ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות תפילין/הלכה ז

הלכה ז

אות א

על פי התורה בראשית לעיני כל ישראל (בלקוטי תנינא סימן ס"ז) עיין שם כל התורה מרישא לסיפא:

וזה בחינת תפילין. כי ענין תפילין מבואר שם כמו שכתוב שם על פסוק (שמות ל"א) ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה שהם בחינת ד' מוחין שנמשכין מהראש בית שזהו בחינת תפילין שהם בחינת ד' מוחין שממלאין את הבתים שזהו בחינת ראש בית שהראש מאיר לתוך הבית וכו' עיין שם. וכן כל הבחינות הנאמרים שם הם בחינת תפילין. כי מבואר שם שעיקר הוא הצדיק האמת שהוא בחינת צדיק יסוד עולם שהוא בחינת הפאר והחן והיופי של כל העולם וכו' והוא בחינת שם ה' כי שמו משותף בשמנו וכו'. ומשם נמשכין ד' מוחין מד' אותיות השם והם בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין. ומשם נמשכין הד' יסודות שמהם כל המדות. וזה בחינת שבת שהוא בחינת שין בת תלת גוונין דעינא ובת עין. כי שבת שמא דקודשא בריך הוא והוא בחינת שם הצדיק בחינת אנת שבת דכולהו יומי והוא מאיר לבית המקדש. וכל זה הוא בחינת מאורי אור שכשהם מתגברין נכנעין מאורי אש. ואז יש בעל הבית להעולם בחינת בראשית ראש בית שהראש מאיר לבית שזהו בחינת תפילין כנ"ל. וכל מי שנכלל בזה הראש בית שנכלל בשמו הקדוש בהפאר והחן והיופי האמת שלו נפתחין עיניו ומתחיל להסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות וכו' וכו. בל כשנתעלם זה האור שהוא אור הצדיק הנ"ל שהוא בחינת שם ה' וכל בחינות הנ"ל אזי מתגברין ח"ו המאורי אש וכו' שהם ההיפך מכל הנ"ל ומהם חורבן בית המקדש וכו'. והעבר עבר אך עתה שהשם יתברך מצפה בכל יום לשוב אצלינו. עיקר התיקון שנשוב אליו על ידי קימת חצות שצריכין להתעורר לפקח על תיקון נפשו ולקום בחצותלילה ולהתאבל מאד על חורבן בית המקדש והעיקר להתאבל ולבכות הרבה על פגם מעשיו שגרמו חורבן בית המקדש או עיכוב בניינו וכו' ועל ידי זה זוכה שיחזור ויתגלה אצלו ההעלמה הנ"ל ויאיר עליו כל הבחינות הנ"ל בחינת לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר פאר דייקא בחינת כלליות הגוונין הנ"ל בחינת שם ה' בחינת ד' מוחין הנ"ל שהם שורש ותיקון הד' יסודות וכו'. כי הכל נתהפך לטובה בבחינת פאר תחת אפר דייקא וכו' עיין שם היטב כל זה במקומו בסימן הנ"ל ובכמה מקומות בדברינו שדברנו בזה בחסדו יתברך ושים לבך לזה היטב עד שתבאו לידי מעשה לקום בחצות לילה להתאבל על מעשיך שמעכבים בנין בית המקדש שנחשב כאלו אתה מחריבו ומאריך הגלות כל כך עד שתתחיל להסתכל על עצמיך בעין האמת עד שיארו עליך כל התיקונים הנ"ל וכו' וכו':

