לשון חכמים/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י'שתבח ה'בורא ו'יתפאר ה'יוצר אשר עודני וסייעני ברוב רחמיו וברוב חסדיו.

לאסוף אמרות טהורות.
והיו למאורות.
חיים וקיימים לדורי דורות.
אשר יועילו ויצליחו לתקון נר״ן להאיר בהם אור יקרות.
מילין לצד עלאה ימללון. לתקן עולמות העליונים הקדושים כמ״ש בכל דרכיך דעהו זה אלי ואנוהו.
ואל אישי בני ישראל שפתי קוראות.
הנה עיניכם רואות.
כי ערכתי שלחן לחם חמודות.
בדברים היוצאין מפומייהו דרבנן אנשי מדות.
 
כל דכפין ייתי ויכול צדיק על שלחן יבא.
מה יופיו ומה טובו.
מאשר שמנה לחמו.
ליכול ולחדי דבר יום ביומו.

דבר בעתו מה טוב.
וה׳ יתן הטוב.
ואת צדיקים ישלם טוב.
ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב.
משכיל על דבר ימצא טוב.

והגם כי אין אתנו יודע עד מה.
עינינו מאירות מאור החמה.
כי אנחנו מכוונים לדעת רשב״י גדול ורב בחכמה.
ומשנהו רבינו האר״י זלה״ה אשר הרבה עצמה.

והנה זֶ֚ה הַשֻּׁלְחָ֔ן אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה הכינותיו ואספתיו. וחברתיו לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

אנא ה׳ אלהים חיים תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים. עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים: