ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות ברכת המזון ומים אחרונים/הלכה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ענין ברכת המזון על פי המאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' (בסימן לד בלקוטי חלק א):

אות א[עריכה]

כתיב: חרפה שברה לבי, הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר לבו לנקדה השיך ללבו בעת הזאת וכו'. כי הממשלה ביד הצדיק וכו'. ועקר הממשלה להאיר ולעורר לבם לעבודת ה' יתברך וכו' בחינת ויוסף הוא השליט וכו' ובחינה הזאת, הינו בחינת ויוסף הוא השליט הוא בחינת מלאפום, בחינת מלא פום להורות שכלי השפע, הינו הפה של הצדיק, מלא מאלקות של ה' יתברך וכו' ובשביל זה צריכין להתפלל בפה דיקא ולא במחשבה לבד וכו'. והכלל שהצדיק הוא נקדה הכלליות שרש נשמות ישראל ובבתחלה צריכין הכל לקבל מהצדיק ואחר כך צריך לקבל כל אחד מחברו, כי בכל אחד מישראל יש נקדה טובה דבר יקר מה שאין בחברו ובחינה הזאת שיש בחברו הוא בחינת צדיק נגדו וצריך לקבל מנקדה זו על ידי שמדבר עם חבריו ביראת שמים ואחר כך צריך לקבל כל אחד מניה וביה מהנקדה שיש בו בעצמו להאיר הנקדה שיש בו שהוא צדיק מושל על לבו על ידי שמדבר בינו לבין קונו להאיר בחינת פי ידבר חכמות שהוא בחינת הנקדה אל הלב. ועל ידי שלש בחינות אלו נתבטלין החרפות השורין על הלב שהם שבירת לב, דהינו כל התאוות רעות, כי כל התאוות באין משבירת כלי החסד שמשם באין כל אהבות הנפולין ומשם כל החרפות של הלב ועל ידי שמקשר הלב אל הנקדה שהוא בחינת צדיק, על ידי זה נתבטלין כל החרפות והשבירות בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה. כי שם אצל כל הנקדות הנ"ל שהם בחינת צדיק בחינת יוסף וכו', שם שורה אהבה דקדשה בחינת כהן, בבחינת הנני נתן לו את בריתי שלום הנאמר בפינחס כשנתנה לו הכהנה, כי כהן בחינת אהבה דקדשה שורה אצל הברית שלו שהוא בחינת צדיק, בחינת יוסף, בחינת נקדה הנ"ל ועל כן על ידי זה שמקשר הלב אל הנקדה ששם שורה אהבה דקדשה נתבטלין אהבות הנפולין. וכל זה על ידי שלש נקדות הנ"ל שבתחלה צריכין לקבל מנקדה הכללות שהוא צדיק הדור ואחר כך לקבלו דין מן דין כנ"ל. ואחר כך מנה ובה וכו' כנ"ל, עין שם כל זה היטב היטב:

וזה בחינת ברכת המזון, כי כל הדברים שבעולם שאדם אוכל ונהנה מהם בכלם יש בהם בחינת אהבות הנפולות וצריך להעלותם ולקשרם לאהבה שבקדשה בבחינת אהבה בתענוגים שכל התענוגים שבעולם צריכין להעלותם ולקשרם לאהבה דקדשה וכל זה נעשה על ידי שמקשרין הלב אל הנקדה שהוא בחינת צדיק כנ"ל שעל ידי זה נתבטלין אהבות הנפולין וזוכין לאהבה דקדשה בחינת כהן ששורה אצל הנקדה כנ"ל. וזה בחינת כל הברכות שתקנו חכמינו זכרונם לברכה על כל הדברים שבעולם שאסור להנות בלא ברכה , כי על ידי הברכה מקשרין הלב אל הנקדה שהוא בחינת צדיק שהוא מקור כל הברכות בבחינת וברכות לראש צדיק בבחינת כהן מברך , כי כל הברכות הם בחינת אור הנקדה הנ"ל שהוא מקור כל הברכות כנ"ל. בחינת פי ידבר חכמות, הינו הברכה והשבח לה' יתברך שמברכין בפה דיקא כנ"ל במאמר הנ"ל לענין תפלה וכו'. ושם אצל הנקדה שורה אהבה דקדשה בחינת כהן. ועל ידי זה נתבטלין האהבות הנפולין שהם החרפות וכו' כנ"ל. וזה בחינת ברכת המזון שמשם למדו רבותינו זכרונם לברכה כל הברכות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לאחריו מברך לפניו לא כל שכן, כי עקר גמר הברור של המאכלים הוא אחר האכילה שאז הוא תכלית הברור שאז מתחיל המאכל להתעכל במעים ונתברר המאכל, דהינו הטוב והמבחר שבמאכל עולה אל הלב ומשם נתברר המבחר ועולה אל המח. והמותר לשאר האיברים והפסלת הגמור נדחה לחוץ לגמרי וכו' ועל כן צריכין לברך ברכת המזון אחר האכילה כדי שיתברר המאכל בקדשה כדי שיתקשר הלב אל הנקדה שבפה על ידי ברכת המזון וכנ"ל. ועל כן ברכת המזון הוא על הלחם דוקא, כי פתא סעדא דלבא, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ומחמת שהלחם סועד הלב, על כן שם צריכין הברור יותר מאהבות הנפולין שהם בחינת שבירת לב כנ"ל ועל כן צריכין לברך אחריו שלש ברכות כדי לקשר הלב אל הנקדה על ידי הברכה שהוא בחינת אור הנקדה כנ"ל:

וזה: ויאכל וישת וייטב לבו, זה ברכת המזון , כי על ידי ברכת המזון נתבטל רע הלב שהוא בחינת אהבות הנפולין שבירת לב כנ"ל, כי מאיר הלב על ידי הנקדה שהוא בחינת צדיק בחינת טוב בחינת אמרו צדיק כי טוב ועל כן על ידי זה: וייטב לבו על ידי ברכת המזון וכנ"ל:

אות ב[עריכה]

כי כל ההשפעות וכל הברכות נמשכין מהצדיק שהוא בחינת ויוסף הוא השליט שהוא מקור כל הברכות וכל ההשפעות בחינת ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ , כי הצדיק בחינת יוסף הוא בבחינת שבע שני השבע שהוא מכניע ומבטל שבע שני הרעב שהם בחינת חרפה בחינת חרפת רעב, כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר , כי יוסף הצדיק הוא זן ומפרנס את כל העולם בשני הרעב, כי הוא מבטל חרפת רעב בבחינת אסף אלקים את חרפתי, הנאמר ביוסף הצדיק. כי יוסף הוא השליט הוא המשביר וכו' כנ"ל וזה שאמר להם פרעה לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו ופרש רש"י שאמרו לו שגם הם אצרו תבואה והרקיבה אמר להם: אם כן אשר יאמר לכם תעשו, כי יוסף אמר להם שימולו וכו'. הלא גזר על התבואה והרקיבה מה אם יגזר עלינו ונמות וכו'. כי אי אפשר להכניע חרפת רעב כי אם על ידי בחינת מילה שהוא בחינת תקון הברית שעל ידה נתגלה אור הנקדה הקדושה בחינת צדיק מושל בחינת יוסף הוא השליט כנ"ל. וזהו הלא גזר על התבואה והרקיבה, כי הוא בחינת צדיק מושל, בחינת יוסף הוא השליט ויגזר אמר ויקם. כי כל מי שאינו מתקרב עצמו אל אור הנקדה הקדושה הוא רחוק מברכה ומתגבר עליו בחינת שבע שני הרעב ועל כן התבואה נרקבת אצלם וכנ"ל. מה אם יגזר עלינו ונמות, כי כל החיות הוא רק מהצדיק מבחינת יוסף בבחינת צדיק חי עלמין ובלעדו אין שום חיות בעולם רק מה שמקבלין חיות מהצדיק שהוא בחינת אור הנקדה הנ"ל שמחיה ומבטל שבירת לב שהוא בחינת סטרא דמותא כידוע והצדיק מבטל בחינת שבירת לב וממשיך חיות בעולם, כי שם צוה ה' את הברכה חיים וכו' כידוע . וכל מי שרוצה איזה ברכה והשפעה לבטל חרפת רעב הוא צריך לבוא אל יוסף שהוא בחינת צדיק בחינת אור הנקדה דקדשה, בבחינת וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבר וכו' ואפלו יעקב ובניו שהם בחינת ועמך ישראל כלם צדיקים , אף על פי כן אי אפשר להם לקבל השפע והברכה לבטל שבר רעבון בתיהם כי אם על ידי בחינת יוסף הוא השליט שהוא בחינת נקדה הכלליות שרש נשמות ישראל שבתחלה צריכין הכל לקבל ממנו כנ"ל. ואחר כך אחד מחברו ואחר כך מנה ובה. אבל בתחלה צריכין הכל לקבל דיקא מהצדיק מבחינת יוסף וכו'. ועל ידי זה דיקא נתבטלין החרפות השורין על הלב שהם בחינת אהבות הנפולין שהם בחינת חרפת רעב. כי עקר הרעבון הוא לבהמיות, הינו מחמת אהבות הנפולין, אהבת הבהמיות, משם עקר הרעבון שהוא בחינת חרפת רעב 'חרפה' דיקא כנ"ל וכמבאר בדברי רבנו במקום אחר . וזה בחינת מה שאמר להם יעקב לכו הביאו שבר רעבון בתיכם . 'שבר' דיקא. כי עקר הרעבון מבחינת שבירת לב, בחינת חרפה שברה לבי, שזה בחינת חרפת רעב וכו' כנ"ל שהתקון על ידי יוסף דיקא כנ"ל שעל ידו עקר השביעה בבחינת ואכלתם לחמכם לשבע, שתשלח ברכה במעים בחינת צדיק אכל לשבע נפשו . וזה בחינת ברכת המזון כדי להמשיך ברכה ושפע להמשיך ברכה ושביעה במעים בבחינת ואכלת ושבעת וברכת וכו' וכמו שאיתא בזהר הקדוש וכי עד לא יכול למשבע וכו'. אלא אפלו אכיל בר נש פורתא ורעותא דשבעא שוי עלוהי וכו', עין שם. כי עקר השביעה הוא על ידי ברכת המזון בעצמו, כי על ידי ברכת המזון מקשרין הלב אל הנקדה שבפה שהוא בחינת צדיק, בחינת יוסף הוא השליט הוא המשביר ועל ידי זה נתבטלין החרפות השורין על הלב ונתבטל חרפת רעב כנ"ל. ועל ידי זה נשתלח ברכה ושביעה במעשיו בבחינת ואכלתם לחמכם לשבע והללתם את שם אלקיכם וכו' , הינו על ידי והללתם את שם ה' וכו'. בחינת ברכת המזון על ידי זה ואכלתם לחמכם לשבע. כי על ידי זה נתבטל חרפת רעב על ידי בחינת יוסף שהוא בחינת הנקדה שהוא מקור כל הברכות כנ"ל:

