לקוטי עצות/מקוה

מִקְוֶה

א. טְבִילַת מִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וּמְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים, כִּי מִקְוֶה מַמְשִׁיךְ דַּעַת וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מְאֹד (נו, ז) שַׁבָּת שַׁבָּת

ב. עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם וּלְרַחֲמָנוּת וּלְדַעַת גָּדוֹל. וְזוֹכֶה לִרְפוּאָה וּלְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וּלְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם)

ג. מִקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל וְהַדּוֹקְטוֹר שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּקְוֶה מַזֶּקֶת, אֵינוֹ דּוֹקְטוֹר כְּלָל. כִּי כְּשֶׁאֵין הַמַּיִם קָרִים בְּיוֹתֵר אֲזַי אַדְּרַבָּא טְבִילַת הַמִּקְוֶה טוֹבָה מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף, כִּי נִפְתָּחִין נִקְבֵי הַזֵּעָה עַל־יְדֵי זֶה, כַּיָּדוּעַ לְהַדּוֹקְטוֹרִים הַבְּקִיאִים [וְעַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים אוֹת ח מֵעִנְיַן מִקְוֶה] (ח"ב. קכג)