ליקוטי תפילות חלק א תפילה קמט
<< · ליקוטי תפילות חלק א תפילה · קמט · >>
אות תתשפה (מיוסד ע"פ תורה "אחד היה אברהם" בתחילת ליקוטי תנינא) "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, "הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאד, הַצִּילֵנִי מֵרוֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי" אות תתשפו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִי וָמִי הָעוֹמְדִים עָלַי בְּכָל יוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת לִמְנעַ וּלְעַכֵּב אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי", אַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל עֵת לִמְנעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלִירֵאֶיךָ וְלַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּבְעצֶם שִׁפְלוּתִי וְרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְעצֶם פִּזּוּר נַפְשִׁי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים בִּי בְּכָל עֵת הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִבְּנֵי הַבַּיִת וְהַקְּרוֹבִים, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אות תתשפז וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לִירֵאֶיךָ וּתְמִימֶיךָ הַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לִמְנעַ אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה הֵן קָרוֹב הֵן רָחוֹק וּתְחַזֵּק אֶת דַּעְתִּי בֶּאֱמוּנָתְךָ תָּמִיד וְאֶהְיֶה דוֹמֶה בְעֵינַי כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר. "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" וְלֹא אֶשְׁמַע כְּלָל וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמַלְעִיג וּמִתְלוֹצֵץ וּמְבַלְבֵּל בָּעוֹלָם וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לְבַלְבֵּל אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר אֲפִלּוּ גְדוֹלִים מִמֶּנִּי וְצַדִּיקִים כְּנֶגְדִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁלִּמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרַי עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים וְאֶהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּנַפְשִׁי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַדְרֵגָתִי כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתַּנִי עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דֵּעָה וְרָצוֹן שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנָם שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְוָּעֵד עִם בְּנֵי הָאָדָם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם הֵן בְּמִלֵּי דִשְׁמַיָּא וְהֵן בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתִּי מִן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִי לִי בַּשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", חֲזַק