לקורות גדולי ליטא
|
לקורות גדולי ליטא.
מאת: בן־ציון אייזענשטאדט
|
קריאה של חִבָּה קרא המו״ל לסופרי ישראל בכל מקום שהם, לתור ולדעת, לחקור ולדרוש איש איש בעירו ובמקומו, אחרי קורות ערי מושבותיהם בכלל, מצבם הח◌ׇמרי והרוחני מאז ועד עתה, ותולדות הרבנים הגאונים אשר ישבו בהן על כס הרבנות, והחכמים אנשי השם והמופת גבורי הלב והרוח, אשר נמצאו בהן מדור דור, אף גם זאת להעתיק את הכְּתֹבוֹת שעל גבי הקברים אשר כבר אבד עליהם כלח ולצרף אותיותיהם המטושטשות מרוב ימים אחת לאחת ולהוציא שמות הנפטרים מפורשים ומבוארים באר היטב, כל עוד לא היתה בָּמוֹ יד הזמן לכלותם כלה – למען תהי זאת לזכרון נצח בדברי ימינו. הנני לתת בזה לפני הקוראים את הידיעות, אשר עלו בידי על אֹדוֹת העיר קלעצק העתיקה, ולחקור תולדות רבניה וגאוניה אשר ישבו בה על כס הרבנות, וסמוך לבי ובטוח, כי חוקרי תולדות יְשֻׁרוּן בליטא ימצאו בזה חפץ וברכה.
העיר קלעצק עתיקה היא ורבתי לימים מְאֹד, ולפי המסירה עברו עליה כשמונה מאות שנה (עי׳ בספר הזכרון לפלך מינסק, נדפס במינסק בש׳ 1876) אבל קטנה ומִצְעָרָה מְאֹד היתה בראשית ימי הִוָּסְדָהּ. הזמן אשר בו נתישבו אחינו בה לא נודע בדיוק, אולם זאת נדע, כי לערך בשנות ר״פ–צ (או 1520–40 למספרם) כבר החזיק בה חכירות שונות ה״ר אייזיק יוזעפאָוויטש (אחיו של הרב הכולל דקהלות ליטא הגאון החכם ר׳ מיכאל יוזעפאָוויטש ז״ל) מאת המלך זיגמונד הראשון אוהבו ומכבדו (עי׳ בספר „עיר תְּהִלָּה” להרה״ח פיינשטיין צד 57). עד שנת שפ״ג היתה שייכת בעניני דת ודין לקהלת בריסק, ומאז אחרי אספת הַוַּעַד המדיני הראשון שהיה בחֹדֶשׁ אלול שפ״ג (1623) בבריסק עלה בהסכם נבחרי הועד, כי מאז תהיה שייכת לפינסק (פנקס ליטא פ״ט). נודעת היתה לפנים העיר קלעצק ברוב סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ, ותִצְטַיֵּן בימי שְׁוָקֶיהָ ו„ירידיה” הגדולים והמפורסמים, ו„ירידי” קלעצק, זעלווא וסטאַלוויץ יצאו טובם בעולם המסחר בשכבר הימים, עד כי בועד הכ״ג שהיה בח◌ׇדשי סיון ומנ״א דשנת ת״ל בסעלץ, אשר בסביבות בריסק, הותקנו תקנות על אֹדוֹת „ירידי” שלֹש הערים האלה ביחוד (עי׳ ע״ת צד 111).
