מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
לְמִתְוַדֶּה חַטּאתָיו, |
|
וּמודֶה עַל רב אֲשָׁמָיו.
|
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנותָיו, |
|
כָּלוּ בְיָגון יָמָיו.
|
צועֵק מִצָּרותָיו, |
|
וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו.
|
- נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
מִהְיותִי מָשַׁכְתִּי, |
|
בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲונִי.
|
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי, |
|
כִּי לא אֵדַע יום דִּינִי.
|
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי, |
|
וְנָסַכְתִּי מֵי עֵינִי.
|
אוּלַי יְרַחֵם קונִי, |
|
כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו:
|
- נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
שְׁדֵי גִילִי צָמָקוּ, |
|
וָאִינַק ראשׁ פְּתָנִים.
|
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ, |
|
מֵעוז כְּאֵבִי אֲבָנִים.
|
וְרַחֲמֵי אָב רָחָקוּ, |
|
וְלא חָמַל עַל בָּנִים.
|
וְאֵלַי יִתְאַפָּקוּ, |
|
הֲמון מֵעָיו וְרַחֲמָיו:
|
- נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
הֱבִיאָנִי בְּבור לְבָאִים, |
|
וְהִנְחִילָנִי קִצְפּו.
|
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים, |
|
וְטָבַעְתִּי בְּיַם זַעְפּו.
|
בְּכָל יום יָרַדְתִּי פְּלָאִים, |
|
אַחֲרֵי הֶאֱרִיךְ לִי אַפּו.
|
הֲשָׁכַח חַנּות אֵל, |
|
אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו:
|
- נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו: