ליקוטי תפילות חלק א תפילה קנב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · ליקוטי תפילות חלק א תפילה · קנב

אות תתשצח מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד, וְזַכֵּנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִי תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַּם הַבְּרִית שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ בְּלִי שִׁעוּר אות תתשצט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה הִרְחַקְתִּי הַשֶּׁפַע מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית וְהִמְשַׁכְתִּי לְמָקוֹם שֶׁהִמְשַׁכְתִּי רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר ל�א נִתַּן לְהִזָּכֵר וּפָגַמְתִּי כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, אֲשֶׁר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים דַּוְקָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וּמַמְשִׁיכִים הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת מְאד שֶׁל מִצְוַת צְדָקָה הֵן מֵחֲמַת רעַ לְבָבֵנוּ וְחֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה, וְגַם כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּמְשַׁבְּרִים אַכְזָרִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנוֹתְנִים צְדָקָה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה מִי הוּא הֶעָנִי הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית עַל יְדֵי זֶה אות תתת עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹסֵק בְּתִקּוּנִי בְּכָל עֵת, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים עֲנִיִּים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת יְהוָה בֶּאֱמֶת, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִלִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִלְּהִכָּשֵׁל בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ דַעַת לִשְׁמר מֵהֶם רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, חוּס וַחֲמל עָלַי וַעֲשֵׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁתַּזְמִין לִי עֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת בָּהֶם וְתַעֲזר וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבִי לִתֵּן לָהֶם צְדָקָה הַרְבֵּה בְלֵב טוֹב, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד, וְלֵילֵךְ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק עֲנִיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בֶּאֱמֶת כִּי כְבָר הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל פָּטוּר מִמִּצְוַת צְדָקָה אֲפִלּוּ הֶעָנִי שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ קַשְׁיוּת לְבָבֵנוּ, וְאֵיךְ מִתְגַּבְּרִים הַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים אֲפִלּוּ עַל גְּדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים מִלִּתֵּן צְדָקָה עַד אֲשֶׁר הוֹלְכִים מֵעוֹלָמָם, וּמְאוּמָה ל�א יִשְׂאוּ בְיָדָם מִכָּל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ אֲשֶׁר פַּרְנָסָתָם מְצֻמְצֶמֶת אֲשֶׁר רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מְאד מִמִּצְוַת צְדָקָה, בִּפְרָט לִזְכּוֹת בַּעֲנִיִּים הֲגוּנִים אות תתתא עַל כֵּן אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם בְּכָל דָּבָר, אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי עֵינַי תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה תִקּוּנִים אֲנִי צָרִיךְ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בּוֹ הַרְבֵּה וַאֲנִי רָחוֹק מִכֻּלָּם מְאד, רַק עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בוֹטֵחַ וְעַל חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁעָן, שֶׁאַתָּה תְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ וּתְזַכֵּנִי לְתַקֵּן אוֹתִי בְּכָל הַתִּקּוּנִים, וְתוֹשִׁיעֵנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה, וְלַעֲסֹק בִּצְדָקוֹת לְעוֹרֵר לֵב אַחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל מֵהֶם צְדָקוֹת הַרְבֵּה בְּכָל עֵת לְהַחֲזִיק יִרְאֵי יְהוָה הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וְל�א אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ "יְהוָה יִגְמר בַּעֲדִי יְהוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן אות תתתב (ראה זה מצאנו בכ"י רבינו ז"ל. והוא ראשי פרקים מענין פדיון [ע' בלקוטי מוהר"ו סי' ק"פ] עם תפילה קצרה בסופו וראוי להציגה כאן) מעות, ואת היקום אשר ברגליהם. צדק יקראהו לרגלו. צדק מלכותא קדישא. דינא דמלכותא דינא, שורש הדינים בינה, אני בינה לי גבורה, אין הדין נמתק אלא בשרשו, שלשה ידים בבינה. יד הגדולה, יד החזקה, יד הרמה, ג' פעמים יד גימטריא שם של מ"ב, מ"ב שביצירה שם של אנא בכח, מ"ב שבבריאה שני פעמים אקי"ק, מ"ב שבאצילות הוי' פשוט במלואו ומילוי דמילוי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל פלוני בן פלוני עַל יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַעֲרבֶת דִּין כְּלָל אָמֵן


http://breslev.eip.co.il/?key=3795