ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות נטילת ידיים שחרית - הלכה ד

סעיף ז

...וזה בחינת חלום פרעה שתיקונו על ידי יוסף שפתר אותו שקוראים זאת הפרשה בימי חנוכה. כי פרעה ראה בעת שינה שנמשך מבחינת ביטול כנ"ל, ראה אז איך שבע פרות הרעות בולעים שבע פרות הטובות וכו'. שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב. היינו התגברות הז' מדות רעות על ז' המדות הטובות עד אשר (בראשית מ"א) "ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה". כי כל כך מתגברת הסטרא אחרא בכל עת עד שרוצה להשכיח את האדם בכל פעם כאילו לא ראה טוב מעולם אף על פי שבתחלה בעת הביטול ראה רק את הטוב שהם בחינת ז' פרות הטובות. אך ראה שתיכף אחר כך סמוך להקיצו דהיינו כשמתחיל לשוב מהביטול חוזרים ומתגברים אחר כך שבע פרות הרעות. שהם הרע שאורב ומתגרה ומתגבר ביותר אחר כך וכנ"ל וזה שנסמך התגברות הפרות רעות להקיצו כמו שכתוב שם "ומראיהן רע" וכו' "ואיקץ". וכן בכל הפרשה, היינו כנ"ל. ותיקונו על ידי יוסף שזכה לתכלית הביטול בשלימות כראוי בבחינת (שם מ"ט) "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" - עולה עין. שיוסף בחינת הצדיק האמת עולה על העין. כי הוא סותם עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ואין לו שום הסתכלות בזה העולם אפילו כהרף עין ועל כן נקרא עולה עין. כי הוא עולה על העין ומושל עליו. כי מי שיש לו הסתכלות בזה העולם, כפי הסתכלותו כן הוא תחת העין. כי העין מושל עליו מאחר שנמשך אחר עיניו כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ט') על כמה שהלך אחר עיניו. שזהו בחינת (במדבר ט"ו) "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" שלא יהיו 'העין רואה והלב חומד' שולטין עליו. רק הוא יתגבר עלי העין והלב ויעלה עליהם וימשול בהם בבחינת "עלי עין". שלא יהיו לו שום הסתכלות בזה העולם שזהו בחינת יוסף שנקרא עולה עין. ועל כן הוא מבטל כל החרפות והבושות שהם כלל התאוות והסטרא אחרא בבחינת (בראשית ל') "אסף אלקים את חרפתי". ועל כן זכה יוסף לתכלית הביטול בשלימות. ועל ידי זה פתר ותיקן חלום פרעה והגביר הטוב על הרע שבע שני השבע על שבע שני הרעב.