לקוטי מוהר"ן תנינא סב
<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · סב · >>
סב - אלה מסעי בני ישראל
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בַּמִּדְבָּר ל"ג) [עיין בלקוטי קמא סי מ בשם ס עשרה מאמרות] שֶׁמַּסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ הַנְּסִיעוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֵם מְכַפְּרִין עַל אֵלֶּה אֱלקֶיך יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, יֵשׁ פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה כִּי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה הִיא גַם כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא (בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) עַל פָּסוּק (דְּבָרִים י"א) : "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלקִים אֲחֵרִים" שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁסָּרִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וְעַל יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְכַּפֵּר וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (סִפְרִי פָּרָשַׁת רְאֵה וְהוּבָא בְּפִּרַשִׁ"י שָׁם) נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְכַּפֵּר פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף, וְנִמְשָׁך רַחֲמָנוּת וְעִקָּר רַחֲמָנוּת הוּא בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מ"ג) : "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" לָכֶם דַּיְקָא הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יִתֵּן לָנוּ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁיִּמְסֹר אֶת הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁגַּם הַחוֹלַאַת הַקָּשָׁה וְכָל הַיִּסּוּרִין הֵם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ כִּי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה לְהָאָדָם, אֲפִלּוּ יִסּוּרִין קָשִׁים הַכּל הוּא רַק רַחֲמָנוּת אֲבָל אָנוּ מְבַקְּשִׁים, שֶׁיִּתֵּן וְיִמְסֹר בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ וְגַם אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹתוֹ הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יִתֵּן בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נְרַחֵם עָלֵינוּ וְאֶצְלֵנוּ הָרַחֲמָנוּת בִּפְשִׁיטוּת, לְהִתְרַפֵּא מִן הַחֹלִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי תֵבוֹת: אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, כַּנַּ"ל כִּי הָרַחֲמָנוּת נַעֲשָׂה עַל יְדֵי מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.