ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות ציצית/הלכה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הלכה ז[עריכה]

אות א[עריכה]

על פי התורה תקעו תוכחה הנ"ל יתבאר ענין ציצית. והנה כבר בארנו קצת ענין ציצית על פי התורה הנ"ל בהלכות ציצית הלכה ה'. ושם מבואר גם כן ענין התעוררות השינה וקימת חצות על פי זה, וכאן נאמרו ונשנו בשביל דברים שנתחדשו בהם, והנה מבואר שם שציצית הם בחינת החוט של חסד שנמשך על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כוח וכו' עיין משם באריכות, עתה עיינתי ומצאתי בחסדו יתברך בענין ציצית על פי התורה הנ"ל עוד כמה דברים כהמה.

אות ב[עריכה]

כי מבואר שם בהתורה הנ"ל באות וא"ו שענין התקונים הנעשים על ידי התפלה בבחינת דין וכו' הם בחינת רפואה שנמשך על ידי סליחת עונות וכו' שזוכין על ידי התפלה השלימה שמתפללין הקיבוץ הקדוש של ישראל בתוספות שכנים הרבה, כי על ידי שנתוסף אל הקיבוץ עוד שכן מישראל שמתפלל עמהם על ידי זה מתרבין הבתים הקדושים של התפלה עד אין קץ וכו', כי ג' אבנים בונות ששה בתים ד' כ"ד ה' ק"כ וכו' וכו' עד מה שאין הפה יכול לדבר וכו' עיין שם היטב היטב מה שכתוב שם בזה על פסוק ובל יאמר שכן חליתי. וכו', נמצא שהתפלה בתוספות שכנים שמתרבין על ידה בתים הרבה בלי שיעור היא בחינה אחת עם התפלה בבחינת דין של הבעל כוח הנ"ל כמובן למעיין שם, ויש לבאר קצת בזה, כי מבואר שם שעל ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כוח הוא מוציא מהסטרא אחרא כל הדעת וכל התפלות וכל הניצוצות והנפשות וכו' שבלעה הסטרא אחרא תחלה בבחינת חיל בלע ויקיאנו וכו', ועתה נוכל לומר שאלו הנפשות שהוציא הבעל כוח הזה מהסטרא אחרא הם הם הנפשות הנתוספים אל הקיבוץ הקדוש בבחינת תוספות שכנים הנ"ל שעל ידיהם נתרבין ונתגדלין הבתים של הקדושה מאד מאד, כי בתחלה כשהיו אלו הנפשות נבלעין בין הסטרא אחרא בוודאי היו רחוקים מתפלה, ועכשיו כשהוציא אותם הבעל כוח הנ"ל מהסטרא אחרא, אזי הם מתקרבים אל הקדושה ונתוספים אל הקיבוץ הקדוש של ישראל העוסקים בתפלה בכוונה ונעשים שכנים אליהם שעל ידי זה מתרבין הבתים עד אין חקר וכו' עד שעל ידי זה נכנסין ונתכנסין לתוך אלו הבתים כל שאר הנפשות הנדחים הרחוקים מאד מאד שהם בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות וכו' כמבואר בדברינו בזה כמה פעמים עיין שם, וכל זה הוא בחינת ציצית, כי ציצית הוא בחינת קיבוץ נדחים בחינת ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ שבשביל זה מקבצין הציצית ולוקחין אותם בידים אצל והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, היינו כי קדושת מצות ציצית נמשכת מהבעל כוח הנ"ל שיכול להתפלל תפלה בבחינת דין שעל ידי זה ממשיך כל התיקונים הנאמרים שם שזהו בעצמו בחינת התפלה בתוספת שכנים הרבה שעל ידי זה מתקבצין כל הנדחים לתוך ריבוי הבתים מאד שנעשין על ידי אלו השכנים בבחינת בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס וכנ"ל, כי כל הנדחים מתכנסין לתוך ריבוי הבתים הנ"ל שמהם נבנית ירושלים עיר הקודש.

