו אתוון והוא בחינת חג״ת ועל ידי שם זה נקרע הים לישראל גם ע״י שם זה החיה אלישע הע״ה את בן השונמית שהוא חבקוק הע״ה. והנח הע״ב שמות הם יוצאין משלשה פסוקים הנזהרים בפ׳ בשלח והם האחד ויסע מלאך האלהים וכו׳ והב׳ ויבא בין מחנה מצרים וכו׳ והג׳ ויט משה את ידו וכו׳ ופסוק הראשון של ויסע סידורו בסדר ישר מראש הפסוק לסופו ופסוק הב׳ של ויבא סידורו למפרע מסוף הפסוק לראשו ופסוק הג׳ של ויט סידורו בסדר ישר מראש הפסוק ועד סופו. נמצאו אותיות הראשונות של כל הע״ב שמות הם של פסוק ויסע ואותיות האמצעיות הם של פסוק ויבא ואותיות האחרונות הם של פסוק ויט:

וכתב רבינו מהרח״ו ז״ל בספר מבוא שערים ש״ה ה״א פי״א וז״ל והבן עתה ענין שם בן ע״ב אשר בחסד מה עניינו. והענין כי כל שם ע״ב זה אע״פ שנחלק לשלש בחינות כי הרי פסוק ויסע הוא בחסד ופסוק ויבא בגבורה ופסוק ויט בתפארת. עכ״ז כל שם ע״ב הזה הוא בחסד כנודע. והטעם כי הוא בסוד החסד שבחסד והחסד שבגבורה והחסד שבתפארת. והבן זה היטב כי עם חיות שם זה בחג״ת הנה הוא בבחינת חסד שבכל אחד מהשלשה אלו ולכן שם בן ע״ב כולו בחסד עכ״ל:

ואח״כ יאמר בקשה זו שהיא מיוסדת ר״ת ע״ב שמות של שם בן ע״ב דויסע ויבא ויט הנז׳:

(וה״ו) ואתה האל והגדול: ואתה הגבור והנורא: ואתה החי וקיים: ואתה האלהים ומלך: ואתה המאציל והבורא: ואתה היוצר והעושה: ואתה השומע ומאזין: ומקבל התפלו׳ ועונה:

ועד הטוב ועדני וה״ו

ישועתך לעד יצרוני יל״י

סמכני ישרני טהרני סי״ט

עזרני למען מלכותך על״מ

מן המצר שועתי מה״ש

לתפלתי לתחנתי הקשיב׳ לל״ה

אל כסאך אצפה אכ״א

כסא הרחמים תשב כה״ת

הגבר זכות ישעי הז״י

אמור לצרותי די אל״ד

לישועתך אוחיל ואצפה לא״ו

המקבל התפלות ענני. הה״ע

יהוה זכרני לטובה יז״ל

מאוצר׳ ברכו׳ השביעני מב״ה

הראני רחמי ישעך הר״י

הקם קוממיות מזלי הק״מ

לך אני והושיעני לא״ו

כי לישועתך יחלתי כל״י

לבבני ואזרני וסעדני לו״ו

פניך האיר לעבדך פה״ל

נר לרגלי כוננה נל״ך

יתכוננו יתברכו ידי יי״י

משאלות לבי הקם מל״ה

חנני הוֹד וְהָדָר הה״ו

נפלאות תורתיך הראיני נת״ה

האר את אפילתי הא״א

יהוה רצה תשובתי יר״ת

שלח אורך הנחני שא״ה

רחמיך יצרוני י״י רי״י

אמצני וברכני מברכותיך או״מ

לבבי כוננ׳ ביראתיך לכ״ב

וחנני שפע רב וש״ר

יבואוני חסדיך ורחמיך יח״ו

ללבי הראה חכמה לה״ח

כלכלני והוליכני קוממיו׳ כו״ק

מלאני נועם דבריך מנ״ד

אתה נרי יהוה אנ״י

חדרי עושר מלאני חע״מ

רוחך הטובה עלי רה״ע

ירבו יגדלו זכיותי יי״ז

הורני הדרך הטוב הה״ה

מעשי ידי כוננה מי״כ

וחזקני ואמצני לעבודתי׳ וו״ל

יהיו לרצון הגיוני יל״ה

סייע אותי ליראתיך סא״ל

עלי רחמיך יהמו ער״י

עשה שלום לי עש״ל

ממתנות ידך העשרני מי״ה

והגבר החסד והרחמים וה״ו

דברך נתיבי יאיר דנ״י

השביעני חיי שלום הח״ש

על מי מנוחות עמ״מ

נהלני נורא איום ננ״א

נעימות ימינך תראני ני״ת

מהר בנה המקדש מב״ה

פדה וגאל יִשְׂרָאֵל פו״י

נדחים מלט ממאס׳ נמ״מ

יתקבצו יבואו לציון יי״ל

השביעני רוח חכמה הר״ח

מהר צמח רפואתי מצ״ר

ושבעני מטוב ביתך ומ״ב

ישועותיך הרבים הוחלתי יה״ה

עליך נסמכתי ובטחתי ענ״ו

מחכמתך חכמני יהוה מח״י

דבק מחשבתי בך דמ״ב

מנסתרות נקני קדשני מנ״ק

אורך יזרח עלי אי״ע

חנני בינה ודעת חב״ו

רבה את הוני רא״ה

יהיה ברוך מקורי יב״מ

הארך ימי יהוה הי״י

מלטני ומלא משאלותי מו״מ

(יו״ד) יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְ֫הֹוָ֥ה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃

וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃

דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהֹוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכׇּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃

(ה״י) הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֢ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֗֝ד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ׃

יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃

(וי״ו) וַאֲנִ֤י תְפִלָּֽתִי־לְךָ֨ ׀ יְהֹוָ֡ה עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בְּרׇב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃

יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃

וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃

(ה״י) הָאִ֣ירָה פָ֭נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ׃

יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ׃