אות ב

וכל זה הוא בחינת תפילין כי מובן בכוונות האר"י ז"ל שאור התפילין יוצא על ידי התיקונים הנעשין על ידי קימת חצות עיין שם היינו כנ"ל. כי על ידי הצדיקים והכשרים שקמים בחצות לילה ומתאבלין על חורבן בית המקדש על ידי זה חוזרין ונתתקנין כל הבחינות הנ"ל וחוזרים ומתגברים בחינת המאורי אור ומאיר אור הראש בית שהוא בחינת ד' מוחין בחינת פאר תלת גוונין דעינא וטבת עין שכל זה הוא בחינת שם ה' שהוא ד' אותיות וכו'. וכל זה הוא בחינת תפילין מוחלין כי תפילין הם בחינת שם ה' כמו שכתוב (דברים כ"ח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ואמרו רז"ל (ברכות ו') אלו תפלין שבראש וכו' והם בחינת פאר כלליות הגוונין דעינא כי תפילין נקראים פאר כמו שכתוב (יחזקאל כ"ד) פארך חבוש עליך כמו שאמרו רז"ל (מו"ק ט"ו) והם בחינת גוונין דעינא בחינת ולטוטפת בין עיניך והם בחינת ראש בית בחינת הפרשיות שהם המוחין ממלאין את הבתים וכו' כנ"ל. וכל זה זוכין עכל ידי קימת חצות כנ"ל ואפילו מי שאינו זוכה לקום בחצות אף על פי כן כל אור קדושת התפילין מוחין של כל ישראל נמשכין על ידי הצדיקי אמת שהם בחינת ראש בית וכו' הנ"ל שאורם נמשך על כל ישראל על ידי הקמים בחצות וכמובן בכתבי האריז"ל. והוא על פי הדברים הנ"ל. כי עיקר הפאר והחן והיופי של ישראל בכלל ובפרט הם התפילין הקדושים שמניח כל אחד בכל יום שהם בחינת אור הפנים שאנו ממשיכין עלינו אור הדעת והתנוצצות המוחין האמתיים להכיר את בוראנו יתברך שמו. להיות נכלל בשם ה' ואנו מתפארין בו יתברך והוא מתאפר בנו שהם בחינת התפילין של השם יבתרך שמתעוררין כשאנו מתעטרין בעטרת תפארת התפילין שלנו. שאזי גם השם יתברך מניח תפילין שכתוב בהם התפארותו בנו בחינת (דברים ד') כי מי גוי גדול וכו' ומי גוי גדול וכו' כמו שאמרו רז"ל במסכת ברכות (דף ו') וכל זה זוכין על ידי הצדיק יסוד עולם שעל ידו כל התקרבות ישראל להשם יתברך וכנ"ל. אבל בעוונותינו הרבים הוא נעלם מאד כנ"ל. כי עכשיו על ידי חורבן בית המקדש ואריכת הגלות שמתפשט ומתגבר הסטרא אחרא מאד להעלים אור הצדיק שזהו בחינת קשה סילוקן של צדיקים כפלים כחורבן בית המקדש כמו שכתוב (ישעיה כ"ט) לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וכו' כמו שאמרו רז"ל (עיין מדרש איכה פרק א') על כן עיקר התיקון על ידי קימת חצות כנ"ל. כי מי שרוצה לחוס על עצמו כשרואה עוצם מרירת גלות נפשו וכו' צריך לבכות מאד על עותם ההעלמה הזאת שנתתעלם אור הצדיקי אמת בעוונותינו הרבים ונתרבה המחלוקת מאד וכו' שזהו בחינת חבלי של משיח שהוא הקטגוריא שבין תלמיד חכם כמו שאמרו רז"ל (סוף כתובות) שעל ידי זה אריכת הגלות בעוונותינו הרבים. וזה עיקר חורבן בית המקדש וכנ"ל. וכל זה גורם כל אחד על ידי חטאיו וענותיו כי כל מה שמרבה לפגום ח"ו כן מתגבר ההעלמה ח"ו. ולהיפך כל מה שמשים אל לבו לבכות על זה ולשוב לבקש מהשם יתברך שיתקן כל זה על ידי זה מתגלה ההעלמה וזוכה שיאיר לו אור הצדיק שהיא בחינת הראש בית בחינת פאר וכו'. ועל ידי זה יוצאין בבקר אור התפילין וכו' וכנ"ל:

