לקוטי מוהר"ן תנינא פג
<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · פג · >>
| מחבר | רבי נחמן מברסלב |
|---|---|
מקור: (breslev.eip.co.il) [1]
תורה פ"ג
[עריכה][לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
א. תיקון הברית והתפילה
[עריכה]עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא קֶשֶׁת יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים שֶׁהִיא הַתְּפִילָּה שֶׁהוּא חַי בִּרְכָן דִּצְלוֹתָא שֶׁהֵם תְּלָת וָוִין, בְּחִינַת חִצִּים וּמְקוֹמָם בַּבְּרִית, בִּבְחִינַת: (תהלים פט כט): "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ". אמונה זה בחינת תפילה, בבחינת: (שמות יז יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה".
ב. קרן דוד, תפילה ומשיח
[עריכה]ואז התחלת צמיחת הקרן משיח, בבחינת: (תהלים קלב יז): "אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד" בִּבְחִינַת: (חבקוק ג ד): "קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ"
"יָדוֹ" — זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה וּתְפִילּוֹת הֵם שְׁלשָׁה
כִּי כְּלָלִיּוּת מָשִׁיחַ בָּאָבוֹת הַיְנוּ מָשִׁיחַ שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁבּוֹ מִתְפַּלֵּל, בְּחִינַת "מֵשִׂיחַ אִלְּמִים" הוּא מֵאֵשׁ, מַיִם, רוּחַ.
ג. שבת – בן חורין ותכלית הידיעה
[עריכה]וְאָז נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין הַיְנוּ שֶׁבָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה
כִּי שַׁבָּת זוֹ "שִׁין בַּת" "שִׁין" — תְּלָת גְּוָנִין: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם. "בַּת" היא התפילה, שהן הברכות, בבחינת: "בַּת הָיָה לוֹ, וּבַכֹּל שְׁמָהּ", בחינת ברכות, בִּבְחִינַת: (בראשית כד א): "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"
וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה וְתַכְלִית הַיְדִיעָה — שֶׁלֹּא נֵדַע. וּבִשְׁבִיל זֶה שַׁבָּת נִקְרָא תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, ותכלית זה בחינת: (קהלת ז כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". הינו, זה עיקר החכמה - שישכיל שרחוק ממנו החכמה.
ד. המקום והתפילה
[עריכה]וְתַכְלִית זֶה הוּא עִקָּר הַמָּקוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁזֶּה הַתַּכְלִית הוּא הַמַּקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּחָכְמָה, כמו שכתוב: (תהלים קד כד): "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְזֶהוּ בְּחִינַת: "הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ", כִּי זֶה עִקָּר הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת: (שמות טז כט): "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי".
ה. הגוף הקדוש והתרוממות המזל
[עריכה]וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְּצֹרָע, שֶׁהוּא מִמָּשְׁכָא דְּחִוְיָא, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן.
כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת: (שמות ג ה): "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם".
וְעַל שֵׁם הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שַׁבָּת, בִּבְחִינַת: (מלכים ב ה יד): "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" - 'שֶׁנִּרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ', וְנִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן, הַנִּקְרָא בָּשָׂר, בבחינת: (בראשית ב כג): "בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי".
וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, שֶׁהִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ, וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר, בִּבְחִינַת: (משלי י כב): "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר".
וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב, הַיְנוּ "לֵב בָּשָׂר" (יחזקאל לו כו): "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר" יֵצֶר טוֹב — (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב".
ו. אור העיניים והגאולה
[עריכה]וזהו: (שמות יט יט): "קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" 'קוֹל הַשּׁוֹפָר' הַיּוֹצֵא מִגּוּפָא שַׁפִּירָא הַנַּ"ל. וְקוֹל זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה הַנַּ"ל.
"הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" — זֶה מָמוֹן. שֶׁנִּתְחַזֵּק מַזָּלוֹ וְיִצְרוֹ הַטּוֹב כַּנַּ"ל, וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת הַבָּאִים מִמָּרָה שְׁחֹרָה.
כִּי הָעַצְבוּת - מֵחֲמַת דַּחֲקוּת וַעֲנִיּוּת, וְהַלֵּיצָנוּת הִיא "שְׂחוֹק הַכְּסִיל", בְּחִינַת: (ברכות סא ב): "הַטְּחוֹל שׂוֹחֵק" הֵן נִתְבַּטְּלִים עַל יְדֵי הַמַּזָּל שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְעַל יְדֵי יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת: (קהלת י ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ".
==
וּבַיָּמִין הַזֶּה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וּלְיִרְאוֹת רָעוֹת, הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרָאוֹת קְדוֹשׁוֹת, בִּבְחִינַת: (תהלים קנ ו): "כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָּהּ".
כִּי יְמִינוֹ מַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים קיט יח): "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ"
וְנִפְלָאוֹת הָאֵלּוּ הֵן בִּבְחִינַת פֶּסַח, שֶׁהוּא יָמִין, בְּחִינַת: (מיכה ז טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", ופסח הוא פה סח, בבחינת:נ(מלאכי ב ו): "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם,
כִּי שָׁם כְּתִיב: (בראשית א יד): "יְהִי מְאֹרֹת", וְעָבַר חֹשֶׁךְ שֶׁכִּסָּה פְּנֵי תְהוֹם.
==
וְאוֹר הָעֵינַיִם מַעֲלִין גַּם כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ אֶל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת, וּמִשָּׁם הָאוֹר עֵינַיִם יוֹצֵא, בִּבְחִינַת: (מלכים א ט ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם".
וְאוֹר הָעֵינִין מְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה, הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, בִּבְחִינַת: (ישעיה סג ד): "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי", כִּי עֵינָיו וְלִבּוֹ שָׁם.
וְזֶה בְּחִינַת: (בראשית א ה): "וַיִּקְרָא לָאוֹר יוֹם", אוֹר הָעֵינִין מְעוֹרְרִין יוֹם נָקָם שֶׁבַּלֵּב, לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רָע, הַנִּשְׁאָר לוֹ מִנְּעוּרָיו.
וּשְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם, שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר, וְלוֹמַר: זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, בִּבְחִינַת: (הושע י ב): "חָלַק לִבָּם".
"לִבָּם" — הֵם עַי"ן וּבֵי"ת צַדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר.
וזהו: (פסחים ב): ""אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר"", הַיְנוּ אוֹר שֶׁבָּעֵינַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵי פְּעָמִים שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, בָּהֶם בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ.
==
וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, בִּבְחִינַת: (שיר השירים ח ז): "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה".
וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל.
וְזֶה: (ברכות יב ב): "הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ — מוֹחֲלִין לוֹ", כִּי (משלי י יב): "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה נִשְׁפָּךְ דָּמוֹ, וְאָז הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת כִּסּוּי דָּם, וְעַל יְדֵי כִּסּוּי הַזֶּה נִתְכַּסֶּה כָּל פְּשָׁעָיו מִמֵּילָא.
[מִתְּחִלַּת סִימָן זֶה עַד כָּאן הוּא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
ח. "איבר מן החי" – טעם המצוות
[עריכה]וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִטְעֹם מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא צַדִּיק, אֲזַי הִיא בְּחִינַת "אֵיבָר מִן הַחַי", שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְצָרִיךְ שְׁחִיטָה לְהַתִּירָהּ. עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה, שֶׁהִיא שְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּחִינַת שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מְטַהֶרֶת הָאֵיבָר מִן הַחַי. וַאֲזַי יוּכַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִטְעֹם מֵהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ, בֵּין מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, בֵּין מִצְווֹת רַבּוֹת. כִּי הַמִּצְווֹת נִקְרָאִים "מַטְעַמִּים", (בראשית כז ד): "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" – "מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה", כַּמּוּבָא. וּכְשֶׁנִּשְׁפָּךְ דָּמוֹ עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה כַּנַּ"ל, אָז צָרִיךְ לִשְׁמוֹר, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים הַיְדוּעִים, שֶׁרוֹצִים לִינּוֹק מִזֶּה הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ. עַל כֵּן צָרִיךְ כִּסּוּי, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁפָּךְ בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, בְּחִינַת: "כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי", כַּנַּ"ל. וזה בחינת כיסוי דם
ט. שְׁפִיכוּת דָּמִים ונשמות נִפלוֹת
[עריכה]וּבְעִנְיַן שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, בֵּין שְׁפִיכוּת דָּמִים עַל יְדֵי בּוּשָׁה, בֵּין שְׁאָר שְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁאֵין לָהֶן עֲלִיָּה כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁל אָדָם גָּדוֹל. וְלִפְעָמִים אֵין לָהֶן עֲלִיָּה, כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ. וזה בחינת: (יומא פו ב): "זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין כִּזְכֻיּוֹת" שֶׁעַל יְדֵי הַבּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמְהוֹן בְּאַהֲבָה הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת: (משלי י יב): "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", כַּנַּ"ל, וְנִתְהַפְּכִין הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, וְנִתְעַלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵן בִּבְחִינַת פְּשָׁעִים, כִּי נִתְעַלִּין וְנִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי כִּסּוּי דָּם בָּאַהֲבָה הַנַּ"ל. (עיין בתיקון כא)