לקוטי מוהר"ן קיט
<< · לקוטי מוהר"ן · קיט · >>
קיט - הנכנס לבקר את החולה בשבת
הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם (שַׁבָּת יב) כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיך לְרַחֲמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר וְעַל יְדֵי זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים י"ג) :וְנָתַן לְך רַחֲמִים וְרִחֲמֶיך וּמִדַּת הָרַחְמָנוּת תָּלוּי בְּדַעַת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה יֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת. כִּי כַּעַס שֶׁהִיא הֶפֶך הָרַחֲמָנוּת, הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהֶלֶת ז) : "כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לג) : כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו כִּי אִם אֵין בּוֹ דֵּעָה אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ עַל כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו כִּי כָּל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו כַּנַּ"ל אֲבָל אִם אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו נִמְצָא זֶה הַחוֹלֶה שֶׁצָּרִיך לְרַחֲמִים צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים וְזֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל (בְּמִדְבַּר י"א) : "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר (בְּשַׁלַּח דַּף ס"ג) אֲבָל בְּשַׁבָּת נִמְשָׁך הַדַּעַת לְכָל אֶחָד וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַמְבַקְּרִים לְהַחוֹלֶה, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם הַיְנוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, יְכוֹלָה שֶׁתְּרַחֵם, לְשׁוֹן נוֹכֵחַ הַיְנוּ שֶׁתְּרַחֵם אַתָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְך רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְך מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה לְך רַחֲמִים בְּוַדַּאי יְרַחֲמוּ עָלֶיך מִן הַשָּׁמַיִם כִּי כָּל הַמְרַחֵם וְכוּ כַּנַּ"ל