אות ג

וזה בחינת תפילי של ראש ותפילין של יד. כי מבואר שם שכלל כל התיקונים הנ"ל הוא להגביר בחינת מאורי אור על מאורי אש. כי מאורי אור הם בחינת שם ה' שהוא בחינת שם הצדיק וכו' ולהיפך מאורי אש הם ההיפך. כי הם בחינת ההעלמה. בחינת שם דסטרא אחרא שמתגבר להעלים שם ה' שמשותף בשם הצדיק וכו' כמו שכתוב שם עיין שם. ועל כן צריכי לר אות להגביר בחינת המאורי אור על המאורי אש. ומבואר ומובן שם שזה כלל כל עבודת האדם בזה העולם כי כלל האדם הוא ד' יסודות שמהם כל המדות טובות ורעות. ובשרשם הם כולם קדש בחינת ד' אותיות השם. אך למטה הם מעורבים טוב ורע וזה כל עבודת האדם ומלחמתו בזה העולם לשבר התאוות והמדות רעות הנמשכין מהרע שבד' יסודות ולהגביר הטוב שבד' יסודות עד שיהיו נכללין כל הד' יסודות בד' אותיות השם שהם בחינת מאורי אור בחינת מוחין וכו' כנ"ל. וכל זה זוכין על ידי שנכללין בהשם הטוב ובהפאר של הצדיק האמת שזה זוכין על ידי קימת חצות וכנ"ל. שעל ידי זהשכין עליו התנוצצות המוחין שהם בחינת מאורי אור וכו' בחינת תפילין כנ"ל. ואזי כשמתגברין בחינת המאורי אור על המאורי אש, אזי עיקר התיקון הוא שגם בחינת המאורי אש יתתקנו ויתהפכו ויכללו בתוך בחינת המאורי אור שזה עיקר התיקון. כי באמת גם המאורי אש מקבלין מהמאורי אור. ועל כן יש ד' גוונין באש כמו שכתוב בזוהר הקדוש. כי שרשם מד' גוונין הנ"ל. אך עיקר הפגם הוא כשמתגבר ח"ו הרע שבד' יסודות שהוא בחינת אש בחינת הרע שבמאורי אש הנ"ל שמשם כל התאוות ומדות רעות. כי כולם בחינת אש בחינת חמימות הלב הוא נור דלוק. וצריכין להתגבר עליו ולהכניעו על ידי המאורי אור שהוא בחינת שם הצדיק שמשם כח האש דקדושה ששורף ומבער האש הרע הזה בבחינת (יחזקאל ט"ו) מהאש יצאו והאש תכלם. היינו שבכח הצדיק זוכין להתגבר להפוך אש חמימותהלב אל הקדושה שזה עיקר השלימות כמו שכתוב במקום אחר (ליקוטי תנינא סימן מ"ט). היינו להתגבר על האש התאוות והמדות דסטרא אחרא רק להמשיך עצמו אל ההיפך לעורר לבו שיתלהב להשם יתברך ולתורתו ולעבודתו יתברך להתפלל וללמוד בהתלהבות אש דקדושה בבחינת (תהלים ל"ט) חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני בבחינת (שיר השירים ח') רשפיה רשפי אש שלהבת יה עד שיזכה שהמאורי אש יתהפכו ויכללו בשרשם העליון שבקדושה שהוא בחינת מאורי אור. וזה וזכין על ידי קימת חצות כנ"ל שעל ידי זה זוכין לפאר תחת אפר כנ"ל. היינו שבחינת אפר בחינת מ אורי אש יתהפך לבחינת פאר שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל. היינו שהמאורי אש בעצמן יתתקנו ויתהפכו ויוכללו באש דקדושה ששרשו מהמאורי אור כנ"ל. וזהו בחינת תפילין של יד שמניחין תחלה ואחר כך תפילין של ראש כי תפילין של ראש ותפילין של יד בדרך כלל הם בחינת מאורי אור בעצמן שהם בחינת תפילין של ראש ותיקון המאורי אש כנ"ל שזהו בחינת תפילין של יד שזהו בחינת יום ולילה. צדיק וכנסת ישראל. כי תיקון בחינת המאורי אש כנ"ל זהו בחינת תיקון מדת לילה שאז בחינת שליטת המאורי אש כמו שכתוב (במדבר ט') ובערב יהיה וכו' כמראה אש וכו'. עד שזוכין שלילה כיום יאיר שגם המאורי אש יתתקנו ויוכללו בבחינת מאורי אור שזה זוכין על ידי הבכיה בחצות. שזהו בחינת אין הדין נמתק אלא בשרשו. כי על ידי הדמעות נפגמין ח"ו בחינת המאורי אורכמו שכתוב שם שזהו בחינת רחל מבכה על בניה שזה בחינת חורבן בית המקדש. ואזי דייקא על ידי הבכיה ממשיכין על עצמו קדושת הבית המקדש בחינת פאר הנ"ל ונתהפכין המאורי אש שמשם הדמעות וכו' נתהפך הכל לבחינת מאורי אור בבחינת (ישעיה ל"ח) ראיתי את דמעותיך. וכל זה הוא בחינת תפלה של יד שהיא בבחינת כנסת ישראל שתקון אור זה יוצא תחלה בבקר על ידי התיקון של קימת חצות. שעל ידי זה לילה כיום יאיר שמתהפכין בחינת המאורי אש ששולטין בלילה ונכללין באור יום שהוא בחינת מאורי אור. ועל כן תפלה של יד הוא כנגד הלב לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו. היינו כנ"ל להפוך כל חמימות האש שבלב לעבודתו יתברך שמו לחמימות והתלהבות דקדושה כנ"ל שזה בחינת התפילין של כלל ישראל שעוסקין עדיין במלחמה זאת לשכך ולבטל המדות ותאוות רעות שהם הרע שבד' יסודות ולברר הטוב שיהיה נכלל בהד' מוחין וכו' בבחינת מאורי אור וכל זה הוא בחינת תפלה של יד שהוא כנגד הלב. והוא בחינתיד כהה בחינת רחל (סבא משפטים דף צ"ה) עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כי אם מה שמאירין לה מהמאורי אור על ידי הכובשין את יצרם וממשיכין כח הצדיק בחינת מאורי אור שעל ידי זה נמשכין המוחין בחינת אור העינים גם לשם לבחינת רחל וכו' כידוע ומובן כל זה. ואחר כך מניחין תפילין של ראש שהוא בחינת אור הצדיק בעצמו שהוא בחינת עצם המאורי אור בחינת עצם הפאר והתגלות הגוונין בחינת ראש בית וכו' כנ"ל:

