לקוטי מוהר"ן תנינא לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לג - ויחד יתרו על כל הטובה

"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה" וְכוּ (שְׁמוֹת י"ח) וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צד), שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן כְּגוֹן, לְמָשָׁל שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם [למות] וְכוּ (בְּרָכוֹת יז) אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמחַ מְאֹד כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית הוּא טוֹב מְאֹד וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה ט) : "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" זֶה [מלאך המוות] וְכוּ כִּי הוּא טוֹב מְאֹד, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב אַך מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאֹד אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ אֲפִלּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ (תְּהִלִּים נ"ו) "בֵּאלקִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי" שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ט"ז) : "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכּן לָבֶטַח" שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאֹד וְעַל כֵּן יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך בִּפְרָט גֵּר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד אַף עַל פִּי כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה וְאֵיך אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זאת נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך, בִּפְרָט גֵּר אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית וְזֶהוּ: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה" שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה וְזֶהוּ: "עַל כָּל הַטּוֹבָה" לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף אַף עַל פִּי כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאֹד כַּנַּ"ל אַך שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא דְּהַיְנוּ הַגּוּף כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר לא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל

http://breslev.eip.co.il/?key=210