לקוטי מוהר"ן תנינא כד
<< · לקוטי מוהר"ן תנינא · כד · >>
כד - מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ.
וְכָל הַחוֹלַאֹת הַבָּאִין עַל הָאָדָם – כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עֲלֵי עָשׂוֹר וְכוּ' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יי בְּפָעֳלֶךָ" (תהלים צב). וְאֵלּוּ י' מִינֵי נְגִינָה בָּאִין בְּתוֹך עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפָקִין וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָן, (עיין תיקון סט דף קה) וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל וּפְגָם בְּהַשִּׂמְחָה – שֶׁהִיא בְּחִינַת י' מִינֵי נְגִינָה – עַל־יְדֵי זֶה בָּאִין חוֹלַאֹת מִן הַי' מִינֵי דְּפָקִין, שֶׁנִּתְקַלְקְלִין עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַי' מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאֹת כְּלוּלִים בְּי' מִינֵי דְּפָקִין, וְכֵן כָּל מִינֵי נִגּוּנִים כְּלוּלִים בְּי' מִינֵי נְגִינָה, וּכְּפִי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה וְהַנִּגּוּן כֵּן בָּא חוֹלַאֹת כַּנַּ"ל. וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה שֶׁכָּל הַחוֹלַאֹת עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת וְהַשִּׂמְחָה הִיא רְפוּאָה גְּדוֹלָה.
וּלְעָתִיד תִּתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְרוּשַׁלְמִי סֻכָּה פֶּרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה שְׁמִינִי פָּרָשָׁה יא). עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לִהְיוֹת ראשׁ חוּלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְהוּא יִתְבָּרַך יִהְיֶה ראשׁ חוּלָה כִּי שְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים מ), שֶׁנֶּאֱמַר: "ה יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" כִּי אֵין לְהַחוֹלֶה שׁוּם חִיּוּת, רַק הַשְּׁכִינָה מְחַיָּה אוֹתוֹ וּלְעָתִיד עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְתַּקֵּן כָּל הַחוֹלַאֹת כַּנַּ"ל וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך ראשׁ חוּלָה, דְּהַיְנוּ ראשׁ הַמָּחוֹל כַּנַּ"ל כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹלֶה כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין חוּלָה כַּנַּ"ל כִּי הֵם תִּקּוּן הַחוֹלַאֹת כַּנַּ"ל. וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך לְהַתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַך שָׂמֵחַ תָּמִיד כִּי טֶבַע הָאָדָם לִמְשׁך עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים עַל כֵּן צָרִיך לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה וְרָאוּי לִקְבּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַך, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיך לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה עַל כֵּן צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר