ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות חנוכה/הלכה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

על פי המאמר ראיתי מנורת זהב וכו' (בס' ח'). והכלל שעל ידי אריכות הרוח דהיינו גנוחי על ידי זה ממשיכין רוח חיים להחסרון ועיקר. הרוח חיים מקבלין מן הצדיק והרב שבדור כי הוא איש אשר רוח בו. וממנו תוצאות חיים לכל אחד ואחד לכל הדברים בו. אך יש רשעים שאינם דבקים בהצדיק והם מקבלין אריכת הרוח מן הרב שבקליפה וכו' ומי שרוצה לעמוד נגד רשעים אי אפש רלו כי אם כשהוא צדיק גמור דהיינו שהפריש הרע מן הטוב כי כשרוצים להכניע רשעים צריכים לירד לתוך המדה רעה של הרשע שהוא הצינור שלו להכניעה ולהשפילה ועל ידי זה משפיל רשעים עד ארץ ראשית תיבות ארמ"ע שהם הד' יסודות שמהם כל המדות וכו' עיין שם. ועל ידי תורה ותפילה מפרישין הרע מן הטוב וכו'. עיין שם. גם שמענו מפיו הקדוש שאפילו כשמקורבין ומקושרין לצדיק כזה דהיינו צדיק גמור יכולין גם כן לעמדו כנגד רשעים ולהתגבר עליהם.

אות א[עריכה]

וזה בחינת חנוכה כי בחנוכה צריכין לעמוד כנגד רשעים הרוצים למנוע ולבטל מעבודת ה'. כי מה שנעשה הוא שיעשה היינו כמו שאז בזמן הנס של חנוכה עמדה עלינו מלכות יון הרשעה. להשכיחינו תורתו ולהעבירינו ח"ו על חוקי רצונו כמו כן נעשה זאת בכל דור ודור שאנו צריכין בימי חנוכה לעמדו כנגד מלכות הרשעה שמתגברת בכל דור ודור והם הרשעים העומדים עלינו לבטל אותנו ח"ו מעבותדו יתברך שמו ואנו צריכין להתבר ולעמוד כנגדם ואי אפשר לעמוד כנגדם כי אם על ידי כוח הצדיק כנ"ל וזה בחינת נר חנוכה כי הצדיק נקרא אור הכמו שכתוב אמרו צדיק כי טוב ואין טוב אלא אור כמו שכתוב וירא אלקים את האור כי טוב. כי זה הצדיק הוא טוב גמור כי הפריש הרע לגמרי ונשאר כולו טוב ועל כן נקרא טוב דהיינו אור כ"ל וזה בחינת נר חנוכה שאנו ממשיכין ומקבלין כוח הצדיק שנקרא אור בחינת נר ה' נשמת אדם ועל ידי זה הכוח דהיינו על ידי אור הצדיק שהוא בחינת טוב כמו שכתוב וירא אלקים את האור כי טוב כנ"ל על ידי זה אנו יכולין לעמוד כנגד מלכות הרשעה כנ"ל כי אי אפשר לעמוד כנגדם. כי אם על ידי בחינת כולו טוב בחינתצ צדיק גמור כנ"ל כי צריכין לירד לתוך הרע שלהם לשברו ולהשפילו כנ"ל וזה בחינת מצוות נר חנוכה למטה מי"ט רשות הרבים בטפח הסמוך לפתח. כי עיקר אחיזת הסטרא אחרא הוא למטה מיוד כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה. ושם עיקר בחינת עולם העשיה שם אחיזתם. גם רשות הרבים הוא מקום הקליפת כמובא ושם דייקא צריכין לדליק נר חנוכה שהוא בחינת אור שזהוב חנית שיורד כוח הצדיק לתוך אחיזת הרשע להכניעה ולהשפילה שעל ידי זה אנו מתגברין עליו כנ"ל ועל כן הוא בטפח הסמוך לפתח אכי אחיזתם הוא רק בבחינת הפתח כי בפנים אינם יכולן ליכנס רק אצל בחינת הפתח שם הם אורבים לינק בבחינת לפתח חטאת רובץ ועל כן נצטוינו לעשות מזוזה אצל הפתח לגרש הקליפה העומדת אצל הפתח דייקא ועלכ ו אזו מדליקין נר חנוכה סמוך לפתח להכניעם ולשברם במקום אחיזתם כנ"ל.

אות ב[עריכה]

גם נר חנוכה מרמז על הרוח חיים של. הצדיק שעל ידי זה מתגברין כנגדם אם הוא צדיק גמור כי על ידי אריכות הנשימה על ידי זה הוא קיום השכל. כי השכל הוא בחינת פתילה הדולקת על ידי השמנים שבגוף. ועיק קיום השמנים שבגוף על ידי הנשימה כי אלמלא כנפי ריאה דנשבין על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא וזה בחינת נר ה' נשמת אדם שעיקר קיום נר ה' דהיינו השכל הוא על ידי הנשימה שעל ידי הנשימה שהוא אריכת הרוח של קנה הריאה אז הריאה מנשב על הלב ומקרר חמימות הלב ואזי מתקיימים השמנים שבגוף ואינם נשרפים מחמימות הלב ואזי עולים השמנים אל המוח ומתקיים השכל שהוא נר ה' הדולק על ידי השמנים שבגוף כנ"ל. וכמבואר כל זה באר היטב במאמר פתח ר' שמעון ואמר עת לעשות לה' עיין שם). וזהו בחינת נר חנוכה שאנו מדליקין נר של שמן. זה בחינת נר ה' וכו' וזהו בחינת כוח המשכת הרוח חיים דהיינו אריכת הנשימה של הצדיק כי הדלקת הנר. בחינת נר ה' זהו בחנית אריכת הנשימה כי על ידי אריכת הנשימה דולק נר ה' כנ"ל ועל ידי אריכת הנשימה של הצדיק אנו עומדין כנגד הרשעים כנ"ל.

אות ג[עריכה]

וזהו בחינת הנס של חנוכה כי מלכות יון הרשעה טימאו כל השמנים ומצאו צלוחית של שמן שהייה חתום בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק רק יום אחד ונעשה נס ודלק שמונה ימים וכו'. כי מלכות הרשעה כשמתגברים על ידי אריכת הרוח שלהם שהוא בחינת רוח סערה וכו' כמבואר שם. אז הם מטמאים כל השמנים שבגוף כי עיקר קיום השמנים שבגוף על ידי אריכת הנשימה ועל כן כשהנשימה הוא מן הקדושה אזי כל השמנים שבגוף קודש. ולהיפך כשמתבר ח"ו הרוח והנשימה דקליפה אזי הם מטמאים ח"ו כל השמנים שבגוף שקיומם על ידי הנשימה כנ"ל. כי באריכת הנשימה שלהם הם בולעים ממש את מי שאינו צדיק גמור בבחינת צדיק ממנו בולע ועל כן הם מטמאין ח"ו כל השמנים שבגוף שהם השמנים של השכל. על ידי שמתגבר ח"ו על ידי הרוח והנשימה שלהם. ואחר כך כשגברו עליהם מלכות בית חשמונאי ונצחום מצאו צלוחית של שמן וכו' היינו שמאו אחר כך עיקר הכוח שמשם התגברו על ממלכות הרשעה היינו כי עיקר הכוח שעל ידו מתגברין על מלכות הרשעה הוא כוח הצדיק דהיינו אריכת הנשימה דקדושה שמקבלין מן הצדיק שעל ידו השמנים של השכל קודש כנ"ל. וכהן גדול זה בחינת הרב דקדושה כי הוא גדול מאחיו בחינת רב וכמו שכתוב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו ודרשו רז"ל אם הרב דומה למלאך וכו'. נמצא שכהן הוא בחינת רב והוא בחינת רב חסד כי כהן הוא איש חסד. וזהו שמצאו שמן שהיה חתום בחותמו של כהן הגדול דהיינו שמן הקודש של השכל הנמשך על ידי אריכות הנשימה של הצדיק שהוא בחינת כהן גדול שהיה חתום בחותמו דהיינו שהיה חתום בקדושה בלי מגע זר כי הצדיק הוא כולו טוב ואין להרע שום אחיזה בו ואין יכולת. למלכות הרשעה לטמא ח"ו שמן של הצדיק גמור על ידי אריכת הרוח שלהם כי צדיק גמור אינו בולע. ועל ידי זה הכוח של הצדיק דהיינו אריכת הנשימה של הצדיק שהוא בחינת שמן קודש כנ"ל על ידי זה מתגברים כנגד מלכות הרשעה כנ"ל כי על ידי זה יכולין ליכננס לתוך המדה רעש של הרשע להכניעה ולשברה ועל ידי זה מכניעין אותו כנ"ל. וזהו ולא היה בו אלא להדליק יום אחד ונעשה נס ודלק שמונה ימים כי טוב הצדיק הוא בחינת כולו טוב וכולו טוב זה בחינת יום אחד כמו שכתוב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ופירש רש"י שהיה הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו ואפילו מלאכים לא נבראו עדיין וכו' וכשהקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו היינו קודם הבריאה זה בחינת כולו טוב כי שם הוא כולו טוב בוודאי. אך עיקר התרלית הוא כשאחרי ההויה כשיש הויה בעולם ואז יש אחיזה להרע כשמבררין ומוציאין הטוב מן הרע ונתהפכך רע לטוב ואז נתגלה. מלכותו בכל העולמות אפילו בעולמות התחונים בחינת ומלכותו בכל משלה זהו עיקר התכלית והשלימות שבשביל זה היתה כוונת הבריאה כידוע. ואז אחר ההויה כשמעלין הטוב מן הרע אזי נעשה שם שלם כביכול בחינת ה' אחד ושמו אחד שהוא בחינת שמונה ימים בחינת ח' אותיות של הב' שמות יאקדונהי וזהו תכלית האחדות כשנתגלה יחודו ואחדותו יתברך בכל העולמו התחתונים אפילו בעומק הרע שכולם יעידין ויגידין כי ה' אחד ושמו אחד כי התפכך הרע לטוב על ידי הצדיקם שבכל דור. זה בחינת ונעשה נס ודלק שמונה ימים לשון ארים נסי היינו על ידי שמרימין מדריגות התחתונות אל הקדושה על ידי שמבררין הטוב מן הרע שזהו מעיק הנס של חנוכה לירד לתוך הרע של הרשע להכניעו ולשברו. ואז מוציאין משם כל הניצוצות הקדושה וכל הטוב שהיה שם ואזי נעשה בחינת שמונ ימים בחינת ה' אחד ושמו אחד כנ"ל כי עוה הטוב מן הד' יסודות ומתחבר בשרשו שהוא בחינת ד' אותיות הויה ואז נתייחד. שמו יבתרך בחינת ה' אחד ושמו אחד שהוא בחינת ח' אותיות בחינת שמונה ימים כנ"ל.

