לשון חכמים/חלק א/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בקשה זו תאמר אותה לאחר תפלת נעילה[עריכה]

רבון העולמים אלהי האלהים ואדוני האדונים המאציל הבורא היוצר והעושה אשר אצלת בראת ויצרת ועשית את האדם להטיב עמו ברוב חסדיך ולא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה. וימינך פשוטה לקבל שבים.

ואתה ברחמיך הרבים בחרת בנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך וברוב טובך ובגודל חסדך נתת לנו את (יום השבת הזה) את יום הכפורים הזה את יום סליחת העון הזה את יום מקרא קדש הזה. יום שהוא אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובמיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. יום אדיר ונורא בימי שנה יום שתמחול בו את כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותעביר על כל פשעינו כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ: כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃ וְנֶֽאֱמַר קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃

והנה ביום הזה תקנו עבדיך חכמי יִשְׂרָאֵל להתפלל חמש תפלות שהם תפלת ערבית ותפלת שחרית ותפלת מוסף ותפלת מנחה ותפלת הנעילה שהם כנגד חמשה קולות הפנימיים היוצאים מן הבינה למלכות רחל עקרת הבית. וְכַכָּתוּב לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃ וְנֶֽאֱמַר מִקֹּל֨וֹת ׀ מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהֹוָֽה׃ וְנֶֽאֱמַר כׇּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֔וֹן יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃

ועוד תקנו עבדיך חכמי יִשְׂרָאֵל לומר ביום הזה ודויים ותחנונים על אשר חטאנו ועוינו ופשענו לפניך והנה אנחנו עבדיך יודעים ומכירים ומודים על עצמינו שלא עשינו חלק אחד מאלף אלפים מן המצות של התשובה והודוי והחרטה והדמעה והתחנה והכנעת הלב אשר אנחנו מחוייבים בהם. ואפילו זה המעט אשר עשינו היום הזה מן הצום והעינוי והתפלה והודוי והתחינה ושאר דבר שבקדושה היה בלי הכנעת הלב ובלי כונה ראויה והגונה ושלימה ובלי קדושת וטהרת המחשבה ובלי יראה ורעדה. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ כי נפשינו רצונה וחפצה לעשות רצונך ולקיים מצותיך באמת ובתמים ולעבוד אותך עבודה תמה עבודה שלימה במחשבה ודבור ומעשה בלתי שום מחסור. אך יצרינו הרע שאור שבעיסה הוא מעכב וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שאין בנו כח לעמוד בו והוא המטעה אותנו ומקשה לבינו צעקנו בפינו חטאנו פתלתול ועקש לבנו. ואתה ה׳ אלהינו הַיוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם, וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל־חָי, הַחוֹפֵשׂ כָּל־חַדְרֵי בָטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וְלֵב, אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמְּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך, כי רחמיך מעולם סליחה עמך היא׳ ואתה רב חסד מטה כלפי חסד ודרכך לעשות חסד חנם עם הכל הכתוב טוֹב־יְהֹוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃

על כן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתרצה בתשובתנו ותקבל ברחמים וברצון תפלותנו ותחנותנו והודויים שהתוודינו על חטאינו ועונותינו ופשעינו, וְאַתָּה בְּרַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים וחסדיך הגדולים תשלים ותמלא חסרון המעשה והדבור והכונה והמחשבה ורעותא דלבא הצריכים לנו במצות התשובה, כי אתה אֱלֹהֵֽינוּ ושמך נקרא עלינו, ואנחנו עמך ונחלתך וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ בני אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ:

אנא ה׳ לֵב טָהוֹר בְּרָא־לָנוּ אֱלֹהֵֽינוּ וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ, וְקַיֵּם בָּנוּ מעתה ומעכשיו את הדבר אשר הבטחתנו עַל־יְדֵי יחזקאל נביאך וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃ וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר, וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם אותם, וּבְתוֹרָתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵּאמֹר. כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ חֶלְבִּי וְדָמִי שנתמעטו היום בתעניתי והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּים על גבי מזבחך הקדוש, אנא ה׳ ענני ענני למען רחמיך וחסדיך ולמען י״ג תיקונים דיקנא קדישא עילאה המתגלים ומאירים בעולם האצילות בחודש השביעי הזה ועל ידי כן נפתחים שלשה עשר שערי רחמים כדי לקבל השבים בתשובה:

אנא ענני ה׳ ענני ולמען האם העליונה הרמוזה באות ה״י העליונה שבשמך הגדול אשר רצון היו״ד לא נפסק ממנה לעולם וניתן בה ברשותה כל חירות העבדים וכל חירות בעלי תשובה השבים בתשובה ומתחרטים על עונותיהם וְנֶֽאֱמַר אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמׇר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד, מ״י יעמוד ודאי וְכַכָּתוּב מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ:

אח״כ יאמר ויהר״מ ה׳ או״א שיהיה הריח העולה מפי וכו׳ לעיל בסוף ס׳ יז עד סופה כי שייכה לכאן