אות ד

וזה בחינת בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת וכו'. בראשית ראש בית בחינת שם ה' וכו' שהוא שורש התפילין מוחין כנ"ל. שהם בחינת מאורי אור ותיקון המאורי אש שהם בחינת תפילין של יד ותפילין של ראש כנ"ל. וזהו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. שמים וארץ הם בחינת צדיק וכנסת ישראל בחינת שורש מדת יום ומדת לילה שהם בחינת מ אורי אור ומאורי אש דקדושה כידוע ומובן כל זה שהם בחינת תפילין של יד ותפילין של ראש שנמשכין מבחינת הראש בית שהוא בחינת בראשית כנ"ל. וזהו והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום. בהו ובהו וחשך ותהום הם בחינת הרע שבד' יסודות שהם בחינת הרע שבמאורי אש שמשם כל הצרות וחורבן בית המקדש וכל אריכת הגלות שהוא על ידי שהתגברו הד' מלכיות דסטרא אחרא שהם בחינת תהו ובהו וכו'. כמו שדרשו רז"ל פסוק זה על הגליות של הד' מלכיות כמו שכתוב במדרש רבא תהו זה גלות בבל וכו'. והתיקון על ידי שממשיכין מהצדיק האמת קדושת התפילין שהם ד' פרשיות ד' מוחין בחינת מאורי אור שעל ידי זה זוכין להתגבר על הרע שבד' יחסודות שהם בחינת תהו ובהו וחשך ותהום שהם בחינת כלל כל התאוות ומדות רעות של האדם שממררין חיי האדם שעל ידי זה האדם כמו תועה במדבר ממש במקום תהו ובהו וחשך על פני תהום. כאשר יכול כל אחד להבין בעצמו. וכל זה אי אפשר לתקן כי אם על ידי הצדיק יסוד עולם שהוא בחינת רוחו של משיח. כי כל צדיק הוא בחינת משה משיח כמבואר כמה פעמים. וזהו ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ודרשו רז"ל (זוהר ויחי דף רמ) זה רוחו של משיח שמרחף על פני המים על אנפי אורייתא. היינו בחינת התורה שעוסקין בה היראים והכשרים שבדור שעיקר התיקון הוא עסק התורה בלילה בחצות כמו שאמרו רז"ל. היינו על ידי קימת חצות לבכות על חורבן בית המקדש ואחר כך מתנחמין בבחינת פאר תחת אפר ועוסקין בתורה להקים את השכינה מגלותה ושם רוחו של משיח מרחף בבחינתורוח אלהים מרחפת על פני המים כנ"ל. כי מים מרמזים על על ריבוי הדמעות שבוכין בחצות ומפרשין שיחתן לפני השם יתברך ושופכין לבן כמים בבחינת (איכה ב') שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. בחינת (שם א') עיני עיני יורדה מים וכו'. וזהו (שם) כי רחק ממני מנחם שהוא הצדיק האמת שהוא מנחם הכל בבחינת (בראשית ה') זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו וכו'. היינו בחינתההעמה הנ"ל שנתעלם מאד אור הצדיק עד שהוא רחוק ממנו מאד בעונותינו הרבים. וזהו כי רחק ממני מנחם משיב נפשי שהוא הצדיק האמת שהוא מנחם ומשיב נפשי בשבעה משיבי טעם ובעונותינו נתעלם אתנו ורחוק מאתנו מאד ועל ידי זה היו בני שוממים כי גבר אויב. בני זה בחינת המעשים טובים של כל אחד מישראל שנקראים בנים. כי עיקר תולדותיהן של צדיקים הם מעשים טובים כמו שאמרו רז"ל. וזהו היו בני שוממים שעל ידי שרחק ממני מנחם שהוא אור הצדיק הנ"ל על ידי זה היו בני שוממים שאפילו מעט המעשים טובים שלנו הם שוממים ומבולבלים מאד. כי גבר אויב שהתגבר האויב והשונא הגדול שהוא היצר הרע שהוא בחינת הרע שבד' יסודות שקשה מאד להתגבר עליהם מחמת תוקף ההעלמה הנ"ל בחינת כי רחק ממני מנחם וכו' כנ"ל. ועל אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים וכו' כנ"ל. ועל ידי זה בעצמו שבוכה במר נפש על כל זה ושופך לבו כמים, על ידי זה זוכה לפי בחינתו שינחמו השם יתברך וימשיך עליו פאר תחת אפר עד שזוכה לעסוק בתורה שהיא בחינת מימי הדעת ושם רוחו של משיח מרחפת בבחינת ורוח אלקים מרחפת על פני המים וכנ"ל. ועל ידי זה ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור בחינת מאורי אור הנ"ל שנמשכין ומאירין על ידי זה כנ"ל. וזהו וירא אלקים את האור כי טוב ופירש רש"י ואין נאה לו שישתמש האור והחשך יחד על כן ויבדל אלקים בין האור ובין החושך וכו'. היינו בחינת סוד הבדלה. כי עיקר התגברות הרע שבמאורי אש שהם עיקר החשך הוא על ידי תערובות כשיונקים ח"ו יותר מדאי מהמאורי אור וכו' כידוע. אבל על ידי רוח אלקים הנ"ל שעל ידי זה התגברו מאורי אורבחינת יהי אור וכו' על ידי זה ויבדל שהבדיל בין האור ובין החשך בין מאורי אור ובין הרע שבמאורי אש. שזהו בחינת הבדלה במוצאי שבת שאז מברכין על האש להבדיל ולהפריש הרע שבמאורי אש עד שיוכללו המאורי אש במאורי אור על ידי הברכה בורא מאורי אש. וזהו ויקרא אלקים לאור יום וכו' ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. כי על ידי ההבדלה שהבדיל החשך מן האור. הרע שבמאורי אש מן הטוב. על ידי זה נכלל מדת לילה במדת יום. ולילה כיום יאיר שזהו בחינת כלליות והתחברות תפלה של יד בתפלה של ראש שאסור להפריד ביניהם ח"ו בשום הפסד ושיחה כי צריכין לכוללם יחד שזהו בחינת ויהי ערב ויהי בקר יום אחד וכנ"ל:

אות ה

וזה בחינת תפילין מן העור. לתקן ולברר בחינת כתנות עור שהם בחינת צפרנים כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבא פרק כ"א) חלקים כצפורן הלבישן וכו' שזהו בחינת מה שמסתכלין על הצפרנים כשמברכין על האש במוצאי שבת בשעת הבדלה. כי שם צריכין עיקר ההבדלה והבירור לברר המאורי אש שהם בחינת צפרנים בחינת כתנות עור לברר הטוב מהרע עד שיתהפכו כתנות עור לבחינת כתנות אור באלף (שם) שהם בחינת מאורי אור. ועל כן כל תיקון התפילין הוא על ידי העור כי נכתבין על גבי העור. וגם הבתים ורצועות הם מן העור. כי עיקר תציקון התפילין להגביר בחינת המאורי אור על מאורי אש שהוא בחינת תיקון כתנות עור להפכם לבחינת כתנות אור בחינת מאורי אורי כנ"ל:

אות ו

וזה בחינת מה שהזהיר בכל הד' פרשיות של תפילין להגיד ולהודיע האמונה הקדושה לבנינו אחרינו. כמו שכתוב בפרשת קדש (שמות י"ג) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר וכו' וכן בפרשה שניה (שם) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים ובפרשת שמע והיה אם שמע הזהיר ביותר (דברים ו') ושננתם לבניך וכו'. ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וכו'. כי עיקר קדושת התפילין הוא להגדיל שם ה' שהוא בח ינת מאורי אור וכו' כנ"ל. ועיקר הגדלת שם ה' הוא שבכל דור ודור ידברו וישיחו בנפל אות נור אות גדולת מעשיו ונסיו ומופתיו שעשה עמנו מעולם ואשר הוא עושה עמנו בכל דור ולספר כל זאת לבנינו ולבני בנינו אחרינו מדור לדור לעולם בבחינת (שמות ג') זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור וכתיב (תהלים קל"ה) ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור. וכמו שכתוב (שם קמ"ה) דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו וכתיב (שם ק') הודו לו ברכו שמו כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו. כי בכל דור ודור חייב אדם לר אות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים וכו'. שזה עיקר בחינת נור אות קדושת התפילין שאנו מחוייבים להניח בכל יום ויום על הראש והזרוע כדי לזכור בכל יום היטב היטב במוחו ולבו כי ה' הוציא אותנו ממצרים בנסים נפלאים ונוראים כאלה כדי לגלות שמו ומלכותו וממשלתו בכל העולם כמו שכתוב (שמות ט') ולמען ספר שמי בכל הארץ. כי מכל זה מדברים ב' פרשיות הראשונות קדש והיה כי יביאך מענין יציאת מצרים. ואחר כך שמע והיה אם שמע לקבל עלינו עול מלכותו ואמונתו ועול מצות. וכל זה צריכים לקבל בכל יום מחדש ממש כמו שהזהיר (דברים ו') והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוץ היום על לבבך ודרשו רז"ל (ספרי שם) בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים כי מי שמשים לבו להתבונן על דרכי ה' והנהגותיו ונפל אותיו שעושה עמנו בכל דור חסדים נפלאים ונוראים על ידי הצדיקי אמת שמודיעים לנו אלקותו יתברך בחידושי תורתם שמחדשים בדרכים נפלאים בכל דור ובריבוי הנסים והטובות והנפל אות שעושה עם כל אחד בפרטיות כמו שאומרים ג' פעמים בכל יום ועל נסיך שבכל יום עמנו ועלנפל אותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים וכו'. הוא יכול לקיים באמת מה שהזהירו רז"ל בכל דור ודור חייב אדם לר אות את עצמו כאלה הוא יצא ממצרים. וחובה על כל אחד לשיח ולספר בזה כל ימיו כמו שכתוב (תהלים ק"ה) שיחו בכל נפל אותיו ולספר ולהודיע זאת לבנינו ולבני בנינו מדור לדור לעולם כמו שכתוב (דברים ד') והודעתם לבניך ולבני בניך וכמו שכתוב (תהלים ע"ח) לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה' ועזוזו ונפל אותיו אשר עשה ויקם עדות ביעקב וכו' אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם וכו'. וכל זה הוא בחינת תפילין שהם בחינת שם ה' שנמשך על ידי הצדיק האמת שהוא בחינת הפאר והחן והיופי של כל העולם שאנו ממשיכין עלינו הפאר הקדוש הזה שהוא בחינת שם ה' על ידי התפילין הקדושים כנ"ל. וזה הפאר וההידור נמשך מדור לדור בבחינת (ישעיה מ"א) קורא הדורות מראש שכל הדורות נמשכין מזה הראש בית. וכן פירש שם הדורות בחינת הידור האתרוג. והשני הפרישוים אחד. כי הידור האתרוג שהוא בחינת כנסת ישראל שהוא בחינת כבוד הדר מלכותו צריכין לספר בכל דור ודור ולהודיע זאת מדור לדור כמו שכתוב שם בתהלה לדוד בכל המזמור דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך וכו'. עד להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו וכו':

