לקוטי מוהר"ן תנינא מט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · מט · >>

מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך

לְפִי גַּדְּלוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְעצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך בִּתְנוּעָה קַלָּה בְּעָלְמָא וּבְהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא, שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַך הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל הָאָדָם מַה שֶׁרָאוּי, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם אַך הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמָנוּת, וְהוּא רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם עַל כֵּן צָרִיך לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ בְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְיִסְמך עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר כִּי בְּוַדַּאי לא יַעֲזב אוֹתוֹ אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר וּלְהַבָּא לא יַעֲשֶׂה עוֹד וְיִהְיֶה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים הֵן בְּמַחֲשָׁבָה וְהֵן בְּמַעֲשֶׂה כִּי גַּם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הִיא גַם כֵּן עֲשִׂיָּה כִּי גַּם בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה יֵשׁ מַחֲשָׁבָה וְצָרִיך לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל וּמָה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ מִמֵּילָא, אַל יָחוּשׁ וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל וְדַע, שֶׁעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה הִיא כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מַמָּשׁ שֶׁהָיָה מִקּדֶם הַתְּשׁוּבָה כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וּכְשֶׁעוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַמָּשׁ וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה ערֶף מֵהֶם, וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה זֶהוּ עִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה. וְהוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם כִּי אָז יָכוֹל לַעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַך עִם הַיֵּצֶר הָרָע דַּיְקָא דְּהַיְנוּ לִקַּח כָּל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֲמִימוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּתוֹך עֲבוֹדַת הַשֵּׁם דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם, אֵין עֲבוֹדָתוֹ שְׁלֵמָה כְּלָל וְהָעִקָּר לַעֲצר וּלְעַכֵּב הַחֲמִימוּת בְּעֵת הַתַּאֲווֹת וּלְהַנִּיחוֹ בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה שָׁם יַנִּיחַ חֲמִימוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ לְתוֹך הָעֲבוֹדָה כַּנַּ"ל וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, נִזְדַּמֵן לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וְזֶה בָּא גַּם כֵּן מֵחֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל עַל זֶה שָׂכָר אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג בְּכַשְׁרוּת הוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע כַּנַּ"ל

http://breslev.eip.co.il/?key=226