ליקוטי הלכות - חלק יורה דעה - הלכות כבוד רבו - הלכה ג

סעיף כב

...ובשביל זה תיקנו לנו משה רבינו והנביאים לקרות בתורה בצבור כדי להזכיר אותנו בכל פעם מתן תורה כדי שנזכה לקבל עלינו קבלת התורה בכל יום מחדש כנ"ל. ועל כן עיקר קריאת התורה בשבת ויום טוב שבו ניתנה תורה וכו' כנ"ל אבל אחר כך כשהלכו שלשה ימים וכו', תקנו לקרות בצבור גם בשני וחמישי. כי ראו שאין מספיק להזכיר בשבת לבד על כל ימות השבוע על כן תקנו לקרוא גם בשני וחמישי, להזכיר בתוך כל שלשה ימים מתן תורה בסיני שניתנה לשלשה ימים. "כי הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר" (איוב ל"ג). כי בהכרח שיעברו על כל אדם עליות וירידות הרבה מאד. והכל בשביל התחדשות הנ"ל שבשביל זה נברא יום ולילה אור וחשך, והוא יתברך מאפיל ומאיר בגשמיות וברוחניות בכלל ובפרט בכל אדם ובכל זמן וכמו שפירש רשי על פסוק (דברים כ"ט) "אתם נצבים היום" וכו' שנאמר אחר התוכחות, כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר, כך עתיד להאפיל ולהאיר לכם. וכל התוכחות וכו', הן הן המציבין אתכם וכו' כי לעולם ידו על העליונה וגומר ברחמיו תמיד כרצונו. ועל כן יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. וכמו שכתוב במדרש רבה (פרק צ"א) על הפסוק (בראשית מ"ב) "ויאמר להם יוסף ביום השלישי" וכו' שלעולם אין הקדוש ברוך הוא משהה הצדיקים בצרה ג' ימים וכו'. וכן לדוד וליונה וכו'. כי הוא יכאיב ויחבש, ימחץ וידיו תרפאנה. וכתיב (שמואל א' ב') "ה' ממית ומחיה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם מוריד שאול ויעל". ובשביל כל זה קורין בתורה בצבור, בניגון ובטעמים בכל שלשה ימים. כי להזכיר אותנו בתוך כל שלשה ימים יום מתן תורה בסיני לשלשת ימים וכו', כדי שעל ידי זה נזכיר בכל יום ויום שתהיה התורה והעבודה אצלינו מחדש שזה העיקר וכנ"ל.