לשון חכמים/חלק א/מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בקשה לאחר ביטול ביום י״ד[עריכה]

אחר הביטול הזה דיום י״ד יאמר בקשה זו

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵֽינוּ וְתִשְׁמְרֵֽנוּ וְתַצִּילֵֽנוּ מֵאִסּוּר חָמֵץ אֲפִלּוּ בְּכָל־שֶׁהוּא, שָׁנָה זוֹ וְכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה כָּל־יְמֵי חַיֵּֽינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁבִּעַֽרְנוּ הֶחָמֵץ מֵרְשׁוּתֵֽנוּ הַיּוֹם הַזֶּה, כֵּן תְּזַכֵּֽנוּ וּתְסַיְּעֵֽנוּ וְתַעְזְרֵֽנוּ וּתְאַמְּצֵֽנוּ לְבָעֵר הַיֵּֽצֶר הָרַע מִקִּרְבֵּֽנוּ. אָֽנָּֽא יְהֹוָה, הַפְרֵד נָא מֵעָלֵֽינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּֽצֶר הָרַע, וּתְזַכְּכֵֽנוּ וּתְלַבְּנֵֽנוּ בְּכֹֽחַ הַיֵּֽצֶר הַטּוֹב, וּתְזַכֵּֽנוּ לְזַכֵּךְ נַפְשֵֽׁנוּ וּלְהָאִיר בָּהּ וּלְהוֹסִיף בָּהּ כֹּֽחַ וְהֶאָרָה גְּדוֹלָה, וּלְהִתְקַשֵּׁר לְמַֽעְלָה בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְתָמִיד תִּשְׁרֶה וְתָחוּל עָלֵֽינוּ קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ, תֵּן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּֽחַ נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָֽתָךְ, וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת, וְתַעְזְרֵֽנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, אָמֵן. יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