ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות קריאת שמע/הלכה ג

הלכה ג

אות א

ענין קריאת שמע בפה דייקא. שצריכין להוציא בפה דייקא פעמים בכל יום אמונת היחוד דהיינו שמע וברוך שם, ואין די במחשב שבלב לבד.. כי אף על פי שמאמין באמת בו יתברך כראוי אף על פי כן אין יוצא בזה ידי קריאת שמע כלל עד שיוציא בשפתיו שמע וברוך שם וכו'. וכמו שאמרו רז"ל השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך. על פי מה שאמר רבינו ז"ל במאמר ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם והובא כבר כמה פעמים שעיקר הרחמנות הוא להוציא ישראל עם קדוש מעוונות כי זה עיקר הרחמנות. דהיינו להאיר בהם הדעת לדעת כי ה' הוא האלקים. כי על ידי הדעת הזה ניצולין מעוונות. כי אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וכו' עיין שם. וכל אדם צריך לעסוק בזה להאיר זה הדעת בעולם ואפילו כשמסתלק למעלה למעלה אין זה שלימות שיהיה למעלה לבד רק עיקר השלימות הוא כשהוא למעלה למעלה שיוכל להאיר גם למטה בעולם הגשמי השפל. כי זה עיקר שעשועיו יתברך כשעולה למעלה העבודה של עולם הזה השפל, כמו שכתוב. ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר וכו'. ועל כן צריכין להניח בן ותלמיד כדי שישאר דעתו בעולם וכו'. ועל ידי זה זוכין למקיפים שהם למעלה מהזמן. ושם עיקר סדר הזמנים הוא בבחינת מקיפים. שיש מקיפים שהם בחינת ימים, ויש מקיפים שהם בחינת שנים, בחינת תקופות הימים תקופות השנים וזה בחינת שפע הכתר וכו'. וצריך שיהיה לו בחינת כל שיוכל להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה. בבחינת כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא וכו'. להראות לדרי מעלה שאין יודעין כלל בהשגתו יתברך בחינת מה חמית וכו'. ולהיפך לדרי מטה המונחים למטה מאד להראות להם שה' עמם ואצלם וכו' כי מלא כל הארץ כבודו וכו' בחינת הקיצו ורננו שוכני עפר וכו'. וזה בחינת השגת בן ותלמיד, בחינת אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה. וצריך לכלול העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון כדי שיהיה להם יראה וכו'. ועל ידי כלליות בן ותלמיד על ידי זה זוכה להארת הרצון בשעת אכילה בחינת כעת יאמר ליעקב ולישראל. מה פעל אל וכו'וכו'. כי המלכות מקבלת הפרנסה מהידים שיש בים החכמה וכו' עיין שם כל זה היטב היטב.

אות ב

וזה בחינת קריאת שמע בפה דייקא שצריכין לפרסם אמונתינו הקדושה בפה דייקא על ידי אמירת קריאת שמע פעמים בכל יום, זה בחינת ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר וכו'. שעיקר תענוגיו ושעשועיו יתברך כשיודעין ממנו יתברך בזה העולם השפל. ועל כן צריכין לומר קריאת שמע בפה דייקא כדי לפרסם אלקותו בעולם השפל. כי על ידי הדיבור קוראין ומפרסמין אלקותו יתברך אפילו בפני דרי מטה שידעו כולם כי ה' הוא האלקים. כי הדיבור הוא בבחינת כל הנ"ל דאחיד בשמיא ואעא כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר שהדיבור נקרא ציפרת' דקאי בין שמיא לארעא, זה בחינת כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא כי כל הנ"ל זה בחינת צדיק כידוע וכמבואר במאמר הנ"ל. ואיתא בזוהר הקדוש ומבוא בדברי רבינו ז"ל פה אתקריאת מסטרא דצדיק נמצא שהדיבור הוא בבחינת צדיק שהוא בחינת כל הנ"ל. דאחיד בשמיא וארעא, שמאיר בדרי מעלה ודרי מטה כנ"ל. וזהו בחינת קריאת שמע בפה כדי להאיר הדעת הזה של התגלות אלקותו יתברך בכל העולמות בדרי מעלה ודרי מטה כנ"ל. והעיקר להאיר בדרי מטה שזה עיקר שעשועיו כנ"ל. כי על ידי הדיבור מפרסמין ומגלין אלקותו יתברך בעולם הזה השפל גם כן שזה עיקר תענוגיו יתברך כנ"ל. כי הדיבור זה בחינת ימלא פי תהלתך בחינת ומלאו את הארץ בחינת מלא כל הארץ כבודו. דיהינו שמגלין אלקותו יתברך בעולם הזה שאז העולם ממולא מבני אדם כמו שכתוב במאמר הנ"ל.

אות ג

וזה בחינת שמע וברוך שם שהם יחודא עילאה ויחודא תתאה. כמובא בדברי רבינו ז"ל זה בחינת השגת דרי מעלה שהוא בחינת יחודא עילאה שהוא שמע ישראל וכו' ה' אחד. כי אחדותו יתברך נעלם מעין כל דלית מחשבה תפיסא בי' כלל. וזה בחינת השגת דרי מעלה בחינת איה מקום כבודו בחינת מה חמית וכו'. וברוך שם זה בחינת יחודא תתאה בחינת דרי מטה בחינת מלא. כל הארץ כבודו שזה בחינת מלכות כידוע. בחינת ברוך שם כבוד מלכותו. כי מצד הנהגת מלכותו אנו משיגין אותו יתברך ויודעין ממנו יתברך. כי יודעין שהוא יתברך מלך מנהיג ומושל. וזה בחינת מלא כל הארץ כבודו בחינת השגת דרי מטה שזה בחינת ברוך שם וכו' כנ"ל. וצריך לכלול העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון. וזה בחינת שצריך לארכא בד' דאחד כדי שימליכהו למעלה ולמטה ובד' רוחות. זה בחינת מלא כל הארץ כבודו. היינו בחינת כלליות תחתון בעליון תלמיד בבן. שיהיה נכלל השגת דרי מעלה יחודא עילאה מבחינת השגת דרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו. וכלליות עליון התחתון דהיינו שיהיה נכלל השגת דרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו שזה בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מבחינת דרי מעלה מבחינת מה וכו'. זה בחינת מה שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש. זה בחינת שתיקה. בחינת השגת דרי מעלה. בחינת מה. שהוא בחינת שתיקה בחינת שתוק כך עלה במחשבה. בחינת דיחזי לן סתרי' דאתאמר בלחישא היינו בחינת השגה עליונה בחינת מה. שזאת ההשגה נסתרת ונעלמת והיא בבחינת שתיקה שזה בחינת בלחש שסמוך לשתיקה בבחינת דאתאמר בלחישא. וכנ"ל.

אות ד

וזה בחינת רמ"ח תיבין שבקריאת שמע. כי זה עיקרת הרחמנות לזכות לדעת מאלקותו יתברך. וזה בחינת רמ"ח מצוות עשה שבתורה כדי להשיג ולדעת על ידם את הבורא יתברך שמו. ועל כן רח"ם אותיות רמ"ח. כי רמ"ח מצוות עשה זה עיקר הרחמנות כנ"ל. ואז כשמקיימין את רמ"ח מצות התורה אז נקראין אדם כמו שכתוב זאת התורה אדם. כי אם לאו ח"ו הוא רק חיה בדמות אדם. וזה עיקר הרחמנות להשתדל היהיה העולם מיושב מבני אדם כמבואר במאמר הנ"ל ועל כן קריאת שמע שהיא התגלות אלקותו שזה עיקר רחמנות כנ"ל. על כן יש בה רמ"ח תיבין כנגד רמ"ח מצות שהם בחינת רמ"ח אברים, כי זה עיקר הרחמנות כנ"ל. ועל כן אנו מבקשין קודם קריאת שמע אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו וכו'. כי. זה עיקר הרחמנות לדעת ממנו יתברך ולקיים מצוותיו כנ"ל. וזה שאומרים רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור וכו'. היינו בחינת הארת בן ותלמיד דהיינו ללמוד וללמד לגלות הדעת בעולם. שזה עיקר הרחמנות וזה בחינת קריאת שמע כנ"ל.

