לשון חכמים/חלק א/מט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח סדר לפסח שחל להיות בשבת[עריכה]

כתוב בסידור רבינו הרש״ש ז״ל כשחל פסח בשבת יניח י״ב מצות כמו כל שבת ובכללם הג׳ השמורות ויהיו מן הארבעה האמצעיים. וכשיהתוך המצה לשנים ביחץ ישים אחרת שלימה במקומה וכשירצה לברך המוציא יקח שני מצות האמצעיים העליונים ושכנגד היו״ד בימין. ושכנגד הוא״ו בשמאל ויחבר אחוריהם בייתה ופניהם חוצה וביניהם הפרוסה. ובעודם בידו ובלקיחתם ומברך עליהם יהיו מונחים ע״ג התחתונות שהם שני ההי״ן שהם הנקבות להשפיע עליהם ויברך ברכת המוציא בכוונה כמו בחול. אלא שבמלת לחם יכוין להשפיע שפע והארה מי״ב אותיות דשלשה הויו״ת די״ב נימין וכו׳:

ובעוד שני המצות האלו שבידו מונחים כנגד השנים התחתונים יבצע מכל אחת כזית סוד יו״ד דהוי״ה ויאכלם הוא ויבצע עוד מכל אחת כזית ששניהם הוא כביצה סוד יו״ד דאדנ״י ויתן לאשתו ויכוין לחבר ולשלב הוי״ה ואדנ״י (י״את״דו״נה״י) ואח״כ יתן לשאר המסובין ויאכל ויכוין להשפיע מזווג דחו״ב וכו׳. ויאכל די צורכו ואע״פ שאוכל יותר מהצורך אינו הולך לחיצונים אלא הכל נבלע באברים עכ״ל.

א״ה מדברים אלו שכתב רבינו הרש״ש ז״ל בסידור הנז׳ משמע אם חל פסח בשבת שצריך להניח י״ב ככרות לא סגי לסדרם ולהניחם על השולחן בשעת קידוש בלבד אלא צריך שיהיו מונחים ומסודרים עד שעת ברכת המוציא ואכילת מצה כדי שיעשה ברכת המוציא על שתים העליונות שבארבעה האמצעים:

גם נראה דאין צריך להיות כל הי״ב ככרות מאלו המצות שאפאום בערב פסח לשם מצת מצות שאוכלים מהם החיוב בליל פסח אלא רק שלשה מהם יהיו מן המצות שנאפו לשם מצת מצוה ויניחם שתים המה שתים דימין של האמצעיים ואחת תהיה עליונה בשתים דשמאל של האמצעיים. וכאשר עושה יחץ לוקח מצה התחתונה שבשתים דימין ומצניע חלק הגדול לאפיקומן וחלק הקטן מניחו בקערה שיש בה שלשה מצות וזרוע וביצה וכו׳ ולוקח מצה אחת שלימה מן שלשה מצות אלו שבקערה ומניחו במקום הפרוסה תחת מצה העליונה שבאמצעיים כדי שיהיו שתים העליונים בימין האמצעיים וזו הפרוסה יניחה בקערה במקום אותה השלימה שנטלה מן הקערה. ונמצא בכל קריאת ההגדה עד שעת אכילת מצה מונח על השלחן י״ב ככרות וגם הקערה מסודר בתוכה מצות וזרוע וביצה וכו׳ כרשום בספרי ההגדה וכל זה הוא כשחל פסח בשבת כדי שיברך המוציא על שתים העליונות האמצעיים אשר בי״ב ככרות.

וכשיגיע זמן ברכת המוציא לאכול מצה לא יברך המוציא ואכילת מצה על המצות אשר בקערה הסדורה הנז׳ אלא יברך המוציא על אותם האמצעיים אשר בי״ב ככרות ויקח שתים העליונות שבארבע אשר באמצע ויקח הפרוטה מן הקערה ויניחנה בתוכם. ונמצא שיש שלשה בידו שהם שתים שלימות וא׳ חצי ככר שהוא הפרוטה אוחזו ביניהם. ויברך ברכת המוציא בעודו אוחז בשתים השלימות וישמיט האחת השלימה וישאר בידו רק השלימה העליונה והפרוטה שהיא החצי ככר הנז׳ ויברך על אכילת מצה ויבצע מכל אחת מהן כזית ויכוין שהוא כנגד יו״ד דשם הוי״ה וזה הוא לאכילתו ויבצע עוד כזית מכל אחת ויכוין כי צרוף שניהם הוא שיעור ביצה שהוא כנגד יו״ד דשם אדנ״י ויתנה לאשתו ואח״כ יתן לכל המסובים כנז׳ זה הוא העולה מדברי רבינו הרש״ש ז״ל לעשות כשחל פסח בשבת.

אבל כשחל פסח בחול מנהגינו לברך המוציא ואכילת מצה על שלשה מצות אשר בסדר הקערה ורק בעת הקידוש נניח על השלחן ד׳ ככרות כדין שאר יו״ט.