לקוטי עצות/מועדי ה'/אלול

א. כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. [וְעִקַּר כַּוָּנָה אֱלוּל עַיֵּן בְּסִימָן ו' בְּלִקּוּטֵי א'] (ח"ב, פז)

ב. חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹשִׂין לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת [עַיֵּן דַּעַת] (ח"א, כא, (בסוף)

ג. אֱלוּל מְסֻגָּל לָמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, עַד שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ וְיַרְגִּישׁ הֵיטֵב כְּאֵב חֲטָאָיו בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ לְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְכוּ' וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם וְיָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כֻּלָּם [עַיֵּן תְּשׁוּבָה] (קמא)

ד. עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְעִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הוּא, לֵידַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, וְלִמְצֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי לִפְעָמִים עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּגוֹן שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ. גַּם אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מָצִינוּ, שֶׁיֵּשׁ שֶׁעָלָה לְמַעֲלָה גְּדוֹלָה וְכָפַר בָּעִקָּר רַחֲמָנָא לִצְלָן. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ. וְכֵן בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, גַּם שָׁם צְרִיכִין לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה [וְעַיֵּן כָּל זֶה בְּהִתְחַזְּקוּת וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים] (ח"ב, פב)