אות ז

ועל כן אי אפשר לידע ולהודיע ולהגדיל שם ה' כי אם על ידי הצדיק האמת כי הצדיק האמת הוא בחינת צדיק יסוד עולם שעיקר גדולתו הוא על ידי שמירת הברית בתכלית הקדושה שאין קדושה אחריה כמו שכתוב בזוהר הקדוש צדיק הוא מאן דנטיר ברית ומשם בבחינת ברית יוצאין כל הדורות. אבל את זה לעומת זה עשר אלקים. כי הסטרא אחרא והקליפה שנמשך מזוהמת הנחש מתגברת שם דייקא ביותר. ועל כן זעירין אינון זוכין לקדושת הברית בשלימות. כי אפילו הכשרים אינם זוכין לקדושה זאת כראוי. אך אף על פי כן אשרי למי שאינו פוגם על כל פנים גמים גמורים ח"ו. אבל בעוונותינו הרבים שכיח הרבה מה ששכיח שפוגמים מאד וכו' רחמנא ליצלן כידוע בדורות הללו. ומשם כל הערבוביא שבעולם שאין יודעין היכן הצדיקי אמת וכו'.וזה בחינת מלחמת עמלק שבכל דור כי עמלק הוא זוהמת הנחש שכלול מכל הרעות שבכל הד' יסודות הם בחינת כלל כל הגליות בבחינת (במדבר כ"ד) ראשית גוים עמלק והוא מעולם רצועהמרדות לישראל. כי בכל דור ודור הוא אורב על הכלל ועל הפרט כל יום כי הוא השטן הוא סמסית וכו'. כי בתחלה מסית את כל אחד בתאוותיו ומדותיו הרעים למה שמסיתו ומחטיאו בנעוריו ובילדותו בפגם הברית כמו שמחטיאו ואחר כך מסיתו לרדוף אחר גדולות היות להוט אחר הממון וכו' ולרדוף אחר הכבוד וכו'. כי כל הקנאה והתאוה והכבוד וכו' וכל במדות רעות הכל נמשך מקליפת עמלק. ולא די לו בכל זה. אף גם עושה ערבוביה גדולה עד שנעשה קטגוריא גדולה בין התלמידי חכמים ומרבה ומגדיל השקר בעולם עד שמכניס דעות זרות וכפירות הרבה בעולם ומקים מהם ראשים שאומרים שרוצים בתקנת ישראל וכו' כידוע כל ה. ואיא פשר להאריך בזה כאן. וכל זה הוא בחינת מלחמת עמלק שבכל דור וכל עיקר קנאתו והתגרותו של קליפת עמלק הוא להעלים ולהסתיר אור הצדיקי אמת שהם בחינת שם ה'. ועל כן נשבע השם יתברך שאין שמו שלם עד שימחה זכר עמלק כמו שאמרו רז"ל (ומובא בפירוש רש"י). כי השם יתברך בעצמו כביכול צרך ללחום עמו בכל דור ודור כמו שכתוב (שמות י"ז) מלחמה לה' בעמלק מדור דור. כי על זה עיקר התגברותו שרוצה להעלים אור הצדיק הוא בחינת שם ה' שלא להודיעו ח"ו מדור לדור ורוצה להתגבר בכל זה על ידי פגם הברית שממשיך בזוהמתו שמשם המשכת הדורות על כן סובר שיוכל להעלים השם הקדוש על ידי זה. אבל איש בער לא ידע שהצדיק האמת קידש את עצמו בקדושת הברית בקדושה נוראה כל כך עד שקדושתו עולה על הכל כי על ידי תוקף קדושתו המשיך דעת עליון ונשגב כזה שאי אפשר להעלימו בשום אופן. שעל ידי זה הכל יכולין להמשיך הדעת הקדוש האמתי מדור לדור. כי הוא דעת התורה הקדושה שקבלנו על ידי משה רבינו עליו השלום שהבטיח לו השם יתברך (שמות י"ט) וגם בך יאמינו לעולם. שכל הצדיקים הממשיכין חידושי תורה על פי הדעת הקדוש הזה לחזק ולקיים בלב כל ישראל עצות עמוקות אמתיים לקיים על ידי זה את כל דברי התורה הזאת. אי אפשר להעלים אורם בשום אופן כי שפת אמת תכון לעד.וגם כי כל ישראל הם בכלל שומרי הברית על ידי מצות מילה הקדושה כמו שמעתי מפיו הקדוש. כי כל זה הוא בחינת מצות מילה שהוא לחתוך ולהעביר הערלה שהיא בחינת קליפת עמלק. וזה בחינת חיתוך ופריעה שהם כנגד תרין עננין שמכסיין על עינא שהם רומטי רבתא ורומי זררתא שמשם חורבן בית המקדש שמזה התחיל התורה בראשית הנ"ל ותרין עננין אלו הם בחינת קליפת עמלק שחופין על הברית קד שמעבירין אותם על ידי מצות חיתוך ופריעה:

