לשון חכמים/חלק א/טז

בקשה לתענית עשרת ימי תשובה

בתוך עשרת ימי תשובה שהאדם דרכו להתענות בהם יאמר נוסח קבלת תענית זה אחר מנחה חוץ מן צום גדליה אין צריך לקבלו בפה כי הוא תענית חובה וזו תוארה.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵֽינִי לפניך בתענית יחיד נדבה למהר שהוא יום [פ׳] מעשרת ימי תשובה מעלות השחר עד צאת ג׳ כוכבים גדולים. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שתתן לי כה ועזר וחוזק להתענות לפניך כראוי. ותשמרני מכל כעם ועצבון ומכל חטא ועון. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בקבלת תענית זה ויהיה חשוב ומקובל ומרוצה לפניך חלבי ודמי שמתמעט בתעניתי למחר כאלו הקרבתיו על גבי מזבחך הקדוש. ותרצני למחול ולסלוח ולכפר את כל החטאים ועונות ופשעים שחטאתי ועויתי ופשעתי לפניך. כי אתה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ נתת לנו ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים עשרת ימי תשובה בכל שנה ושנה לקבלנו בהם בתשובה ולמחול ולסלוח ולכפר בהם כל חטאינו ועונותינו ופשענו. וְכַכָּתוּב עַל־יְדֵי נְבִיאֶךָ: דִּרְשׁ֥וּ יְהֹוָ֖ה בְּהִמָּֽצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃ וְנֶֽאֱמַר אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמׇר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ וְנֶֽאֱמַר קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃

ואתה ה׳ הרוצה בתשובה וימינך יהוה פשוטה לקבל שבים תקבלנו בתשובה הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ, וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ. סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחוֹל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ. עׇזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַֽל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ שְׁמֶֽךָ׃ יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