לשון חכמים/חלק א/יב

לימוד לראש השנה שחל בשבת

ראש השנה שהל להיות בשבת יאמרו קודם תפלת מוסף פסוקים אלו בפרשת בראשית ויאמר ה׳ אלהים לא טוב היות אדם לבדו וכו׳ עד ודבק באשתו והיו לבשר אחד. ואח״כ יאמרו בפרשת פנחס ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם וכו׳ עד לריח נחוח אשי לה׳ ואח״כ או״א זכרנו בזכרון טוב מלפניך ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים וכו׳. ופרשת העקדה כולה. ופסוק ושחט אותו וכו׳ עד והארץ אזכור. ואח״כ פסוקים עלה אלהים בתרועה וכו׳ הנדפסים במחזור ר״ה. ואח״כ יאמרו מזמור מ״ז למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף וכו׳ כולו. ואם אפשר להם יאמרו מזמור זה ז״פ. ואם לאו די בפעם אחת. ואח״כ ילמוד זוהר (פרשת אמור דף צ״ה ע״ב) המדבר בענין התקיעות ויתחיל מן רבי אבא הוה יתיב קמיה דר״ש א״ל הא זמנין סגיאין שאילנא על האי שופר וכו׳ עד א״ר אבא ודאי דא איהו ברירא דמלה בריך רחמנא דשאילנא וארוחנא בהני מלי וכו׳. ואח״כ יחשוב ויצייר בדעתו בסדר תשר״ת תש״ת תר״ת אחת לאחת עשרה פעמים (ויאמר בקשה זו)

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בזכות פסוקי תורה ובזכות המזמור אשר קרינו ובזכות תיבותיהם ואותיותיהם ונקודותיהם וטעמיהם וכל שמותיך הקדושים היוצאים מהם וסודות הרמוזים בהם ובזכות סתרי תורה של תקיעת שופר אשר קרינו שיעלה הכל לבער ולבטל ולהכרית כל המקטרגים והמשטינים ולקרוע כל המסכים המבדילים בינך ובין עמך יִשְׂרָאֵל ולהמתיק כל הדינים הקשים והרפים. וכמו כן יתמתקו כל הדינים אשר הגברנו במעלינו. ועתה הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ שבים אליך ומתחרטים על כל מה שפעלנו ועשינו און ומרמה בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים. וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. ומקבלים עלינו לשוב אליך בלב שלם ובנפש חפיצה עד מקום שידינו מגעת בעזרתך. אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ, וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ, כי אתה ה׳ הרוצה בתשובה וימינך יהוה פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.

אנא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ המלך הקדוש החפץ בתשובת השבים והמצרף מחשבה טובה למעשה והבוחר בקריאת התורה והגיוני סודותיה כָּאָמוּר קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃ לכן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ קריאתנו ומחשבתנו כאלו תקענו כל המאה קולות הראויות להיות היום הזה במצות תקיעת שופר וּכְאִלּוּ כִּוַּֽנְנוּ בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בהם היום הזה וכאלו עשינו כל מה שמוטל עלינו במעשה ודבור וכונה ומחשבה ורעותא דלבא. וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָ״ה. שֶׁהֵם נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דִּכְלָלוּת וּפְרָטוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. בְּיִחוּדָא שְׁלִים. ויהיו כסא שלם אשר בהם יתפשט שפע אור אין סוף וְיִתְיַחֲדוּ חכמה ובינה בְּיִחוּדָא שְׁלִים (י״א ה״ה ו״י ה״ה) וימשכו אורות מוחין פנימיים מתוקים ויחזרו להתפשט בישראל אבינו אורות המוחין חדשים גם ישנים.

אנא ה׳ מלך עוזר וסומך קַבֵּל בְּרַֽחֲמִים וּבְרָצוֹן קריאתנו ותפלתנו לעורר רחמיך ותעמוד מכסא דין ותשב על כסא רחמים, ויגולו רחמיך העליונים על מדותיך ותעלה למעלה ראש עטרת זְכוּת אבותינו בעלי בריתך להקנות להם כח יפה במעמד שלשתן לחלות פני חניך. ויהיו היום חקוקים בכסאך אַבְרָהָם בראש. יעקב כנגד. יצחק בנתים. ויתבסמו ויתמתקו כל הדינין וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת־כַּעַסֶֽךָ, וְיִּגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל־מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפָּךְ, מֵעַמָּךְ וּמֵעִירָךְ וּמֵאַרְצָךְ וּמִנַּחֲלָתָךְ. וְקַיֵּם לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ כָּאָמוּר וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃ וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