אות ג[עריכה]

כי על ידי קיבוץ הנפשות הנ"ל אל הקדושה נעשין לבושין קדושים בבחינת שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך חי אני נאום ה' כי כולם כעדי תלבשי וכו', היינו בחינת ציצית שמקבץ נדחים שהם עיקר הלבושין הקדושים, וזהו בחינת עורי עורי לבשי עוזך ציון כי הלבושים קדושים בחינת ציצית נעשין על ידי המטה עוז שהוא התפלה בבחינת דין של הבעל כוח שהוא בעצמו בחינת התפלה בתוספות שכנים שעל ידי זה מתקבצים כל הנדחים שזהו בחינת ציצית כנ"ל, ועל כן באמת אמרו רז"ל על פסוק והחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי וכו' שעל ידי מצות ציצית זוכין שיתאחזו בו מכל הע' לשונות להתקרב להשם יתברך, כי ציצית הוא בחינת קיבוץ נדחים שהוא בחינת הנפשות של בעלי תשובה והגרים שמתגיירין על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל כמו שכתוב שם על פסוק מבטנו יורישנו אל וכו' עיין שם, וזה שנסמך מקרא אשר יחזיקו עשרה אנשים וכו' בכנף וכו' למקראות שלמעלה שדברים שם שהגרים יתוספו על קיבוץ ישראל להתפלל עמם יחד כמו שכתוב שם בזכריה סימן ח' ואשר יבואו עמים וכו' והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור נלכה הלוך לחלות את פני ה' ולבקש את ה' צבאות אלכה גם אני וכו' ואחר כך נסמך מיד בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים וכו' בכנף וכו', היינו כנ"ל כי תוספות גרים בחינת שכנים אל הקיבוץ הקדוש להתפלל ולחלות עמהם את פני ה' הוא בחינת ציצית שהוא בחינת אשר יחזיקו מכל לשונות הגוים בכנף וכו' כנ"ל, ועל כן נסמכו זה לזה וכנ"ל.

אות ד[עריכה]

