לשון חכמים/חלק א/לד

לימוד ליל שמיני עצרת

בליל חג שמיני עצרת יאמר אחר קידוש לשון זה מלוקט מדברי זוהר הקדוש דברים כהוויתן.

שְׁלָמָא עֲלָךְ יוֹמָא טָבָא קַדִּישָׁא. שְׁלָמָא עֲלָךְ חַגָּא קַדִּישָׁא. שְׁלָמָא עֲלָךְ אוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא. אַנְתְּ הוּא מִקְרָא קוֹדֶשׁ. זַמִּין אַנְתְּ לְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי קוֹדֶשׁ. לְאִתְעַטְּרָא בֵּיהּ וּלְאִשְׁתַּאֲבָא בֵּיהּ. וְתִתְקַדֵּשׁ וְיִשְׁתַּכַּח בָּךְ חֶדְוָתָא. הָא אַנְתְּ שָׁאִיב מֵהַהוּא עֲמִיקָא דַעֲמִיקְתָא. דְּנַחֲלִין וּמַבּוּעִין נַפְקִין מִנֵּיהּ. הָא יִשְׂרָאֵל דְּאִקְרוּן קוֹדֶשׁ מְקַבְּלִין לָךְ בְּאַנְפִּין נְהִירִין. בְּחֶדְוָתָא בְּתֻשְׁבְּחָתָּא. מְזַמְּנִין לָךְ מְתַקְּנִין לָךְ סְעוּדָתָא יַקִּירָא. מְסַדְּרִין פָּתוֹרֵי מְתַקְּנֵי גַּרְמַיְהוּ בְּמָאנֵי יְקָר:

הָא בְּכָל שִׁבְעָה יוֹמִין דְּסֻכּוֹת, מָשְׁכִין יִשְׂרָאֵל לִשְׁכִינְתָּא בְּאִנּוּן עוֹבָדִין טָבִין דְּעָבְדִין וּמְקָרְבִין בַּהֲדָהּ. וּכְדֵין אִיהִי נָחֲתָא לְקָרְבָא בִּבְנָהָא וּלְמֶחֱדֵי לוֹן יוֹמָא חַד. דְּאִיהוּ יוֹמָא תְמִינָאָה דְּאִקְּרֵי עֲצֶרֶת. דָּא אִיהוּ יוֹמָא דְחֶדְוָה דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְהוּ, וְלָא יִתְעָרְבוּן שְׁאַר עַמִּין בַּהֲדַיְהוּ. בֵּיהּ סִיהָרָא אִתְמַלֵּי בִּרְכָאן לְעֵלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְיִשְׂרָאֵל אַתְיַן וְיַנְקִין מִנָּהּ בִּלְחוֹדַיְהוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם, כְּנִישׁוּ כָּל מָה דִּכְנִישׁוּ מֵאִנּוּן בִּרְכָאן עִלָּאִין. לָכֶם וְלֹא לִשְׁאַר מְמַנָּן. וְעַל הַאי יוֹמָא כְּתִיב דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ, דְּלָא אִתְעֲרַב אוֹחֲרָא בַּהֲדָן. בְּהַאי יוֹמָא מַלְכָּא קַדִּישָׁא יָהִיב לָן כָּל צָרְכָנָא דְּנִשְׁאַל מִנֵּיהּ. זַכָּאָה הַאי יוֹמָא וְזַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּאַחְסִינוּ דָּא. אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֱׁיְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃ יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵֽן׃