לך ספירים, מרגליות

לָךְ סַפִּירִים, מַרְגָּלִיּוֹת,
כָּל לֵב גֶּבֶר לָךְ יַחְמֹד ;
גַּם עֵינַיִם לָךְ מַה יָפוֹת –
חֶמְדַּת לִבִּי, מַלָּךְ עוֹד ?
 
וּלְעֵינַיִךְ הַיְפֵהפִיּוֹת
צְבָא שׁוֹרַרְתִּי שִׁירֵי-הוֹד,
מְלֵאֵי עֶדְנָה רַעֲנָנָה –
חֶמְדַּת לִבִּי, מַלָּךְ עוֹד ?
 
גַּם עֵינַיִךְ הַיְפֵהפִיּוֹת
בִּי לִבָּתִי עַד הַיְסוֹד,
כִּמְסוֹס נוֹסֵס אִכְּלוּ, אִכְּלוּ –
חֶמְדַּת לִבִּי, מַלָּךְ עוֹד ?

מאת אורי ניסן גנסין

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).