ועיין מה שכתבתי בהלכות פריה ורביה הלכה ו' על פי ענין הנורא הזה של תוספת השכנים אל הקיבוץ הקדוש עיין שם באות י"ב י"ג מבואר שם שעל ידי זה יכולין לצאת ריבוי הבריתות שהתחייב כל אחד מישראל, כי אין לך מצוה שלא נכרתו עליה מ"ח בריתות שהוא ברוך בכלל וברוך בפרט וכו' ללמוד וללמד לשמור ולעשות כמבואר בסוטה בפרשת אלו נאמרים בדף ל"ז ע"ב, עד שמסקו שם שכל אחד מישראל התחייב את עצמו מצד הערבות בעד ת"ר אלפים וכו' מישראל אלפי אלפים אלפים ורבי רבבות בריתות כמבואר שם בסוף הסוגיא ערבא וערבא. דערבא איכא בינייהו, ועיין שם בתוספות ובהגהות רש"ל עוצם ריבוי רבבות הבריתות, ובארנו בהלכות פריה ורביה הנ"ל, שכל זה זוכין לקיים ולצאת ידי חובות הערבות על ידי שמקרבין נפש שהוא בחינת שכן אל הקיבוץ הקדוש שעל ידי זה מתרבים הבתים עד אין חקר יותר ויותר מעוצם ריבוי הבריתות הנ"ל, וכל זה זוכין על ידי ציצית שהוא בחינת קיבוץ נדחים בחינת תוספת השכנים הנ"ל, וזהו בחינת ד' חוטין שבכל אחד מהציצית שכופלין אותם ונעשין ח', וכל אחד מהחוטין צריך שיהיה שזור ועל כן הם י"ו, וכל זה הוא בחינת הבריתות הנ"ל כמבואר בהגמרא הנ"ל בענין הבריתות, וזה לשונו, ת"ר ברוך בכלל ברוך בפרט וכו' ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי כאן ד', ד' וד' הרי כאן ח', ח' וח' הרי ט"ז וכן בסיני וכו', וכל זה מרומז במצות ציצית שהוא בחינת קיבוץ נדחים מארבע כנפות הארץ על ידי הד' ציציות שבארבע כנפות הטלית כנ"ל, כי בכל אחד מהציצית מרומז בחינת הבריתות הנ"ל,. שבתחלה הם ד', בחינת ד' חוטין שבציצית, ד' וד' הרי כאן ח', בחינת כפילות הד' חוטין שנעשין ח', ח' וח' הרי י"ו בחינת שזירת החוטין שנעשין י"ו כנ"ל, וגם הציצית הם משולשין בכמה בחינות, כי צריכין שיהיה שליש גדיל וב' שלישי ענף, וכן בכל חוליא הוא ג' כריכות, וכן צריכין לתלותם בתוך שלש אצבעות, כל זה הוא בחינת מה שאמרו רז"ל שם שכל אלו הי"ו בריתות נשנו בסיני וכן בערבות מואב וכו' נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה וכו', נמצא שי"ו בריתות הנ"ל הם משולשין כנ"ל, וזהו בחינת מה שהציצית שהם י"ו כנ"ל הם משולשין בכמה בחינת כנ"ל, וזהו בחינת מה שציצית עולה ת"ר כנגד ת"ר אלף נפשות ישראל כמו שכתוב בכוונות וכן הם כנגד תרי"ג עם החוליות והקשרים כמבואר בדברי רז"ל, כי כל זה הוא ענין הנ"ל של הערבות שמסקו שם שכל אחד מישראל התחייב באלפים ורבבות בריתות כמספר תרי"ג פעמים ת"ר אלף וג' אלפים וחמש מאות וחמשים. וצריכין לכפול עוד מ"ח פעמים כל הנ"ל ולמ"ד ערבא דערבא צריכין לכפול עוד ת"ר אלף וכו' בכל הנ"ל, ועיין שם בהלכות פריה ורביה הנ"ל שם בארנו קצת בענין זה, וכל זה אי אפשר לצאת כי אם על ידי תוספות שכנים קדושים הנ"ל שהם בחינת קיבוץ נדחים שזה נעשה על ידי הציצית הקדושים כנ"ל, ועל כן הם תרי"ג כנגד תרי"ג מצות וכנגד ת"ר אלף מישראל וג' אלפים וחמש מאות וחמשים שעולים גם כן תרי"ג, כי ג' אלפים וחמש מאות וחמשים עולים בדרך כלל י"ג, ות"ר אלף הם בבחינת ת"ר, סכום הכל עולה תרי"ג, כי תרי"ג מצות שהם כלל התורה הם בחינת כלל נפשות ישראל שכולם מושרשים בתורה כידוע, וכל זה כלול במצות ציצית שעולה תרי"ג כנגד כל הבחינות הנ"ל, כי הם כלולים מכל הבריתות הנ"ל שנכפלים ד' וד' ח' וח' וכו' ומשולשין וכו' ועולין תרי"ג עד שכלולין מכל האלפים ורבבות רבבות בריתות הנ"ל שיוצאין י"ח על ידי תוספות שכנים כנ"ל שהוא בחינת קיבוץ נדחים מארבע כנפות הארץ שזוכין על ידי מצות ציצית כנ"ל.

אות ה[עריכה]

וזה בחינת טלית קטן וטלית גדול. כי בתחלת היום לובשים בביתו טלית קטן שהוא בשביל עצמו לזכות על ידי אלו הציצית של הטלית קטן לקשר עצמו להשם יתברך ולתורתו הקדושה ולכל נפשות ישראל שזהו עיקר מצות ציצית כמו שכתוב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וכו' למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי וכו', ועל ידי זה זוכה שהוא בעצמו יוכל להיות שכן אל הקיבוץ הקדוש של ישראל שמתכנסין ומתקבצין בכל יום בבתי כנסיות ובתי מדרשות לייחד שמו יתברך ולהתפלל כראוי, ואחר כך הולך לבית הכנסת ולבית המדרש וזוכה להיות שכן אליהם, ועל ידי זה מתעטף שם בטלית גדול שמתפללין בו, כי אז זוכה בכלל הקיבוץ הקדוש לעורר רחוקים מאד לעבודתו יתברך שזהו בחינת קיבוץ נדחים מארבע כנפות הארץ שזהו בחינת מה שמקבצין הציצית בידים בשעת התפלה אצל והביאנו לשלום כנ"ל, היינו כי בתחלה על ידי הטלית קטן קירב את עצמו אל הקיבוץ הקדוש שיזכה להתוסף עליהם בחינת שכן טוב כנ"ל, ואחר כך בבית הכנסת כשכבר נעשה שכן טוב אליהם זוכה בכלל הקיבוץ לקבץ ולקרב עוד כמה רחוקים שיהיו נעשים שכנים לצאת ידי חובת הערבות לקיים ללמוד וללמד לשמור ולעשות וכו' כנ"ל, שכל זה זוכין על ידי הטלית גדול שמעוטפין בו בבית הכנסת בשעת התפלה שאז עיקר בחינת קיבוץ נדחים בחינת והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ שמקבצין אז הציצית מהטלית גדול היינו כנ"ל.

אות ו[עריכה]

וזהו לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם, כי עיקר קיבוץ כל הנדחים הוא לארץ ישראל ולירושלים כמו שכתוב אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וכו' והביאך אל הארץ הטובה וכו' וכן אנו מבקשים בכל יום וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו והעיקר לירושלים שכל בנינה מבחינת ריבוי הבתים הנ"ל שלשם מתכנסים כל הנדחים בבחינת בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס, ועיקר הקיבוץ לשם הוא על ידי בחינת ציצית כנ"ל, כי ציצית קלועים ושזורים שהם בחינת חבל דקדושה, בחינת יעקב חבל נחלתו, כי הם כלולים מכל תרי"ג מצות שהם בחינת כלליות נפשות ישראל כנ"ל, וזהו בחינת לאמר לך אתן את ארץ כנען חלב נחלתכם, חבל דייקא, כי חבל נחלת ארץ ישראל ניתן ליעקב חבל נחלתו על ידי מצות ציצית שהוא בחינת חבלים דקדושה שעל ידי זה מתקבצין כולם לארץ ישראל בחינת והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו שאוחזין אז הציצית וכנ"ל.

אות ז[עריכה]

ועל כן קרח שהיה שכן רע כי עליו אמרו רז"ל אוי לרשע אוי לשכנו כי חלק על משה והקיבוץ הקדוש שלו ורצה לחלוק מהם בחינת ויקח קרח. ואיתפליג קרח, ופגם מאד בבחינת תיקון הנפלא הנעשה על ידי תוספת שכנים הנ"ל, על כן פגם במצות ציצית דייקא, כי הלבישן בטליתות שכולן תכלת וכו' כי כל פגמו היה בענין זה של תיקון הציצית שהוא להוסיף שכנים טובים על הקיבוץ הקדוש לקשר יחד החבל הקדוש של ישראל, והוא פגם בזה כנ"ל על כן חלק על מצות ציצית דייקא וכנ"ל.

אות ח[עריכה]

וזה בחינת פרשת שקלים, כי תשא את ראש בני ישראל וכו', והדבר תמוה מאחר שהמנין מסוכן שיוכל לשלוט הנגף על ידי זה כמו שאמרו רז"ל, למה צוה למנותם ושיתנו שקלים כופר נפשם, לא יכתוב לא ה' ולא ו', לא ימנה אותם כלל, וכבר הרגישו בזה המפרשים בזה, אך עיקר המנין של ישראל הוא בבחינה הנ"ל בשביל להרבות ולהגדיל בחינת התפלה עד אין קץ וחקר, על ידי תוספת נפש על נפש שנתוספין על ידי המנין שעל ידי זה מתרבין הבתים הקדושים בכל פעם בלי שיעור כנ"ל, על כן הזהירם למנותם על ידי השקלים דייקא, ולא ימנה אותם כך כפשוטו שלא יהיה בהם נגף ששולט על ידי המנין, כי ישראל עם קדוש הם למעלה מהמנין כי הם נכללין כולם במקור האחדות, כמו שכתוב אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, ועיקר המנין והחשבון הוא אצל העובדי כוכבים שהם בבחינת ריבוי בבחינת בקשו חשבונות רבים, וכמו שפירש רש"י עשו היה לו ששה נפשות ונקראים נפשות לשון רבים ויעקב היה לו שבעים נפש ונקראים כולם נפש אחד, אבל באמת מחמת זה שכל נפשות ישראל חשובים נפש אחד מחמת זה דייקא צריכין שישראל יתרבו מאד כחול הים, כי כל מה שישראל מתרבין יותר מתגדל כבודו ושמו יתברך יותר בבחינת ברוב עם הדרת מלך ונכללין יותר באחדותו יתברך, ובשביל זה צוה למנותם לגלות ריבוי מספר נפשות ישראל שהם ת"ר אלף ויותר כדי להגדיל שמו וכבודו יתברך על ידי זה לפרסם ולהודיע לבני האדם גבורותיו שנמצאים ת"ר אלפים נפשות המייחדים שמו תמיד ונכללין באחדותו יתברך,. אבל תיכף כשמונים את ישראל יכול להתעורר קטרוג והתגרות הסטרא אחרא ח"ו שאחיזתם בבחינת ריבוי ומנין וחשבון בבחינת בקשו חשבונות רבים עד שאפשר שתתגבר סטרא דמותא ח"ו, כי יאמרו מה אתם מתפארים בריבוי החשבון שלכם, הלא אנו מרובים יותר בכפלי כפלים, כי כל אומה ואומה מהם מרובה יותר במספר הפשוט מישראל כמו שכתוב כי אתם המעט מכל העמים, ועל כן יש חשש שהם יתגברו ח"ו על ידי הריבוי שלהם ויתגרו במנין של ישראל ויקטרגו עליהם על ידי זה עד שתוכל לשלוט הנגף שהוא סטרא דמותא ששם אחיזתם, על כן צוה שלא למנות את ישראל כי אם על ידי השקלים כופר נפשם שצוה שיתנו בשביל המשכן שהוא בית התפלה בחינת כי ביתי בית תפלה, וגם כי עיקר השקלים ניתנו בשביל האדנים שהיו מאה שהם בחינת מאה ברכות כמובא שהם בחינת כלל התפלה, היינו כי על ידי זה שמונין אותם על ידי השקלים שנותנין בשביל הקמת המשכן שהוא בחינת הקמת התפלה שכל הבתים המרובים מאד הנבנין על ידי תוספת נפשות ישראל כנ"ל, כולם כלולים במשכן ובית המקדש שכלול מכל בתי התפלה הנ"ל, על ידי זה נעשה על ידי המנין תיקון נפלא מאד עד שהסטרא אחרא אינם יכולים להתגרות ולקטרג ולהתגבר על ישראל מחמת עוצם רבויים שהם מרובים הרבה ממנין ישראל בפשיטות, כי עתה על ידי השקלים שנתנו בשביל המשכן שהוא בית התפלה על ידי זה כל הנפשות מתייחדין ונצטרפין יחד בבחינת רבוי הצירופים הנ"ל שכל מה שנתוסף נפש נתרבין הצירופים בלי שיעור, עד שהצירופים של ת"ר אלף נפשות אין הפה יכול לדבר והלב לחשוב כמובן למעיין בחשבון הנ"ל, ואז בוודאי כל הע' עובדי כוכבים מתבטלין בביטול גמור כנגד רבוי הבתים הנעשין על ידי נפשות ישראל שמצטרפין בצירופים הנ"ל על ידי השקלים שנתנו בשביל תיקון בתי התפלה כנ"ל, ועל כן אין להם שום כוח לקטרג, כי כל רבויים של העובדי כוכבים נחשבים כאין וכאפס נגד עצם ריבוי הבתים של ישראל הנ"ל בבחינת כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו, כי העובדי כוכבים הם בבחינת עלמא דפרודא ואין להם שום יחוד וצירוף ועל כן הם נקראים נפשות רבים כנ"ל, אבל ישראל גוי אחד כל מה שהם מתרבין הם מתייחדין ומצטרפין בצירופים הרבה מאד הנ"ל ונכללין יותר במקור האחדות ששם מקור החיים כמו שכתוב כי עמך מקור חיים, ועל ידי זה הם ניצולין מסטרא דמותא בבחינת ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם, כי אין הריבוי של העובדי כוכבים יכול להתגבר על מנין של ישראל שהוא מעט נגדם, כי על ידי ריבוי הצרופים הנ"ל שנעשין על ידי השקלים שניתנו בשביל בתי התפלה וכו' כנ"ל על ידי זה כל רבויים של העובדי כוכבים נתבטלין כאין וכאפס נגדם וכנ"ל.

אות ט[עריכה]

ועל כן צריכין ליתן מחצית השקל דייקא ולא שקל שלם, להורות שכל אחד מישראל צריך לחבירו להצטרף עמו בצירופים הנ"ל כי כל אחד מישראל בעצמו הוא רק בחינת מחצית ואין לו שלימות כי אם על ידי שנצטרף לחבירו שעל ידי זה נעשין רבוי הצירופים הנ"ל שהם תיקון המנין כנ"ל, גם מחצית השקל הוא עשרה גרה כי עשרים גרה השקל, כי אין קדושה פחותה מעשרה וכל אחד מישראל כלול מעשר קדושות שבארץ ישראל שהם בחינת אין עדה פחותה מעשרה שעל כן אין אומרים דבר שבקדושה בפחות מעשרה כי הקדושה היא תמיד בבחינת עשרה כידוע ועל ידי זה עיקר בחינת קדושת הצירופים הקדושים הנ"ל כי עיקר התחלת הצירופים של בתי התפלה צריך להתחיל לפחות מעשרה כדי שיוכלו לומר דבר שבקדושה כי אכל בי עשרה שכינתא שריא, ואחר כך כשנתוסף עוד נפש אחת וכל נפש כלול מעשר אזי נכלל עשר בעשר ועשר בעשר, ועל ידי זה נעשין עוצם רבוי הצירופים הנ"ל כי כל כוח הצירוף לצרף הנפשות שמתפללין בכוונה לצרפם בצירופים הנ"ל הוא על ידי כוח העשר קדושות שמשם נמשכין כל הצירופים הקדושים וזהו בחינת מחצית השקל שהוא עשרה גרה וצריכין תמיד לצרפו לחבירו כנ"ל ונעשה בחינת עשרים גרה השקל שהם בבחינת עשרה עשרה הכף בספרי קבלה שהם עשרה קדושות מתתא לעילא ועשרה מעילא לתתא שעל ידי כל הקדושות האלו מתייחדין ומצטרפין נפשות ישראל בצירופים הרבים הנ"ל וכל זה נמשך בכח הבעל כוח הגדול שמתפלל תפלה בבחינת דין שהוא בבחינה אחת עם התפלה של רבוי הנפשות וכו' הנ"ל וזה מרומז בסוד בתיבת גר"ה שהוא בגימטריא יצחק שהוא בגימטריא פינחס כמובא כי יצחק הוא בחינת גבורות שהוא בחינת התפלה בבחינת דין הנ"ל שעיקרה נעשה בראש השנה שהוא בחינת פחד יצחק כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל וזה בעצמו בחינת פנחס בחינת ויעמוד פינחס ויפלל כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל.

אות י[עריכה]

וזה בחינת מה שאמרו רז"ל שעל ידי השקלים מפילין המן עמלק כי כבר קדמו שקליהם לשקליך כי עיקר מפלת המן עמלק הוא על ידי התפלה בבחינת דין שהוא בחינת התפלה הנ"ל של רבוי נפשות שהוא בחינת תיקון השקלים כמו שכתוב בהתורה הנ"ל שעל ידי המטה עוז בחינת קריעת ים סוף שהיא בחינת התפלה בבחינת דין על ידי זה היה מלחמת עמלק עיין שם, כי כל התגברות עמלק היה לגרש ולרחק ח"ו מהקיבוץ הקדוש את הנפשות החלושות שבישראל בבחינת ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע וכו', וכמו שאמרו רז"ל שכל מלחמתו היה על אותן שהיה הענן פולטן ועל כן הכנעתו ומפלתו היה על ידי התפלה בבחינת דין הנ"ל שעל ידי זה מוציאין הנפשות מהסטרא אחרא ומוסיפין אותם על הקיבוץ הקדוש וכו' כנ"ל שכל זה הוא בחינת שקלים כנ"ל ועל כן היה מפלתו על ידי השקלים וכנ"ל.

אות יא[עריכה]

וזה שדקדקה אסתר ואמרה לך כנוס את כל היהודים וכו' כנוס דייקא וכן אחר כך כתיב כמה פעמים לשון כניסה וקיבוץ כמו שכתוב להקהל ולעמוד על נפשם וכתיב נקהלו היהודים וכו' וכן אמרו רז"ל זמן קהלה לכל הוא כי עיקר הנס של פורים שהוא מפלת המן עמלק היה על ידי הכניסה והקיבוץ שעל ידי זה נתרבין הבתים של התפלה עד אין חקר עד שנתכנסו לתוכם כל הרחוקים וכל הנדחים כנ"ל שכל זה הוא היפך מחשבתו הרעה כנ"ל ועל כן נפל מאד על ידי זה וכנ"ל, וזה בחינת ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וכו' בחינת תכלת שבציצית שעל ידי זה הוא קיבוץ נדחים הוא בחינת תפלה הנ"ל שעל ידי זה היה מפלת המן עמלק כנ"ל, ועל כן כשרצה המן להתגבר על ישראל אמר ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וכו' מפוזר ומפורד דייקא שישראל הם מפוזרים ומפורדים בין העמים ואי אפשר לקבצם ועל ידי זה רצה להתגבר על ישראל ח"ו כי עיקר מפלתו על ידי הקיבוץ כנ"ל ועל כן אמרה אסתר לך כנוס את כל היהודים וכו' כנוס דייקא וכנ"ל.

אות יב[עריכה]

וזה שכתוב בשלחן ערוך סימן תר"צ שמצוה לחזור אחר רוב עם בקראית המגילה ואפילו אם יש לו מאה אנשים וכו', כי עיקר תוקף הנס של פורים שהוא מפלת המן עמלק הוא על ידי הקיבוץ הקדוש של ישראל וכו' כנ"ל, ועל כן כל מה שמתקבצין ונתוספין אנשים רבים יותר בשעת קריאת המגילה שהוא פרסום ניסא מתגדל הנס ביותר ונמשך מפלת המן עמלק ביותר ויותר וכו' כי זה ידוע שעיקר קריאת המגילה ופרסומי ניסא וכל המצות של פורים הוא שנזכה על ידי זה להפיך את קליפת המן עמלק בכל דור ודור בכל שנה ושנה בכל אדם בפרטיות, וכמו שכתוב במגילה בפירוש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וכו', ועל כן מצוה רבה להשתדל לשמוע המגילה מהקיבוץ של ישראל היותר גדול וכנ"ל.


http://breslev.eip.co.il/?key=2919