אות ה

ועל כן צריכין לומר קריאת שמע בכל יו. כי על ידי קריאת שמע שהיא התגלות אלקותו יתברך שזה בחינת הארת בן ותלמיד כנ"ל על ידי זה נמשכין המקיפין שהם למעלה מהזמן בחינת תקופות הימים תקופות השנים. וזה עיקר עבודתינו לקשר בחינת הזמן דהיינו הימים והשנים לבחינת למעלה מהזמן. על כן צריכין לומר קריאת שמע בכל יום. כדי שיומשך בכל יום בחינת תקופות הימים הנ"ל כדי להעלות ולקשר היום לבחינת למעלה מהזמן לבחינת תקופות הימים כנ"ל. וזה בחינת מה שאומרים קריאת שמע ביום הכיפורים לעת ערב אחר נעילה כי יום הכיפורים אז מוחלין העוונת שזה עיקר הרחמנות הנ"ל כשמשליכין המשאוי של עוונות מישראל. ואז מאיר הדעת הנ"ל. בחינת הארת. בן ותלמיד כמובן במאמר הנ"ל בענין חנוכה עיין שם. ואז זוכין למקיפין שהם בחינת שפע הכתר כנ"ל. וזה בחינת יום הכפורים בחינת כתר כידוע. ועל כן אז אומרים קריאת שמע מלבד הקריאת שמע של כל יום זה בחינת תקופות השנים שמקבלין ביום הכפורים המקיפין כנ"ל. נמצא שאנו אומרים קריאת שמע בכל יום ובכל שנה דהיינו ביום הכפורים כדי לקבל על ידי זה בחינת תקופות הימים תקופות השנים כנ"ל. כי קריאת שמע היא בחינת הארת הדעת בחינת הארת בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת ושננתם לבניך וכו' ולמדתם אתם וכו' הנאמר בקריאת שמע. בחינת הארת בן ותלמיד. כי גם התלמידם קרויים בנים כמו שפירש רש"י שם.

אות ו

ועל ידי קריאת שמע שהיא בחינת הארת בן ותלמיד על ידי זה מאיר הרצון על ידי הפרנסה. וזה בחינת אמת ויציב שאומרים אחר. קריאת שמע שאז מאיר הרצון בחינת היכל הרצון הוא בחינת אמת ויציב וכו' כמובא בכוונות כי על ידי קריאת שמע שהיא בחינת הארת בן ותלמיד משם מקבל המלכות הפרנסה. וזה בחינת ונתתי עשב וכו' ואכלת ושבעת הנאמר בקריעת שמע. כי משם נמשך הפרנסה כמו שכתוב במאמר הנ"ל. ועל ידי הפרנסה מאיר הרצון וזה בחינת היכל הרצון שהוא בחינת ברכת אמת ויציב שאומרים אחר קריאת שמע כנ"ל. וזה בחינת קריעת ים סוף שמזכרין ברכת אמת ויציב שהוא בחינת רצון כנ"ל. בחינת קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. כי הפרנסה נמשך מים החכמה שמשם מקבלת המלכות הפרנסה כנ"ל במאמר הנ"ל. ועל כן אמרו רז"ל קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי התגלות ים החכמה זה בחינת קריעת ים סוף. שאז נבקעו כל מעיינות החכמה כמו שאמרו רז"ל ראתה שפחה על הים וכו'. עוללים ויונקים אמרו זה אלי וכו' כי אז נתגלה אלקותו מאד מאד. וכל המים הזדונים נתגרשו ולא יכלו. לשלוט על ישראל. היינו כל החטאים ועוונות הם בחינת מים הזדונים נכנעו ונתבטלו אז ולא היה להם שום שליטה על ישראל וזה בחינת רחמנות הנ"ל להציל ישראל מעונות ולהאיר בהם הדעת של השגת אלקותו יתברך כנ"ל. וזה ממש בחינת קריעת ים סוף. שנתגרשו המים הזדונים שהם כל החטאם כנ"ל. ונבקע ים החכמה ונתגלה הדעת כי ה' הוא האלהים בחינת זה אלי וכו' כנ"ל. וזה בחינת ים החכמה שנזכר במאמר ה"ל. בחינת זה הים גדול ורחב ידים שמשם מקבלת המלכות את הפרנסה וזה בחינת קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. כי משם מקבלת המלכות הפרנסה כנ"ל. ועלכ ו אחר קריאת שמע אומרים אמת ויציב שהוא בחינת רצון כנ"ל. ואז מזכירין קריעת ים סוף כמו שכתוב וים סוף להם בקעת וכו' לך ענו שירה וכו'. זה בחינת הארת הרצון שמאיר על ידי הפרנסה שנמשך מבחינת הארת בן ותלמיד שהוא בחינת קריעת שמע כנ"ל.

אות ז

וזה שנתן התנא סימן מאימתי קורין את שמע. בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ונתן הסימן לזמן קריאת שמע משעת אכילה. כי קריעת שמה הוא בחינת הארת בן ותלמיד שעל ידי זה מאיר הרצון בשעת אכילה כנ"ל. וזה בחינת לאכול בתרומתן דייקא כי אכילת תרומה זה בחינת הארת הרצון בשעת אכילה שהוא בחינת מה כנ"ל. שזה בחינת תרומה שאין לה שיעור. בחינת מ"ה בחינת תרומה. ומחמת שאנו צריכין שיהיה אכילתינו בבחינה זו שמאיר בשעת האכילה הארת הרצון על כן אנו צריכין לפרוש קודם האכילה תרומה וחלה לכהן שהם בחינת מ"ה. כי אין להם שיעור. כדי שיאיר בהאכילה הארת הרצון כנ"ל. ועל כן נתן התנא סימן לקריאת שמע משעת אכילת תרומה שהוא בחינת הרצון שמתגלה בשעת אכילה וכו' כ"ל. וכן בברייתא שאר התנאים רובם נתנו סימן משעת אכילה משעה שהעני אוכל פתו וכו' . כי קריאת שמע הוא בחינת הארת בן ותלמיד שעל ידי זה מאיר הרצון בשעת אכילה כנ"ל.

אות ח

ועל כן צריכין לקרות קריאת שמע בלילה וביום. כמו. שכתוב ובשכבך ובקומך כי יום ולילה זה בחינת אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה. שהם בחינת השגת בן ותלמיד שזהו בחינת קריאת שמע כנ"ל. ועל כן זמן קריאת שמע של לילה זמנה כל הלילה. אבל קריאת שמע של יום אין זמנה רק בשעה מיוחדת עד רביע היום, כי הלילה שהיא בחינת אספקלריא שאינ המאירה בחינת השגת דרי מעלה בחינת איה מקום כבודו בחינת מ"ה. ועלכ ו שם דייקא אין נתגלה אלקותו יתברך כל כך. ועל כן אין זמנה כל היום כמו בלילה רק בשעה מיוחדת. כי אז הוא בבחינת איה. ואין נתגלה אלקותו כל כך בבחינת מלא כל הארץ כבודו רק בבחינת איה שהוא השגת דרי מעלה. ועל כן אין זמנה כי אם מעט. אבל בליהל בחינת דרי מטה הוא בחינת מלא כל הארץ כבודו ועל כן בכל הלילה כולה היא זמן קריאת שמע. כי דייקא בבחינת דרי מטה מגלין אלקותו יתברך בחינת מלא כל הארץ כבודו כנ"ל.

אות ט

כי עיקר קריאת. שמע הוא בשביל בחינת דרי מטה כנ"ל. כדי לעורר מהשינה שוכני עפר בבחינת קיצו ורננו שוכני עפר כנ"ל במאמר הנ"ל. ועלכ ו בנה התורה הסימן של זמן קריאת שמע בשכבך ובקומך. כי זה עיקר בחינת קריאת שמע להתעורר מהשינה כנ"ל. ועל כן עיקר זמן קריאת שמע של לילה ושל יום זמן שניהם הוא מתחלת השכינה עד הסוף. דהיינו עד זמן קימה ביום שהוא בסוף שלש שעות ביום שכן דרך בני מ לכים לעמוד בשלש שעות ביום . נמצא שכל זמן קריאת שמע של לילה ויום הוא רק מתחלת השכיבה עד הסוף. כי זה עיקר בחינת קריאת שמע. כדי לעורר דרי מטה מבחינת שינה לגלות הלם כי ה' עמם בבחינת הקיצו ורננו שורכני עפר כי מלא כל הארץ כבודו. וזה בחינת קריאת שמע בפה דוקא כנ"ל.

אות י

וזה שאמרו רז"ל ולמדו שני לימודים מתיבת שמע. כי דרשו שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך וגם דרשו שמע בכל לשון שאתה שומע .. שמותר לומר קריאת שמע בכל שבעים לשונות. כי שניהם אחד כי קריאת שמע בפה בחינת השמע לאזניך הוא כדי לפרסם אלקותו בפני כל דרי מטה כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת שמע בכל לשון וכו'. דהיינו שיכולין לגלות אלקותו יתברך אפילו בכל לשונות הגוים. כי מלא כל הארץ כבודו, וזהו בעצמו בחינת הנ"ל בחינת השגת דרי מטה בחינת הקיצו ורננו שוכני עפר. שלא יהיו מייאשין עצמן כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל. כי אפילו כשנופל למקום שנופל ח"ו שזה בחינת לשונות הגוים שהם בחינת כל התאות רעות וכו'. ואף על פי כן יכולין לגלות אלקותו גם שם בבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר על ידי בחינת כל. שהוא בחינת קריאת שמע בפה כנ"ל בחינת השמע לאזניך וכו. וזהו בעצמו בחינת שמע בכל לשון כי מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה וכו' כנ"ל ברוך ה' לעולם אמן ואמן

נעתק מהאתר http://breslev.eip.co.il/?key=2926