לשון חכמים/חלק א/ח

למוצאי שבת קודש וסעודה רביעית

במוצאי שבת כשיבא לביתו אחר ההבדלה יאמר פסוקים ויתן לך וכו׳ עד ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. ויכפול ספוק זה שבעה פעמים. ואח״כ יאמר ק״ל פעמים אליהו הנביא זכור לטוב. ויכוין עולה מכפר ת׳ להתגבר בזכותו על ת׳ כחות דסט״א בסוד הכתוב והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו שהם כמנין ר״ע עי״ן. ופרטות תיבות אלו. אליהו מספר שם הוי״ה דב״ן שהיא (יו״ד ה״ה ו״ו ה׳ ונביא מספר הוי״ה דיו״ד ה״י וא״ו ה״י) זכור מספר הוי״ה דע״ב (יו״ד ד״י וי״ו ה״י) ומספר אהי״ה דיודי״ן (אל״ף ה״י יו״ד ה״י) שהוא קס״א. לטוב מספר שלוב הוי״ה אהי״ה באותיות הפשוט בלבד. ואח״כ יאמר פתיחת אליהו זכור לטוב רבון עלמין אנת הוא חד ולא בחושבן וכו׳ עד קום ר״ש ויתחדשון מלין אלין על ידך וכו׳.

קודם שיטול ידיו לסעודה רביעית יאמר אתקינו סעודתא דמהימנותא דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. ויטול ידיו ויברך המוציא, ויסדר שלחן של שבת ובתוך סעודה רביעית יאמר לשון זה הנזכר בתיקונים דף קל״ד.

פָּתַח אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב וְאָמַר: רִבּוֹן עלמא יהא רעוא דילך דאימא מלין באורח מישור כדקא יאות. כולהו במדה במשקל בשיעור קומה דשכינתך.

פָּתַח וְאָמַר זֹ֤את קֽוֹמָתֵךְ֙ דָּֽמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת׃ מאי לתמר אלא לההוא דְּאִתְמַר בֵּיהּ צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כפות תמרים. קומתך ודאי דמייא ללולב דלית ביה קיצוץ ופירוד. ולא למגנא אוקמוה מארי מתניתין נפרצו עליו פסול. לולב איהו דומה לשדרה דגופא דאיהו ו׳ קומה דכולא ואיחו שית בחושבן. וחמש ענפין מתפשטין מניה ואיהו גופא דאילנא באמצעיתא. וחמש ענפין אינון תרי מהאי סטרא ותלת מהאי סטרא. ועלייהו אתמר וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל. ענף לשמאלא עבות לימינא. עץ באמצעיתא ערבי נחל תרין. עבות תלת וכולהו חמש. ואינון לקבל תרין שוקין וברית ותרין דרועין. אתרוג לב באמצעיתא עיקרא דאילנא וענפוי. ואיהו איבא דאילנא וביה איהו עץ פרי עושה פרי למינו ע״כ.

ואחר כך יאמר לשון זה הנזכר בזה״ק במ״א

קום אליהו דאנת דליג עלמא בארבע טסין לאשתכחא בכל חד וחד מישראל דמקיימין אות ברית מילה. קום בחילה דשמא דהוי״ה וכל הויין וכנויין דיליה. לא תתעלם לנטלא רשו מקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לנחתא לנטרא עאנא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ותתעטר בכל שמהן דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לאגנא בהון עלייהו. אליהו אליהו אנת דסליקת לעילא לעלת העילות והוא טעין לך מכל טוב חות לגבה דמטרוניתא קדישא, ותהוי כרוב תחותה לנחתא בך מלאה מכל טוב.

עוד יאמר פזמון זה סימן אליה״ו חז״ק על שם אליהו זכור לטוב.

על בית זה ויושבהו. תהיה ברכת אליהו.

אליהו בעל האות. מלאך ה׳ צבאות. זכה ועשה נפלאות. אשרי העין ראתהו. על בית וכו׳

לבש קנאה בתוך עמו. והיה ה׳ עמו. זכה ולקח לעצמו. נפש נדב ואביהוא. על בית וכו׳

ידיו רב לו בקנאתו. נתן לו האל בריתו. החיים ושלום אתו. רוח ה׳ תנחהו. על בית וכו׳

הוא בארבע עפיפתו. ובשמי מרומים ביתו. אשרי איש יזכה לראותו. וילמוד תורה מפיהו. על בית וכו׳

ואשרי נותן לו שלום. והוא מחזיר לו שלום. הלואי נראהו בחלום. ונשבע מאור פניהו. על בית וכו׳

חי וקיים בעוז ואל. ימליץ טוב בעד בישראל. וחיש יבא עם הגואל. נאוו על הרים רגלהו. על בית וכו׳

זכותו יגן עלינו. הוא יכתוב זכיותנו. במוצאי שבתינו. בעץ החיים יושב הוא. על בית וכו׳

קול אליהו ישמיע. שלום וישועה יזריע. כי עת הזמיר הגיע. נחח רוח אליהו. על בית וכו׳

על בית זה ויושבהו. תהיה ברכת אליהו.

עוד פזמון אחר על שם אברהם אע״ה איש החסד השולט ביום אחד בשבת קודש סימן אברהם חזק

אליהו אליהו. אשרי עין תשורהו.

אל חי זוכרנו לטובה. חננו חסד וחיבה. ושערי האהבה. תפתח בזכות אליהו.

בנועם עליון נשמחה חושה. תן לנו רוחה. ושערי הצלחה תפתח בזכות אליהו.

רחום תן לנו סמיכה. העל מרפה וארוכה. ושערי הברכה. תפתח בזכות אליהו.

היושב בשמי מרומים. ברכנו כל הימים. ושערי הרחמים. תפתח בזכות אליהו.

מלך יושב הכרובים. חננו חסדים רבים. ושערי חיים טובים. תפתח בזכות אליהו.

חזק ברך מעשינו. ובדרך הטוב הורינו. ומאוצרך חננו. בזכות עבדך אליהו.

אליהו אליהו אשרי עין תשורהו.

עוד יאמר פיוט זה לכבוד דוד הע״ה מסודר בלשונא דקראי סימן ז׳ אברהם ני״ו.

זכור ה׳ לדוד. אשר נשבעת לדוד. והקם את סוכת דוד. אשר עשית לדוד.

אתה ידעת את דוד. שמע נא תפלת דוד ויפקד מקום. דוד. השב נא קדשי דוד.

בנה קרית חנה דוד. אשר התהלך שם דוד. גדל תפארת בית דוד. ותכרית ותכרית את אויבי דוד.

רבים הם עוטרים אל דוד. וחרב אין ביד דוד. אך כי ה׳ עם דוד. לכן ויתחזק דוד.

הנה מבקשים את דוד. גבורים אשר לדוד. והמה עזרו עם דוד. ויהיו אחרי דוד.

מי הוא זה חפץ בדוד. ואשר נעצב אל דוד יבא נא לראות את דוד. לדבר באזני דוד.

נשבע ה׳ לדוד. את המלוכה לדוד. ותהי מואב לדוד. ולירא מפני דוד.

ה׳ אמר לדוד. אצמיח קרן לדוד. להקים את כסא דוד. חסד למשיחו לדוד.

ותהי ארם לדוד. אדום עבדים לדוד. ויאמרו זה שלל דוד. מקור נפתח לבית דוד. זכור ה׳ לדוד וכו׳