אות ח

וזה בחינת השם שנותנין להתינוק בשעת המילה. כי על ידי שחותכין ומעבירין הערלה שהיא בחינת קליפת עמלק שהיא בחינת ההעלמה וההסתרה הנ"ל שעל ידה היה נעלם ונסתר אור הצדיק יסוד עולם וכו' כנ"ל. ועכשיו שהעבירו וביטלו ההעלמה אזי חוזר ונתגלה בחינת שם ה' שהוא בחינת אור הצדיק וכו' כנ"ל ומשם נמשך שם התינוק הנימול שנקרא בשם ישראל בשם שמברכין אותו. כי כל שמות בני ישראל הם בחינת שם ה' שם הצדיק כי שמו משותף בשמנו. ועל כן אברהם אבינו שהוא ראש לנימולים כשצוה אותו השם יתברך על המילה. אז הגדיל שמו כמו שכתוב (בראשית י"ז) אני הנה בריתי אתך וכו' ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם היינו כנ"ל. כי מצות מילה שעל ידה מבטלין בחינת ההעלמה הנ"ל על ידי זה נגדל שם הצדיק בחינת ולא יקרא עוד את שמך אברהם כי אם אברהם היינו שהגדיל שמו שהוא בחינת הגדלת שם ה' כנ"ל שזה זוכין על ידי שביטלו ההעלמה על ידי מצות מילה כנ"ל. ומשם ממשיכין שהתינוק הנימול שיהיה נקרא בשם ישראל שהוא בחינת שם ה' שם הצדיק שנגדל עתה על ידי מצו מילה כ"ל:

אות ט

וכל זה הוא בחינת פורים ופרשת זכור שקורין מלפניו הוא הכנעת קליפת עמלק שהוא עיקר קליפת הערלה החופה על ברית קדש שמשם עיקר ההעלמה שהמתגר תמיד להעלים אור הצדיק יסוד עולם על ידי פגם הברית הוא בחינת ערלה כנ"ל שזהו בחינת אשר קרך בדרך שהוא בחינת פגם הברית כמובא. והוא מתגבר על חלושי כח להפרידם ח"ו מהצדיק האמת בבחינת (דברים כ"ה) ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים. שהם החלושי כח שבישראל שרוצה להתגבר עליהם ביותר בתקף ההעלמה ולהפרידם לגמרי ח"ו מהצדיק האמת שמשם כל חיותם ותקותם לנצח. וזה בחינת המן ימח שמו שרצה להתגבר בעת שנלקחה אסתר למשכב הערל כי סבר שאשה יראת ה' נכבשה תחתם, כי כל המאורי אש יניקתם מבחינת אשרה וכו' כידוע. על כן שם עיקר המלחמה. אבל בתוקף קדושתו של מרדכי וגם אסתר היתה צדקת גדולה שמר אותה שלא תהיה נלכדת ביניהם כמו שכתוב בת"ז בגין דאח נטיר לה. אדרבא הוציאה מביניהם כל ניצוצות הקדושה בבחינת (קהלת ח') עת אשר שלט האדם באדם לרע לו וכו' שזהו בחינת מה שכתוב לעיל שבשורש הקדושה נכללין המאורי אש בבחינת מאורי אור כנ"ל. אבל המן סבר שעכשיו יתגבר על ידי זה שעל ידי שנלקחה אסתר וכו' יהיה לו כח להגביר מ אד את המאורי אש עד שיכלה וישרוף ח"ו הכל שזהו בחינת מה שרצה להשמיד להרוג ולאבד וכו'. והעיקר על ידי שנכשלו בבבל בנשים הנכריות בפגם הברית כל כך שעל ידי זה מתגבר ההעלמה וההסתרה כנ"ל. כי מתגברין מאורי אש כנ"ל ומגודל התגברותם אז רצה לכלות לגמרי ח"ו. ובאמת היתה אז עת צרה גדולה וכו' כמובא. אבל הכנעתו ומפלתו היה על ידי מרדכי שיצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה וילבש שק ואפר וכן בכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים (אסתר ד') שכל זה הוא בחינת הבכיה וההספד של חצות הנ"ל שעיקר הבכיה וההספד הוא על העלמה הנ"ל שעל ידי זה עיקר חורבן בית המקדש כנ"ל. כי גם אז עיקר התגרות המן וחחלותיו היה על שראה שרוצים לחזור ולבנות את הבית המקדש כמו שאמרו רז"ל. ומחמת זה התגרו בהם להגביר ח"ו המאורי אש על ידי הפגמים הנ"ל לכלותם לגמרי ח"ו. אבל מרדכי וישראל המשכיו תיקון הנ"ל של בחינת חצות הנ"ל על האבילות והבכיה וההספד שבכו והספידו על הצרה הגדולה הזאת שהוא בחינת הספד על העלמת הצדיק וכו'. וזהו בחינת שק ואפר אפר דייקא שבכו והתפלשו באפר על שראו תוקף התגברו המאורי אש שהם בחינת אפר כנ"ל, ועל ידי זה באמת זכו אחר כך שנתהפך מהיפך אל היפך בבחינת לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר, פאר תחת אפר דייקא בחינת שנתהפכו המאורי אש בחינת אפר שיניקתם מבחינת אשה אסתר ונכללו בשורש קדושתם בבחינת פאר ויופי והידור הצדיק שהוא בחינת מאורי אור שזהו בחינת (שם ח') ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו' שכל זה הוא בחינת פאר ויופי והידור הצדיק האמת בחינת כלליות הגוונין שהם בחינת תכלת וחור וכו' ותכריך בוץ וארגמן וכו'. כי התגברו בחסדו בחינת המאורי אור מאד בבחינת פאר תחת אפר כנ"ל, כי מרדכי הוא בחינת הרא בית הנ"ל. בחינת (שמות ל') ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור שהוא בחינת מרדכי מן התורה כמו שאמרו רז"ל (מגילה י'). כי הראש דקדושה בחינת מוחין הנ"ל הם בחינת בשמים בחינת ריח טוב שהוא חיות הנשמה שהיא בחינת המוחין בחינת (איוב ל"ב) ונשמת שדי תבינם. ועל כן על ידי הבשמים ראש האלו נמשח המשכן וכל כליו ונתקדשו בקדושתם. כי כל קדושת המשכן והבית המקדש הוא על ידי הצדיק הראש בית הנ"ל שהוא בחינת שבת שמאיר לבית המקדש וכמבואר בהתורה הנ"ל:

אות י

וזהו ליהודים היתה אורה וששמחה וששון ויקר שהם בחינת פאר כלליות הגוונין בחינת ד' מוחין שמשם כל השמחות בבחינת (תהלים פ"ט) בשמך יגילון כל היום וכו' כי תפארת עוזמו אתה וכו'. וזהו בחינת מהש דרשו רז"ל (מגילה ט"ז) אורה זו תורה בחינת קדושת המוחין הנ"ל הם בחינת קדושת התורה. כי כל חכמות המוחין הוא רק חכמת התורה ולא שום חכמה אחרת ח"ו כמו שכתוב אני חכמה וכו' לי בינה וכו'. וזהו (שם) ושמחה זה יום טוב שאז מאיר אור הפנים שבשביל זה נצטוו לעלות לרגל ביום טוב כמו שכתוב (שמות כ"ג) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך לקבל אור הפנים המאיר בבית המקדש שהוא בחינת פאר הנ"ל שהוא עיקר קדושת הבית המקדש כנ"ל. וזהו (שם) וששון זו מילה היינו הכנעת וביטול ההעלמה הנ"ל על ידי העברת הערלה שהיא בחינת קליפת עמלק שחותכין ומעבירין אותה על ידי מצות מילה כנ"ל וזהו (שם) ויקר אלו תפילין כי כל זה הוא בחינת תפילין כנ"ל:

אות יא

ועיין בהלכות שבת הלכה ד' שם מבואר גם כן ענין פרשת זכור וכו' על פי התורה הזאת. אך התורה היא ארוכה מארץ מדה וכו'. ומה שחסר זה גילה זה וכו'. ועדיין צריכין למודעי.כי עדיין יש בזה הרבה לדבר ולבאר בבחינת הנגלות לנו ולבנינו וכו'. מלבד הנסתרות לה' אלקינו שיש בזה שהוא סתום ונעלם מעין כל. השם יתברך יאיר עיניו בתורתו תמיד אמן כן יהי רצון:

אות יב

והנה על פי כל הנ"ל מבואר שתפילין הם בחינת פאר בחינת מוחין המאירין לבית המקדש שזוה בחינת שבת כנ"ל ועתה ממילא מובן מה ששבת לאו זמן תפילין. כי בשבת מאירין המוחין בחינת פאר הנ"ל בחינת אור הצדיק וכו' ממילא על ידי קדושת עיצומו של יום שהוא שבת שהוא בחינת אור הצדיק וכו' כנ"ל וכן יום טוב גם כן מאיר בו אור הפנים שהוא בחינת פאר כנ"ל על ידי קדושת יום טוב בעצמו ועל כן הוא גם כן לאו זמן תפילין וכנ"ל:

אות יג

וזהו שכתב בזוהר הקדוש פרשת חיי שרה שרזא דתפילין הוא כי הם בבחינת ועשו לי מקדש וכו' וכמו שכתוב שם כגוונא דמקדש דכתיב ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה. ועלייהו דיורא דמלכא בארבא אתוון. וכהן גדול לבא ומוחא עלייהו מדורין דקודשא בריך הוא בארבא פרשיין וכו' עיין שם. כי על פי כל הנ"ל מבואר שתפילין הם בחינת שבת בחינת אור הצדיק שהוא בחינת המוחין המאירין לבית המקדש, היינו ככל דברי הזוהר הנ"ל שתפילין הם בבחינת ועשו לי מקדש כנ"ל: