לדלג לתוכן

ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות גניבה - הלכה ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף לא ידוע

[עריכה]

..."ויגש אליו יהודה" זה בחינת התקרבות והתקשרות התפילה להצדיק האמת הנ"ל. "ויאמר אליו בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני" ופרש"י יכנסו דברי באזניך. היינו שתקבל דברי תפילתי ותתקן ותעלה אותה כראוי "ואל יחר אפך בעבדך" אם תפלתי אינה כראוי אעפ"כ אל יחר אפך על זה רק תאיר בי בכח האמת שלך ללמדני איך לתקן תפילתי ולהתפלל כראוי. כי כח האמת האמיתי שלך יש לו כח להאיר בתוקף עוצם ריבוי החשך שלי להראות לי כל הפתחים שבהסטרא אחרא ולצאת משם. וזה "כי כמוך כפרעה". פרעה הוא בחי' הסטרא אחרא שנקרא פרעה ע"ש ריבוי הפתחים שמפריע ומגלה לכל הבא לטמא ר"ל בבחי' הבא לטמא פותחין לו כי הס"א והקליפות פותחים ומגלין לו פתחים שהיו סגורים תחילה. והעיקר הוא במחשבה שבאדם וכל אדם יכול להבין זאת כי האדם נברא רק בשביל נסיון ובחירה ועיקר הבחירה והנסיון הוא במחשבה שהאדם צריך לחשוב רק בתורה ועבודה ויראת שמים. אך תיכף כשרוצין לחשוב בזה עומדים כנגדו מחשבות של הס"א שרוצים למושכו לשם ח"ו כי עיקר היצר הרע והיצר טוב הם המחשבות שבלב כ"ש בהתורה (ליקוטי מוהר"ן מט) "לשמש שם אהל בהם". ומי שהוא איש כשר פונה עורף ואינו מסתכל על המחשבות רעות של הסטרא אחרא כלל. ואזי כל הפתחים שיש שם הם סגורים מאחר שאינו רוצה ליכנוס בהם לטמא עצמו ח"ו. אבל תיכף כשמתחיל להמשך אחריהם ובא לטמא ח"ו אזי תיכף פותחין לו הפתחים שיש שם ומי שאינו חס על עצמו למהר להמלט משם, אזי נופל ונכנס מפתח לפתח ומפתח לפתח עד שנתעה ומתרחק מהדרך הטוב מאד, כל אחד כפי רחוקו, כפי מה שנמשך אחרי ח"ו, כי גם אחר כך, כשמתחיל להמשך אחריהם ח"ו עדיין יש לו בחירה למהר להמלט על נפשו. וכל ענין זה, הכל הוא במחשבות שבאדם כמו שיכול כל אדם להבין בנפשו, שכשמתחיל לתעות במחשבתו ח"ו, הוא הולך ממחשבה למחשבה ומרעיון לרעיון עד שבשעה קלה הוא מונח במקום שמונח הרחק מאד מהקדושה ר"ל. וכל זה הוא בחי' הפתחים שבסטרא אחרא שנתגלו ונפתחו לו ע"י שנמשך אחריהם ועיקר התגברותם ביותר הוא בשעת התפילה כנ"ל. וכמו שיכול כל אדם לראות בעצמו שכל הבלבולים והמחשבות רעות באים ביותר בשעת התפילה. ועיקר העצה לצאת מהם הוא ע"י דבור האמת שמאיר לו בכח הצדיק לראות הפתחים שיש שם שעל ידם נתעה לשם שיזכה עתה לראותם ע"י אור האמת לצאת משם. וזהו "כי כמוך כפרעה". היינו שאיש הישראלי עם תפילתו טוען עם הצדיק שיקבל תפילתו וישתדל בתיקונה ואל יחר אפו בו אם תעה במחשבותיו הרעות כמו שתעה. כי יש כח להצדיק בגודל האמת שלו להאיר בו לראות כל הפתחים שיש שם ולצאת מהמחשבות הרעות. וזהו כי כמוך כפרעה היינו שכמו התגברות וריבוי הפתחים שבהסטרא אחרא שהיא בחי' פרעה לשון התגלות בחי' וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן וכו'. כמו כן יש לך כח בהאמת להאיר בי לראות הפתחים לצאת משם כי שני הכ"פין של כמוך כפרעה מורים על הדמיון ממש (כמו שפרש"י במ"א בפ' והיה כעם ככהן וכו') היינו שהם שווים ממש: כמו התגברות פרעה שהוא הפתחים רעים שנתגלו ונפתחו לזה שנמשך אחריהם; כמו כן ממש יש כח לאמת שהיא כח הצדיק האמת להאיר לצאת משם דרך הפתחים אלו בעצמם כ"ש בהתו' הנ"ל.