לשון חכמים/חלק א/ל

בקשה קודם ברכת לולב

ביום ראשון של סוכות יזדרז לברך על הלולב ומיניו בתוך הסוכה וקודם הברכה יאמר בקשה זו:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, וּבְשֵׁם כָּל־הַנְּפָשׁוֹת. וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם. שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וּמִכָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה.

ביום הראשון של חג הסוכות הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְתָא שֶׁל נְטִילַת לוּלָב, הֲדַס, וַעֲרָבָה, וְאֶתְרוֹג, בְּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת. כְּמוֹ שֶׁצִּוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל.

ביו״ט שני יתחיל הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב, וַהֲדַס, וַעֲרָבָה, וְאֶתְרוֹג, בְּיּוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהוּא יוֹם טוֹב מִדְּרַבָּנָן.

בחול המועד יאמר הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְרַבָּנָן שֶׁל נְטִילַת לוּלָב, וַהֲדַס, וַעֲרָבָה, וְאֶתְרוֹג, בְּמוֹעֵד שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת.

לְתַקֵּן אֶת־שָׁרְשָׁם בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בְּשִׁעוּר קוֹמָה, לַעֲשׂוֹת אֶת־כַּוָּנַת יוֹצְרֵֽנוּ שֶׁצִּוָּֽנוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה זוֹ לְהַשְׁלִים אִילָן הָעֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן, וּלְהָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִד לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָֽהּ, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּֽפְלֽוּ בַּקְּלִפָּה עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יָדֵֽינוּ, בְּגִלְגּוּלִים אֵֽלּוּ וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּשְׁאֵרִית הָרַפַ״ח נִיצוֹצִין וּלְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וּמִכָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. הַמִּתְיַחֲסִים אֶל תִּקּוּן מִצְוָה זוֹ, וְגַם לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֶבְרֵי נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁל כָל־יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים הַחֲסֵרִים מִתִּקּוּן מִצְוָה זוֹ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיְּהֵא עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ, לִהְיוֹת עוֹלָה מִצְוָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת־כָּל־פְּגָמֵֽינוּ וּפְגָמֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פָּגַֽמְנוּ בִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וּלְצָרֵף וּלְבָרֵר וּלְהָסִיר הַסִּיגִים מִצַּלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דִּכְלָלוּת וּפְרָטוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּלְבָרֵר חֶלְקֵי הַנֶּֽפֶשׁ שֶׁנִּפְגְּמוּ וְנָֽפְלֽוּ בְּנֹֽגַהּ דַאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וְנֹֽגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה אֶל מְקוֹם הַקֹּֽדֶשׁ. וְהִפָּרֶד נָא מֵעָלֵֽינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּֽצֶר הָרַע וּתְזַכְּכֵֽנוּ וּתְלַבְּנֵֽנוּ בְּכֹֽחַ הַיֵּֽצֶר הַטּוֹב:

וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁל נְטִילַת לוּלָב, וַהֲדַס, וַעֲרָבָה, וְאֶתְרוֹג, יְתֻקְנוּ כָּל־בְּחִינַת שֵׁשׁ קְצָווֹת וְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי הֵ״א אַחֲרוֹנָה דְהַוָיָ״ה, נֶֽפֶשׁ שֶׁל כְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וְשֶׁל כָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה:

וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר. שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל. יְתֻקְנוּ כָּל־בְּחִינַת דַּעַת וְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי וָי״ו דְהַוָיָ״ה, רוּחַ שֶׁל כְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וְשֶׁל כָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה:

וְעַל־יְדֵי הַכַּוָּנָה שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, יְתֻקְנוּ כָּל־בְּחִינַת בִּינָה, וְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי הֵ״א דְהַוָיָ״ה, נְשָׁמָה שֶׁל כְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וְשֶׁל כָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה:

וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה, יְתֻקְנוּ כָּל־בְּחִינַת חָכְמָה, וְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי יוֹ״ד דְהַוָיָ״ה, חַיָּה שֶׁל כְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וְשֶׁל כָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה:

וְעַל־יְדֵי רְעוּתָא דְלִבָּא, יְתֻקְנוּ כָּל־בְּחִינַת כֶּֽתֶר, וְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי קוֹץ הַיוֹ״ד דְהַוָיָ״ה, יְחִידָה שֶׁל כָּל־כְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. וְשֶׁל כָּל־פִּרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה:

וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָ״ה. שֶׁהֵם נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ וּנְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דִּכְלָלוּת וּפְרָטוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהו״ה) וְיִהְיוּ כִּסֵּא שָׁלֵם אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפַּשֵּׁט שֶֽׁפַע אוֹר אֵין סוֹף, וְיִתְיַחֲדוּ חָכְמָה וּבִינָה בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יאההויה״ה) וְיִזְדַּוְּגוּ (זו״ן) תִּפְאֶֽרֶת וּמַלְכוּת זִוּוּגָא שְׁלִים בְּשֵׁם (יאהדונה״י) וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע וּבְרָכָה בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת לְזַכֵּךְ נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לְעוֹרֵר מַיִּין נוּקְבִין וּלְהַמְשִׁיךְ מַיִּין דְּכוּרִין, וְאַל־יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְתַעֲלֶה לְרָצוֹן לְרֵֽיחַ נִיחֽוֹחַ לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ:

