לעתותי אלהים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לעתותי אלהים[עריכה]

שמואל הנגיד

ויפשטו אויבינו מראשי הברבר בפאת המערב, לגבר ולנצח עלינו, וילכו לקראת אשביליה הם ונכבדי חילם, אולי יקראו לקראתם שלוחי מלכי הגויים אשר סביבותינו, המבקשים להשלים עמנו. והיתה כונתם להלחם עמנו בעת המלחמה וזמן הקרב, וזה בכסלו שנת תתי"ד [1053]. ואמר, יוקירהו אל בזה:

לְעִתּוֹתַי אֱלֹהִים יִזְכְּרֵנִי,
וְכָל הַיּוֹם, עֲלֵי פֶלֶא יְחַדֵּשׁ,
וְלֹא אֹמַר: הֲשָׁכַח רַחֲמָיו אֵל
וְלֹא יֵעוֹר לְהוֹשִׁיעַ לְנַפְשִׁי
וְאַגִּיעַ לְבוֹר שָׁאוֹן וְתַחְתִּית
וְאוּלָם צוֹרֲרַי הוֹלְכִים וְשָׁבִים
וְיַשְׁמִיעוּ מְהוּמָתָם וְיִפְנוּ,
וּבִתְקוּפָה, לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים,
וּבַקָּצִיר, מְאַת יָמִים וְעֶשְׂרִים,
וּמִפָּנִים וְצִדִּים נִלְחֲמוּ בִי,
וְשָׁבוּ אֶל גְּבוּלוֹתָם בְּשָׁלוֹם,
וְעַתָּה נוֹעֲדוּ לָחֶם לְעוֹרֵר
כְּאִלּוּ גוֹאֲלִי יָשֵׁן, וְאֵין עַל
כְּאִלּוּ עַל שְׂמֹאלִי אֵין אֲלָפִים,
וְיֵשׁ יִתְרוֹן, עֲלֵי דוֹרֵשׁ אֱלֹהִים,
הֲלֹא תָקוּם לְסַכֵּל אֶת עֲצָתָם,
וְאַיֵּה מַעֲשֶׂיךָ הַקְּדוּמִים
וְהִנָּם הוֹלְכִים לִטְמֹן רְשָׁתוֹת,
שְׁלַח אוֹתָם בְּדֶרֶך רַע, וְצוֹדֵד
וְיָשִׂיחוּ בְּמַפַּלְתָּם אֲנָשִׁים,
וְהַשְׁקֵנִי בְּעֶרֶב כּוֹס יְשׁוּעוֹת,
וְלִוְיַת חַסְדְּךָ תִּקְשֹׁר לְרֹאשִׁי,
וְלִרְגָעַי בְּחַסְדּוֹ יִפְקְדֵנִי,
לְהוֹדוֹת לוֹ בְּקָהָל יִתְּנֵנִי,
וְעַל פִּשְׁעִי לְעוֹלָם יִשְֹטְמֵנִי
וְלֹא יִגְעַר בְּאוֹיֵב יִשְׂטְנֵנִי
שְאוֹל – וּבְכֵן עֲלֵי הַר יַעֲלֵנִי!
וְלֹא תָסוּר מְרִיבָתִי וְדִינִי,
כְּאִלּוּ אֵין אֲשֶׁר יִרְאֶה בְּעֵינִי
לְמַדְחֵפוֹת וְשׁוֹאָה בִקְּשׁוּנִי,
בְּרֹגֶז וַחֲרָדָה לִבְּשׁוּנִי,
וְעָרְפִּי אָחֲזוּ וַיִּשְׂטְמוּנִי,
וְיָעֵף אֶל גְּבוּלִי שִׁלְּחוּנִי.
וְחַדֵּשׁ עוֹד קְרָב בֵּינָם וּבֵינִי,
שְׁחָקִים צוּר בְּעֻזּוֹ יִשְׁמְרֵנִי
וְאֵין לָאֵל רְבָבָה עַל יְמִינִי,
לְדוֹרֵשׁ אוֹב וְשׁוֹאֵל יִדְּעוֹנִי!
הֲלֹא תַבִּיט בְּצָרוֹת יִדְבְּקוּנִי,
לְמַשְׂטִינִים, בְּיוֹם אֵיד קִדְּמוּנִי?
וְיֹאמְרוּ כִי בְּרִשְׁתָּם יִלְכְּדוּנִי.
בְּמַהְמוֹרוֹת מְלָכִים יֶהְדְּפוּנִי,
כְּמוֹ שָׂחוּ בְּרָעוֹת יִרְדְּפוּנִי
וְלַבֹּקֶר בְּאוֹרָךְ שַֹבְּעֵנִי,
וּבִדְבַר פִּלְאֲךָ תַּתִּיר לְשׁוֹנִי!