אם בכלל עתיקה מְאֹד העיר קלעצק אבל מן הרבנים ששִּׁמְּשׁוּ כבוד בתוכה בלתי נודעים לנו רק מן המאה החמישית, ואז נתמנה, כנראה, האב״ד הראשון בה (ועד ימיו היתה דורשת בד״ת ודיני ממונות בעיר פינסק הגלילית, ותסתופף בצל רבני עיר הגליל זו), והוא היה הגאון החסיד המפורסם מוהר״ר יהודא יודיל זצ״ל, בנו של הגאון ר׳ אריה ליב, האב״ד ור״מ במינסק, הנודע בשם ר׳ ליב בעל התוספות, ואחיו של הגאון מוהר״ר אשר אב״ד בגליל העליון במינסק (אבי הגאון החריף המצוין בדורו בעל שאגת אריה, עי׳ ספרִי „רבני מינסק וחכמיה” צד 12) ואביו של הגאון החסיד מוהר״ר אריה ליב האב״ד דסלוצק והגאון ר׳ יעקב משקלאָוו בעל „בציעת הפת”. ר׳ יהודא יודיל היה נקרא לרוב גאונו בתורה ועוצם חסידותו ופרישותו בשם „הרבי” (דער רבי) סתם, ובפנקס דח״ק דסלוצק נמצאות חתימותיו (ועי׳ ס׳ „גבורות הארי” ו„דעת קדושים” צד 201 ע״ש) והוא נפטר לערך ת״ק, ואח״כ נתמנה פה לרב ואב״ד בנו של א״ז בעל „פנים מאירות” ז״ל, הוא הגאון והחסיד מוהר״ר מיכאל אייזענשטאדט, ויהי לרב משנת תק״ג עד שנת תק״ך לערך (ונזכר בספר „כתנות אור” עה״ת לאא״ז אבי הגאון בפ׳ תזריע ובפ׳ בחקותי, ע״ש), ובשנת תקכ״ב לערך נתמנה בעירנו לרב ואב״ד במקומו, בנו הגאון המפורסם בדורו מוהר״ר משה אייזענשטאדט, וישתמש בכהונת הרבנות שנים רבות עד מותו בשנת תקנ״ו (ומצבתו נעתקה להלן בזה) ומש׳ תקכ״ח נמצאה הסכמתו על הספר „אור חדש” שחִבֵּר גיסו המופלא בחריפותו העצומה מוהר״ר <אליעזר> [אלעזר] קאָליר ושם חתום: „הק׳ משה בהרב ר׳ מיכאל חופ״ק קלעצק”. אחרי מותו בא לשבת עכה״ר בעירנו בנו הבכור הרה״ג המפורסם מוהר״ר מיכאל (חתן הרה״ג ר׳ יעקב אורי מווילנא), ואחריו נהג פה את הרבנות הרה״ג מוהר״ר גרשון בהר״ר צבי, ובמותו בשנת ת״ר (עי׳ להלן העתקת מצבתו) נתמנה לאב״ד דמתא ולר״מ הרה״ג המפורסם גבאי אה״ק מוהר״ר משה יעקב אייזענשטאדט בהרה״ג מיכאל א״ש הנ״ל, ולרב שני הגאון הצדיק ר׳ אהרן זצ״ל. בשנת תרי״א נבחר לשבת עכה״ר פה הרה״ג והחכם הכולל מוהר״ר יהושע ראבינאוויץ, בנו של הגאון מו״ה ר׳ אליהו מקאָליש זצ״ל, ויהי לרב עד שנת תרכ״ט, ובצאתו להיות לרב אב״ד בניעשוויז הסמוכה נבחר תחתיו לאב״ד הרה״ג המפורסם ר׳ אליהו הלוי פיינשטיין (אב״ד דפרוזינא כעת), ואחרי כהנוֹ פאר שלש שנים נבחרו שלש רבנים והם הרה״ג אליעזר שטראשון והרב הגאון מוהר״ר זאב וואלף טורבאָוויץ (בעהמח״ס ראש פנה), בשנת תרל״ח בא לשבת על כסא הרבנות הרה״ג הצדיק מוהר״ר צבי הירש טיקטין זצ״ל (האב״ד דלובץ מקודם) ויָּמׇת בשנת תרמ״א, ואז נקרא הנה לכהן פאר הגאון החריף איש האשכֹּלות מרן שלום דובער הערינזאָן המפורסם בשם ספריו שו״ת „היכלי שן” (ונודע ג״כ בשם „העלוי מסלוצק”).
זה ספר תולדות הרבנים הגאונים אבות בתי דינין בקלעצק מדור דור, אולם מלבדם עוד קִנְּנוּ בעיר רבים מן הגדולים חסידים ואנשי מעשה, וחכמים חקרי לב, ומן המפורסמים: הרב הקדוש החסיד ר׳ משה בה״ר חיים שנהרג עקה״ש בראשית המאה הששית, וקברו הוא בבה״ק הישן על ההר (ומצבתו נעתקה להלן), והגאון החסיד המפורסם, מוהר״ר נחמן בה״ר חיים, מילידי רייסין ובא להשתקע בקלעצק, ויהי אהובו ועמיתו של רבנו הגאון החסיד מוהר״א מווילנא זצ״ל, והיה נודע בזמנו בשם: „דער קלעצקער תהלים זאָגער”, וכפי המסופר שלח אליו פעם אחת הגר״א ז״ל לבקשו שיתפלל עבורו באמירת תהלים, ויָּמׇת בשנת תקס״ד ויצו לפני מותו לבלתי הניח שום איש בתוך ארבע אמותיו של קברו ולהקיפו בגדר קטנה וכן נעשה (מצבתו ראה להלן), ובנו הדומה לו בחסידות ופרישות, אשר סִגף את נפשו כל ימיו בצומות וסִגופים, ויהי רודף צדקה וחסד ומרחם אביונים באופן מפליא, הוא הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם ר׳ אריה זצ״ל שמת לערך תק״צ (ומצבתו אינה נִכֶּרֶת כלל, כי לא ראו קרוביו ובני משפחתו לתקנהּ בעוד מועד) אבי הגאון מוהר״ר אליהו גאָלדבערג אב״ד דבאברויסק (ובנו הגאון מוהר״א היה רגיל לחתום תמיד: „אליהו בהחסיד מוהר״א זצללה״ה”), ואבי הרב חסידא קדישא מוהר״ר זלמן, ועוד מגדולי העיר הרב הגדול המופלא ביראה מוהר״ר <אריה> [יהודה] ליב בהרה״ג ר׳ שמואל מ״מ (ומצבתו להלן) והרב המאוה״ג המפורסם מוהר״ר חיים חייקיל אייזענשטאדט זקן המוצי״ם פה (אבי הרב המאוה״ג ר׳ אריה ליב מחבר „לב אריה”, האב״ד דאיטעל) והרב הגדול ר׳ שמואל אייזיק מו״צ, והרב הגאון המהולל, השלם ואיש תרומות מוהר״ר נתן נטע האנדעלסמאן מו״צ ראשי, בעהמ״ח ספרֵי „נתיבות אור” (שו״ת ודרושים) שנתמנה אח״כ לרב ואב״ד בלובעשאָוו בגליל פינסק, והרב הגדול המופלא בתורה וחכמה, מליץ ומדקדק ומשורר מוהר״ר אליהו פֿיינבערג ז״ל (שהשאיר אחריו כ״י רבים בתורה וחכמה), והרב הג׳ מוהר״ר יעקב שלמה מה יפית <ו>בנו של הגאון הגדול מוהר״ר צבי הירש האב״ד דאיישישאק ואח״כ בווילקאָווישק בפולין, והרב הג׳ המפורסם ר׳ משה זלמן הלוי זאטורענסקי בעהמ״ח ספרי: „חמד משה”, „ישיר משה”, „דברי משה”, „חשק שלמה”, ועוד. זכר כֻּלָם לטוב ולברכה בקרב ישֻׁרון, ושם עולם עשו להם לא יכרת מעל לוח דברי ימי גדולינו.
ואלה הן העתקות נוסחאות מצבות אנשי השם בעירנו היותר עתיקות.
