ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות חנוכה/הלכה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף ז[עריכה]

...וזה בחינת מה שלעולם קוראים פרשת מקץ בחנוכה. כי זאת הפרשה מדברת מגדולת יוסף הצדיק שנתגדל בארץ מצרים על ידי שכפה את יצרו. ועל ידי זה זכה שנתבטל הרע נגדו - היינו ה'ימי רע'. ועל כן נעשה מושל על כל ארץ מצרים שהיא תוקף הרע, ערוות הארץ. כי תוקף הרע של ארץ מצרים נתבטל נגדו עד שנעשה מושל עליהם. והכניע כל הרע של מצרים. עד שהיו יכולים ישראל להיות שם אחר כך בגלות (כמו שמובא בספרים) שבשביל זה הוכרח יוסף להיות שם מקודם. כי אם לאו לא היו יכולים לסבול את גלות מצרים, שהיה שם תוקף הרע מאד. אבל על ידי כוח של יוסף הצדיק שהתגבר על יצרו על ידי זה נכנע הרע של מצרים ונתבטל נגדו ועל כן היה יכול יוסף לפתור חלומות. כי החלום מעורב עם דברים בטלים כמו שאמרו רז"ל, שזה בחינת התערבות הטוב עם הרע; כי האמת שיש בחלום זה בחינת טוב בחינת ימי טוב. והשקר ודברים בטלים של החלום. זה בחינת ימי רע. ומחמת שהימי רע מכסים על ה'ימי טוב'. בפרט בשינה בחלום שאז הוא אחיזתם כידוע. על כן אי אפשר לעמוד על פתרון החלום. אבל צדיק כמו יוסף הצדיק שכפה את יצרו והכניע הימי רע. אזי תיכף כששמע החלום. אז הרע היינו הימי רע נופלים ונתבטלים – נתגלים רק הימי טוב, שהוא בחינת האמת והטוב שבחלום שהוא פתרון החלום. וזה בחינת חלום פרעה שלא יכלו כולם לעמדו על פתרונו. כי חלומו היה שבע שני השובע ושבע שני הרעב. שזהו בחינה זו ממש: שהתגבר שבע שני הרעב שהם בחינת שבעה ימי רע על השבע שני השובע. שהם ימי טוב. בבחינת "ותבלענה הפרות הרעות" וכו'. עד אשר נתכסה ונתעלם לגמרי על ידי הימי רע שכיסו עליהם בבחינת "ולא נודע כי באו אל קרבנה". ועל כן לא היה יכול שום אדם לעמוד על פתרונו לברר האמת והטוב שבו כי אם יוסף הצדיק. כי אצלו נתבטלין הימי רע בחינת שבע שני הרעב. ועל כן היה יודע פתרון האמת של החלום. וזה "להחיות עם רב לקבוץ אוכל בשבע שני השבע". שהם בחינת ימי טוב. כדי שלא יוכלו להתגבר שני הרעב שהם ימי רע. כי כשאדם זוכה לאיזה טוב לבחינת ימי טוב. הוא צריך להשתדל להרבות מאד במעשים טובים ובעסק התורה כל ממה שיוכל בבחינת (קהלת ט') "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה" עד שאתה בכחך. כמו שכתוב (שם י"ב) "וזכור את בוראך בימי בחרותיך" עד אשר לא יבואו ימי הרעה וכו' כי לכל אדם יש ימי טוב ימי רע. ובעת שמתגברים ח"ו הימי רע על האדם וקשה לעמוד נגדם הוא צריך להשתמש עם כח הימי טוב שהיה לו בתחילה. דהיינו מה שזכה לעשות טוב מקודם. על כן כל זה שאפשר בידו לעשות איזה טוב הוא צריך לחטוף מאד ולמהר לעשות הרבה הרבה טוב עד שלא יבואו ימי הרעה ח"ו. כולי האי ואולי יוכל להתגבר על ידי זה להכניע הימי רע שזהו בחינת יוסף הצדיק שאסף וקבץ אוכל בשני השבע כדי להחיות עם רב בימי הרע. כמו שכתוב "והיה האוכל לפקדון" וכו'. כדי שעל ידי זה לא יוכלו הימי רע לשלוט על ישראל כי מחיין עצמן ומתגברין על על ידי הטוב שאסף בימי הטוב. שזהו בחינת האוכל שאסף יוסף בשבע שני השבע "כי למחיה שלחו האלקים". להחיות עם רב.וזה בחינת "חלום פרעה אחד הוא", כי לפתור חלום פרעה להכניע שבע שני הרעב ולגלות שבע שני השבע. הוא על ידי הצדיק שזכה לאור האהבה שבדעת שהוא בחינת "יום אחד הוא יוודע לה'" וכו' וזהו חלום פרעה אחד הוא.

ועל כן קורין פרשת מקץ בחנוכה. כי כל זה הוא בחינת ח' ימי חנוכה שמדליקים בהם נרות חנוכה. כדי שיאיר אור האהבה שבדעת בז' ימים כדי לגלות בחינת שבע שני השבע שהם בחינת ימי טוב וכו' כנ"ל.