וַהֲרֵינִי מוּכָן לְנַעְנֵֽעַ הַלּוּלָב וְהַהֲדַס וְהָעֲרָבָה וְהָאֶתְרוֹג לְצַד דָּרוֹם שֶׁהוּא בַּחֶֽסֶד. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה אֶל הֶחָזֶה. וּלְצַד צָפוֹן שֶׁהוּא בַּגְּבוּרָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה אֶל הֶחָזֶה. וּלְצַד מִזְרָח שֶׁהוּא בַּתִפְאֶרֶת. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה אֶל הֶחָזֶה. וּלְצַד מַֽעְלָה שֶׁהוּא בַּנֶּֽצַח. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה אֶל הֶחָזֶה. וּלְצַד מַֽטָּה שֶׁהוּא בַּהוֹד. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה אֶל הֶחָזֶה. וּלְצַד מַעֲרָב שֶׁהוּא בַּיְסוֹד. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה אֶל הֶחָזֶה:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ, וְתִהְיֶה עוֹלָה לְפָנֶֽיךָ מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת הַלּוּלָב וְהַהֲדַס וְהָעֲרָבָה וְהָאֶתְרוֹג וְסֵֽדֶר הַנִּעְנוּעִים לְהַמְשִׁיךְ הַחֲסָדִים הָרְאוּיִים לְהִמָּשֵׁךְ עַל־יָדָם בְּיוֹם זֶה. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּֽנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בְּלוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג שֶׁהֵם רוֹמְזִים אֶל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ״ה בְּמִלוּי הֵהִי״ן שֶׁהֵם (יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה) וּכְאִלּוּ כִּוַּֽנְתִּי בְּסֵֽדֶר הַנִּעְנוּעִים שֶׁלָּהֵם וְיִמְּשֹׁךְ חֶסֶד מֵחֲסָדִים בְּאוֹר פְּנִימִי כָּרָאוּי לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּיוֹם זֶה. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: ב״פ

ואח״כ יאמר לשון זה

רִבּוֹן עָֽלְמָא, טִיבוּ סַגִּי עֲבַדְתְּ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל דְּאִתְרְעִית בְּהוּ בִּלְחוֹדַֽיְיהוּ, וַעֲבַדְתְּ לוֹן עַמָּא יְחִידָאָה בְעָֽלְמָא, וְקָרִית לוֹן גּוֹי אֶחָד, וִיהַבְתְּ לוֹן אוֹרַיְתָא דִקְשׁוֹט, וּפָקַדְתְּ לוֹן בְּכַמָּה פִקּוּדִין לְאִתְעַטְּרָא בְהוּ, וִיהַבְתְּ לוֹן חֵילָא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ. וּבְאִתְעֲרוּתָא דִילְהוֹן לְתַֽתָּא בְּמִלִּין וּבְעוֹבָדָא, יִתְעַר חֵילָא לְעֵֽלָּא.

רִבּוֹן עָֽלְמָא כמה עלאין עובדך. דהא באינון עובדי דעבדת לתתא דאינון לולב והדס וערבה ואתרוג כולהו אחידן בשמא קדישא וכד נטלין לון יִשְׂרָאֵל לתתא ועבדי בהו עובדא אתער ההוא עובדא דלעילא דקטיר בהו. ועל דא בעינן לאחדא לון ולמעבד בהו עובדא. בגין לאתערא בהו חילא דלעילא:

רִבּוֹן עָֽלְמָא אֲנַן בָּעֵֽינָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בִיקָרָךְ, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ לְמֵיהַב לָן חֵילָא לְאִתְעֲרָא בִיקָרָךְ, וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ, וּלְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְאַף עַל גַּב דְּלֵית אֲנַן יָֽדְעִֽין לְשַׁוְּאָה רְעוּתָא וְלִבָּא לְתַקְּנָא כֹֽלָּא, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ דְּתִתְרְעֵי בְמִלִּין דִּילָן, וְתַתְקִין תִּקּוּנָא דִלְעֵֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּתְחַשֵּׁב לָן כְּאִלוּ אִשְׁתַּדַּלְנָא בִיקָרָךְ כִּרְעוּתָךְ, לְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת. ועל דא צלי קודמך דוד עבדך ואמר. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ דהא לית כל בר נש חכים לשוואה רעותא ולבא לתקנא כלא ויעביד עובדא דמצוה. על דא צלי צלותא דא ומעשה ידינו כוננת עלינו. כוננה ואתקין תיקונא לעילא כדקא יאות. עלינו אף על גב דלית אנן ידעי לשוואה רעותא אלא עובדא בלחודוי. מעשה ידינו כוננהו למאן לההוא דרגא דאצטריך לאתתקנא כוננה בחיבורא חדא באבהן למהוי מתתקנא בהון בהאי עובדא כִּדְקָא יָאוּת. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