הראשונה היא מצבת הקדוש מו״ה משה ב״ר חיים, וזה נוסחה:
| פה נטמן איש צדיק תמים הקדוש מו״ה משה ב״ר חיים נפטר כ״א אב (נמחק) תק״ט. |
||
שנית להמצבות העתיקות בעירנו, היא מצבת אחד הרבנים הבלתי ידועים כלל וכלל וזה נוסחה:
| פ״נ הרב מו״ה יעקב ב״ר אפרים י״ט אדר תקכ״ח. |
||
השלישית היא מצבת אא״ז הגאון מוהר״ר משה בהגאון מוהר״ר מיכאל אייזענשטאדט (בנו של הגאון ה[פ]מ״א) ואלה הדברים החרותים עליה:
| מעי אוחילה קירות לבי הומה שמה החזיקתני שברי אשיחה ואהימה הצדיק נסע ונגלה מני השמימה בכי תמרורים אשמיע קול ברמה ראש גולת אריאל עלה השמי[מ]ה מגן גבורים ננעל ונאבד כלי מלחמה יום י״ב מרחשון שנת קנות חכמה כבודי גלה א״א ומורי בתושי׳ ומזמה א״ל הלקח ארון מאתנו למקומה הרב הגאון המפורסם מו״ה |
||
על אֹדות אא״ז הגאון הזה שיחה עוברת בעירנו, כי בנסוע הגאון מוהר״ר לוי יצחק בשנת תקמ״א מפינסק (ששם כִּהן אז בכהונת אב״ד) למסעו, ויעבור דרך לעחאָוויץ (הסמוכה לפה) באחד מימי הקיץ, ויהי אך האיר הבקר, ויאמר לאנשיו אתו: „נחושה נא להתפלל טרם בואנו לקלעצק”. ויהי כאשר שאלוהו מקורביו: „למה יחיש כה רבינו להתפלל הלא זה אך האיר השחר וגם בבואנו לקלעצק עוד שהות הרבה וזמן רב לנו להתפלל מבלתי נעבור על זמן ק״ש?!” ותהי תשובת הגאון רל״י ז״ל: „הטרם תדעו, כי בקלעצק יושב אותו צדיק וקדוש הרבי ר׳ משה, ובבואנו למקום קדוש כזה עלינו להתקדש מתחִלה ולהכין את עצמנו בתפלה רצויה ומכֻוֶּנת”.
הרביעית היא מצבת האי חסידא ופרישא מוהר״ר „נחמן מגיד התהלים” וזו לשונה:
| פ״נ החסיד המפורסם איש אלקי מוהר״ר נחמן במה״ו חיים כ״ב טבת שנת תקס״ד תנצב״ה. |
||
שם הגאון החסיד הזה יזכר בדחילו ורחימו לעתות בצרה לא אך בעירנו, כי אם גם ממרחקים מקום שם הגיע שמעו הקדוש, גם היום ינהרו להתפלל על קבר קדשו ולהניח פתקאות.
החמישית היא מצבת הרב הגדול ר׳ יהודה ליב וז״ל:
| ממעלה תמונת אריה
שבת משוש לבנו, נהפך לאבל חגנו |
||
המצבה הששית היא מצבת הרב הגאון האב״ד מוהר״ר גרשון וז״ל:
| הרב המאוה״ג מורנו ר׳ גרשון ב״מ צבי שבק חיים לכל חי ד׳ דחה״מ פסח שנת ת״ר לפ״ק תנצב״ה. |
||
השביעית היא מצבתו של הגאון המפורסם מוהר״ר אהרן האב״ד, ונוסחה היא:
| אבן הזוחלת נטפי בכי!
אהרן כאהרן מפיו תורה בקשו |
||
המצבה השמינית היא מצבת הגאון ר׳ משה יעקב אייזענשטאדט האב״ד, וזו היה הכתֹבת החרותה עליה:
| משה בתורת משה גדול היית יעקב כיעקב התם רבות עשית בעד עניי ארץ הקדושה עסקת רבות פעלת במעשיך החזקת מהר ימיך כציץ נגדעו אפס תקותנו לימים יבאו לתחי׳ מתינו גם אותך יראו עינינו ה״ה הרב המאוה״ג החו״ב החכם ושלם |
||
„פנקס העיר” ישן נושן היה בעיר, ולפי דִבְּרַת הזקנים עברו עליו יותר משלש מאות שנה, ויהי משתמר תמיד בבהמ״ד הגדול, אולם באחת השרפות הגדולות שפרצו בעיר נשרף הפנקס בתוך בהמ״ד, ובעיר אין שרידי זכרונות קדומים בלתי אם הפנקס של החברה ש״ס שנתיסדה בשנת תק״ס, ובו נמצאות תקנות אחדות שהותקנו ל[ה]חזיק התורה ולמוד התלמוד בבה[מ]״ד דוקא ובקבוץ חברים, ורבות פעמים באו שמה חתימותיהם של הגאונים ר׳ מיכאל אייזענשטאדט ובנו ר׳ משה יעקב, והרבנים שאחריהם.