לשון חכמים/חלק א/ו

סדר הלמוד לסעודת ג׳ של שבת קודש

קודם סעודה שלישית אחר מנחה יאמר לשון זוה״ק הזה.

אלין ארבע ממנן משגחן בכל אינון דמענגי שבתא והאי חיוותא קיימא עלייהו ונטלי בגינה תחותה. בכל יומא ויומא נגיד ההוא נהר דינור ואוקיד לכמה רוחין ולכמה שליטין וכד עייל שבתא כרוזא נפקא ושכיך ההוא נהר דינור וזעפין וזיקין ושביבין אשתככו. והאי חיוותא אזלא וסלקא על ארבע אלין שרפים דקאמרן. ועאל גו אמצעיתא דהיכלא דא בההוא אתר דאקרי עונג. בגין דבהאי אתר כד עייל שבתא מסתדראן תמן כל פתורי דבני עלמא דאקרון בני היכלא דמלכא. ואלף אלפין ורבוא רבוון ממנן קיימי על אינון פתורי. והאי חיוותא עלאה על אלין ארבע שרפים. עאל בההוא אתר וחמא כל אינון פתורי. ואשגח בכל פתורא ופתורא והיך מענגי ליה לכל פתורא ופתורא. וקיימא ובריך ליה לההוא פתורא. וכל אינון אלף אלפין ורבוא רבוון כולהו פתחי ואמרי אמן. ומה ברכה היא דבריך על האי פתורא דמסתדר ואתענגא כדקא יאות. אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בׇּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ וכולהו אמרי. אָ֤ז תִּקְרָא֙ וַיהֹוָ֣ה יַעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי.

רוחא עלאה דאקרי (זכות אל א״ה שם זה לא יוציאנו בפיו) כד ההוא פתורא אתענג בכולהו סעודתי בסעודה בתראה תליתאה מסיים ואמר על כל אינון קדמאי אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֙חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲרֻֽכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהֹוָ֖ה יַֽאַסְפֶֽךָ׃ כל אינון שבעין נהורין אחרינין בכל סטרין פתחי ואמרי הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהֹוָֽה׃

מצחא דאתגלי בעתיקא קדישא רצון אקרי. דהא רישא עלאה דא סתים לעילא דלא אתיידע פשיט חד טורנא בסימא יאה ואתכליל במצחא ובגין דאיהו רעוא דבל רעוין אתתקן במצחא ואתגלייא בבוסיטא. האי מצחא אקרי רצון וכד רצון דא אתגלייא רעוא דרעוין אשתכח בכלהו עלמין. וכל צלותין דלתתא מתקבלין. ומתנהרין אנפוי דז״א וכלא ברחמי אשתכח. וכל דינין אתטמרן ואתכפיין בשבתא בשעתא דצלותא דמנהה דהוא עידן דכל דינין מתערין. אתגלייא האי מצחא ואתכפיין כל דינין ואשתכחו רחמין בכלהו עלמין ובגין כך אשתכח שבת בלא דינא לא לעילא ולא לתתא ואפי׳ אשא דגיהנם אשתקע באתריה ונייחין חייביא. ועל דא אתוסף נשמתא דחידו בשבתא. ובעי בר נש למחדי בתלת סעודתי בשבתא. דהא כל מהימנותא וכל כללא דמהימנותא ביה אשתכח ובעי בר נש לסדרא פתורא ולמיכל תלת סעודתי דמהימנותא ולמחדי בהו.

א״ר שמעון אסהדנא עלי לכל אינון דהכא דהא מן יומאי לא בטילנא אלין תלת סעודתי ובגיניהון לא אצטריכנא לתעניתא בשבתא ואפילו ביומי אחריני לא אצטריכנא. כ״ש בשבתא, דמאן דזכי בהו זכי למהימנותא שלימתא. חד סעודתא דמטרוניתא. וחד סעודתא דמלכא קדישא. וחד סעודתא דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין ובההוא עלמא יזכי בהו לאלין.

האי רצון כד אתגלייא כל דינין אתכפיין משולשולהון. תיקונא דעתיקא קדישא אתתקן בתקונא הד כללא דכל תיקונין. והיא חכמה סתימאה כללא דכל שאר. והאי אקרי עדן עלאה סתימא והוא מוחא דעתיקא קדישא. והאי מוחא אתפשט לכל עיבר מניה אתפשט עדן אחרא. ומהאי עדן אתגלף וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע כד פשיט חד טורנא דהוה מתקן ואתנהרא. בטש בהאי מצחא ואתגלף ואתנהיר בכמה נהורין ואפיק וארשים בבוסיטא דא בהאי מצחא דאתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון. והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא עד ההוא אתר דמתיישבא בדיקנא ואקרי חסד עלאה ודא איהו נוצר חסד.

אַתְקִֽינוּ סְעוּדָתָא דִּמְהֵימְנוּתָא. דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא זְהֵיר־אַנְפִּין.

בתוך סעודה שלישית יאמר על השולחן פזמון זה שהוא מיוסד בלשון המקרא סימן תחכ״ה מ״ו

תתן אמת ליעקב. ותחי רוח יעקב. דרך כוכב מיעקב צוה ישועות יעקב.

חון יוצאי ירך יעקב. בנה משכנות יעקב. ואת כל נאות יעקב. תתן אותה ליעקב.

כה תאמר לבית יעקב. הבאים ישרש יעקב. לא עתה יבוש יעקב. יכופר עון יעקב.

השב את גאון יעקב. הקם עדות ביעקב. עת יאמר ליעקב. אל תירא עבדי יעקב.

מי מנה עפר יעקב. כי לא נחש ביעקב. ואלה תולדות יעקב. בטח בדד עין יעקב.

ויהיו בני יעקב. שבי פשע ביעקב. השב שבות יעקב. וחון שארית יעקב.

עוד פזמון על שם יוסף הע״ה מיוסד בלשון המקרא סימן אהו״ב ח״ה.

אל חי נוהג בצאן יוסף. חון תחון שארית יוסף. ואז תכבד יד בית יוסף. בית הסוחר ביד יוסף.

השב נא עדות ביהוסף. ותן אותה על יד יוסף. ברבת ויברך את יוסף. תהיינה לראש יוסף.

ויהי ה׳ את יוסף. והבכורה ליוסף. יִשְׂרָאֵל אהב את יוסף. בל אשר לו ביד יוסף.

בני יעקב ויוסף. הם הבאים לשבור אל יוסף. כי הובאו ביתה יוסף. ויעמדו לפני יוסף.

חיש ויעלו בית יוסף. את כל מקניהם אל יוסף. ויבא אליהם יוסף. וילקט ויצבור יוסף.

האנשים ביתה יוסף. יולדו על ברכי יוסף. יאמר נא רב עוד יוסף. בן פורת בן פורת יוסף

ועוד יאמר פזמון זה על שם מרע״ה.

צוה ה׳ את משה. כַּכָּתוּב בתורת משה. אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה. תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה.

זכרו ימי עולם משה. אל עוז מוליך לימין משה. גם ראו את פני משה כי קרן עור פני משה.

תזכור אשר בירך משה. ושמע תפלה למשה. וחיש נלכה לקראת משה. שיר חדש אז ישיר משה.