לקוטי מוהר"ן תנינא מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה

מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְהַמָּמוֹן הוּא הַנֶּפֶשׁ "כִּי אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ" (דְּבָרִים כ"ד) דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת וְסַכָּנוֹת קדֶם שֶׁמַּרְוִיחַ הַמָּמוֹן וְאַחַר כָּך נוֹטֵל הַמָּמוֹן וְנוֹתְנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך נִמְצָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְכֵן בִּתְפִלָּה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם (חַיֵּי שָׂרָה דַף קכד:), שֶׁהִיא בְּחִינַת, "כִּי עָלֶיך הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ כִּי צָרִיך יְגִיעָה גְּדוֹלָה וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְתַחְבּוּלוֹת לָנוּס וְלִבְרחַ מֵהֶם וְעַל זֶה נֶאֱמַר: כִּי עָלֶיך הרַגְנוּ וְכוּ, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם נִמְצָא שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה וְדַע, שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך שְׁמוֹ כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁלּוֹ גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ וְקָשֶׁה לַעֲמד בָּהֶם דַּע שֶׁלְּכָל אֶחָד אֵין לוֹ מְנִיעוֹת רַק כְּפִי כּחוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל לָשֵׂאת וְלַעֲמד בָּהֶם אִם יִרְצֶה וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה כִּי גַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר [בְּלִקּוּטֵי א סִימָן קטו] וְהַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הִיא מְנִיעַת הַמּחַ דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמּחוֹ וְלִבּוֹ חֲלוּקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אוֹ מֵהַצַּדִּיק כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּבָא לְשָׁם עִם כָּל זֶה כְּשֶׁמּחוֹ חָלוּק וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק וְיֵשׁ לוֹ עַקְמוּמִיּוּת בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיק זאת הַמְּנִיעָה מוֹנֵעַ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַמְּנִיעוֹת וְכֵן בִּתְפִלָּה שֶׁבִּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִלָּה וְאַחַר כָּך כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקם וּפְתַלְתּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, זאת הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל הַיְנוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים ל"ח) : "לִבִּי סְחַרְחַר" תַּרְגּוּם סָבִיב סְחוֹר סְחוֹר דְּהַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ מְסֻבָּב וּמֻקָּף וּמְעֻקָּם בְּעַקְמוּמִיּוּת וְקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁזֶּה בְּחִינַת (שְׁמוֹת א) : "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבדָה קָשָׁה" וְכוּ וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן יג דַף כח.) בְּקֻשְׁיָא וְכוּ הַיְנוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁהֵם הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּם וַאֲזַי צָרִיך לִצְעק לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּקוֹל חָזָק מֵעִמְקֵי הַלֵּב וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וּפוֹנֶה לְצַעֲקָתוֹ וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ יִפּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּנִיעוֹת הַנַּ"ל וְעַל כָּל פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, שֶׁזֶּה יְשׁוּעָתוֹ קֻשְׁיָא רָאשֵׁי תֵבוֹת: "שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא" (תְּהִלִּים כ"ז) שֶׁצָּרִיך רַק לִקְרוֹת לַה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַקֻּשְׁיָא וְהַכְּפִירָה כַּנַּ"ל וּמֵעֵין זֶה מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה מָשָׁל, שֶׁמֶּלֶך אֶחָד הִנִּיחַ אוֹצָר גָּדוֹל בְּמָקוֹם אֶחָד וְסִבֵּב בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם כַּמָּה וְכַמָּה חוֹמוֹת סְבִיב הָאוֹצָר וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי אָדָם לְאֵלּוּ הַחוֹמוֹת, נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חוֹמוֹת מַמָּשׁ וְקָשֶׁה לְשַׁבְּרָם וּקְצָתָם חָזְרוּ תֵּכֶף וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ חוֹמָה אַחַת וּבָאוּ אֶל הַשְּׁנִיָּה וְלא יָכְלוּ לְשַׁבְּרָהּ וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ יוֹתֵר וְלא יָכְלוּ לִשְׁבּר הַנִּשְׁאָרִים עַד שֶׁבָּא הַבֶּן מֶלֶך אָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הַחוֹמוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם חוֹמָה כְּלָל וְהָלַך לָבֶטַח עַד שֶׁעָבַר עַל כֻּלָּם וּמִזֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל הַנִּמְשָׁל מֵאֵלָיו עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹמוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם וְהָעִקָּר לֵב חָזָק וְאַמִּיץ וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה וּבִפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְכוּ, וְכַיּוֹצֵא הֵם כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאַמִּיץ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְגַם אֲפִלּוּ גְבוּרָה שֶׁל הַגִּבּוֹרִים, הוּא רַק מֵחֹזֶק וְאמֶץ הַלֵּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב חָזָק בְּיוֹתֵר לָרוּץ בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים [עי לקו"א סי רמ"ט ולעיל בסי מ"ג]

http://breslev.eip.co.il/?key=223