אות ד[עריכה]

וזה בחינת שמונה ימי מילה. כי הקדוש ברך הוא לא ברא את האדם מהול כקושיות האפיקורסים והטעם הוא כדי שיעבור האדם דרך הראע ואחר כך מכניעין אותו וחותכין הערלה שהוא הרע. ואז יש יתרון האור מן החוש, מן החשך דייקא כי כשמהפכין חשך לאור רע לטוב הוא תכלית השלימות כנ"ל ואז נעשה בחינת שמונה ימי מילה, שנכללין כל השמונה ימים בקדושה בבחינת ח' אותיות הנל בחינת ה' אחד ושמו אחד כנ"ל.

אות ה[עריכה]

וזה בחינת קריאת ההלל וקריאת התורה של חנוכה, זה בחינת תורה ותפילה שעל ידו מבררין הטוב מן הרע כי הלל הוא תפלה ואחר כך קוראין בתורה. כי על ידי התורה מבררין הטוב מן הרע ועל כן קוראין חנוכת המזבח. כי חנוכת המזבח הוא לטהר את המזבח מאחיזת הרע כי עיקר אחיזת הסטרא אחרא הוא מפגם המזבח . ועל כן באו הקרבנות של חנוכת המזבח. לטהרו ולקדשו מאחזית הרע כמו שכתוב בחנוכת המזבח של לעתיד וכפרתם על המזבח מאיש שוגה ומפתי. היינו שצריכין לחנכו כד לטהרו מאיש שוגה ופתי דהיינו הסטרא אחרא הנאחזת בו נמצא שחנוכת המזבח הוא להכניע הרע לברר הטוב מן הרע. ועל שם זה נקרא חינוך בחינת חנוך מט"ט שהוא כלול משה סדרי משנה איסור והיתה וכו' שה בחינת הבירור שצריכין לברר הטוב מן הרע היתר מן איסור וכו' ועל כן קורין חנוכת המזבח בחנוכה כי הוא בחינת בירור הטוב מן הרע. שזהו בחנית חנוכה כי על ידי זה מתגברין על מלכות הרשעה ומכניעין אותן בבחינת משפיל רשעים עדי ארץ ואז נתגדל ונתקדש שמו יתברך בבחינת ה' אחד ושמו אחד כנ"ל.