לשון חכמים/חלק א/כ

בקשה לאחר סעודת המפסקת

בערב כפור לעת ערב אחר סעודת המפסקת כשילך לבית הכנסת מבעוד יום יחלוץ מנעליו קודם הליכתו בעודו בביתו ויאמר בקשה זו.

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יאהדונהי), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵֽינִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה וּמֵעַכְשָׁו קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וַהֲרינִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִכָּה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וַהֲרֵֽינִי מוּכָן לְקַיֵּם מֵעַתָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל עִנּוּי וְלִשְׁבּוֹת מִמְּלָאכָה וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. כְּמוֹ שֶׁצִּוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים כָּאָמוּר אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֩דֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃ וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וְנֶֽאֱמַר שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃ וְנֶֽאֱמַר וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ וַהֲרינִי מְכַוֵּן בְּכָל הַמַּצּוֹת הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרִי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאִי כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁם בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ וַהֲכָנָה לִשְׁמֹר קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים כִּרְצוֹנְךָ בְּמַעֲשֶׂה וְדִבּוּר וְכַוָּנָה וּמַחֲשָׁבָה ורְעוּתָא דְּלִבָּא וְלֹא נִכָּשֵׁל בְּשׁוּם אִסּוּר לֹא בְּמֵזִיד וְלֹא בְּשׁוֹגֵג לֹא בְּמַעֲשֶׂה וְלֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּהִרְהוּר וְלֹא תָּבֹא תַּקָּלָה עַל יָדֵינוּ כְּלָל וְעִקָּר וּתְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב וְיִהְיוּ כָּל מָאתַיִם וּשְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים אֵבָרִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים גִּידִין שֶׁבְּגוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ מְשֻׁעְבָּדִים לָךְ וְיִתְקַדְּשׁוּ מִקְּדֻשָּׁתָךְ וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל (יאהדונהי) בִּיְחֻדָא שְׁלִים (יאהדונהי) וְיִהְיוּ כִּסֵּא שָׁלֵם אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפַּשֵּׁט שֶׁפַע אוֹר אֵין סוֹף וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶׁפַע רַב וּבְרָכָה רַבָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְזַכֵּךְ נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְעוֹרֵר מַיִּין נוּקְבִין וּתְטַהֲרֶנּוּ מֵחֲטָאֵינוּ וּמֵעֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ כַּכָּתוּב וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם. וְאוֹמֵר מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהֹוָ֔ה. מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְתוֹרָתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵּאמֹר. כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃ וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