לשון חכמים/חלק א/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סדר תענית חלום בשבת קודש[עריכה]

הרואה חלום מאותם חלומות שמתענין עליהם אפילו בשבת יתענה. ואל יתעצב מפני שאירע לו חלום זה בשבת כי אדרבה מה שאירע לו חלום זה בשבת הוא טוב לו יותר מאם אירע בחול יען כי המתענה תענית חלום בשבת קורעין לו גז״ד של שבעים שנה ופירשו בזוה״ק מ״ש רז״ל של שבעים שנה הכונה ר״ל אפילו אם הסכימו עליו כל שבעין כתרי מלכא כולא אתקרע ולא שארי עליה דינא. והטעם בשביל שכל העולם אוכלים ושותים ומתענגים וזה יושב בתענית. הכל שואלין עליו מאי שנא אדם זה. ועל כן ינצל בגלוי אור עתיקא קדישא. וכתוב בזה״ק משל נאה על זה בפרשת אמור דף ק״ה ע״ש:

מיהו א״א שהאדם יבא מאליו ומעצמו להתענות בשבת. אלא רק אותו אדם שהראו לו מן השמים חלום שראוי להתענות עליו. דכיון שהראו לו חלום זה נראה שיש רצון מאת ה׳ שזה האדם יתענה בשבת וינצל מגזרות קשות ורעות. ועכ״פ צריך להתענות עוד ביום ראשון למחרת השבת כדי לכפר על תענית זה אשר ביטל בו עונג שבת. ויזהר כל יום השבת ההוא מן שיחה בטלה ויקדש עצמו בעסק התורה. וטוב ללמוד אדרא רבא כולה. ואם אפשר לו לטבול. יטבול בו ביום. וכל שעה מן שבע שעות היום יאמר בקשת יהא רעוא וכו׳ בכונה.

כשיגיע זמן מנחה קטנה יאמר מעומד תפלה זו.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ החלום אשר חלמתי על כן התענתי יום זה. כי כן הורו לנו עבדיך חכמי יִשְׂרָאֵל שמתענין תענית חלום אפילו בשבת. וברוח קדשך אשר השפעת להם המה אמרו שבתענית נקרע כל גזר דין ואפילו של שבעים שנה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שיהיה חשוב ומקובל ומרוצה תענית זה אשר אנכי מתענה היום הזה לפניך לקרוע רוע גזר דינינו ותבטל מעלי ומעל בני ביתי ומעל כל יִשְׂרָאֵל כל גזרות קשות ורעות. ולא יהיו שונאים לנו ולא יהיו משטינים אותנו לא למעלה ולא למטה. אלא יהיו הכל אוהבים אותנו וימליצו טוב עלינו.

רבון עלמא גלי קודמך דהאי יומא איהו יומא דחדוותא לעילא ותתא. חדוותא דכל חדוון. הדותא דכל מהימנותא ביה אשתכח ואפילו רשעים דגהינם נייחין בהאי יומא. יהא רעוא דלהוי לי אסוותא שלימתא ולהוי נפיק רצון מעתיקא קדישא למנטר יתי וית כל דילי ולמיהב לי חיין טבין אריכין ומזוני טבי ורויחי ובנין צדיקין וחכימין.

רבון עלמא גלי קודמך כל מידי דאנא צריך בדיל גרמי ונפשי ורוחי ונשמתי דִכְתִיב אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כׇל־תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹֽא־נִסְתָּֽרָה׃ יהא רעוא דתחשוב עלי טבוון. וטבוון סגיאן אייתי עלן. ויתגלגלון. רחמך עלן. ותעביד עמנא אתא לטב וצלותנא קבל ברעווא אמן.

אנא ה׳ למען שמך הגדול ולמען רצון העליון המתגלה במצח העליון, תרחמנו ותחיינו חיים ארוכים טובים ומתוקנים. אָבִינוּ, אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם, רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַּלְמוּד תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ. וְיַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. חוּס וְחָנֵּֽנוּ, וַחֲמוֹל וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, וְאַֽהֲבָֽתְךָ וחמלתך לֹא תָסוּר מִמֶּֽנּוּ לְעֽוֹלָמִים. וְגָמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ, הַמְּרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ. שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. וּבָֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

בעת הוצאת ס״ת יאמר הפסוקים והבקשה כאשר הבאתי לעיל דף כ״ג ויאמר בריך שמיה דמארי עלמא וכו׳.

אחר תפלת המנחה של שבת קודם שיעקור רגליו יאמר קבלת תענית של יום מהר.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ החלום אשר חלמתי בלילה על כן התעניתי יום זה. כי כן הורו לנו עבדיך חכמי יִשְׂרָאֵל להתענות תענית חלום אפילו בשבת והורו לנו שצריך להתענות עוד יום אחד לכפר על ביטול עונג שבת. לכן הֲרֵֽינִי מְקַבֵּל עָלַי להתענות למחר מעלות השחר עד צאת הכוכבים כדי לכפר על אשר בטלתי היום הזה עונג שבת. וברוב רחמיך וחסדיך תעזרני ותסייעני להתענות כראוי. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בקבלת תענית זה. ותרצני ברחמיך וחסדיך. וַאֲנִ֤י תְפִלָּֽתִי־לְךָ֨ ׀ יְהֹוָ֡ה עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בְּרׇב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃ ג״פ

ואם למחרת השבת חל יו״ט או ר״ח שא״א להתענות בו יאמר בקבלת תענית הנז״ל מְקַבֵּל עָלַי להתענות ביום פ׳ שבשבוע הבא עלינו לחיים ולשלום מעלות השחר וכו׳.