לקוטי מוהר"ן תנינא צט
<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · צט · >>
צט - עקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא
אָמַר: שֶׁעִקָּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל כָּך לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּך מְאֹד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם עַד שֶׁכִּמְעַט יִגְוַע, חַס וְשָׁלוֹם עַד שֶׁלּא תִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ כִּי אִם כְּחוּט הַשֲּׁעַרָה מֵעצֶם צַעֲרוֹ וְגַעְגּוּעוֹ וְכִסּוּפָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בֶּאֱמֶת (תַּעֲנִית ח), שֶׁאָמְרוּ: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָעַת, אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְכוּ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל וְאָמַר: הֲלוֹא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת אֲזַי הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