אות ג[עריכה]

וזה בחינת שלש ברכות של ברכת המזון, בחינת שלש נקדות הנ"ל, הינו נקדה הכלליות של הצדיק הדור בחינת יוסף ונקדה שמקבל כל אחד מחברו. ונקדה שמקבלין מנה ובה, שכל אלו הנקדות הם בחינת צדיק ששם שורה אהבה דקדשה בחינת כהן וכו'. ועל כן צריכין לברך שלש ברכות כדי לקבל משלש נקדות אלו שהם בחינת ברכה כנ"ל. וזה בחינת כהן מברך וכו' כנ"ל. ועל כן צריכין להזכיר בברכת המזון ברית ותורה וחיים ומזון, כי כל זה בחינת צדיק, בחינת נקדה הנ"ל. ברית הוא בחינת יוסף שעל שם זה נקרא יוסף הצדיק בגין דנטיר ברית . וזה בחינת תורה, כי התורה הוא גם כן בחינת מלאפום בחינת נקדה הנ"ל כמבאר במאמר הנ"ל, עין שם. וזה בחינת חיים ומזון, כי משם מבחינת הנקדה שהוא בחינת יוסף הצדיק, משם עקר החיים והמזון והשפע כנ"ל, כי הוא מחיה בחינת שבירת כלים ומבטל סטרא דמותא שבאה מהשבירה כידוע , כי הצדיק הוא מקור החיים כנ"ל:

אות ד[עריכה]

וזה בחינת ברכת זמון בשלשה כנגד בחינת שלש נקדות הנ"ל, כי כשיש שלשה מישראל שישבו על שלחן אחד אזי מאירין כל השלש נקדות הנ"ל. ואז צריך אחד אזי מאירין כל השלש נקדות הנ"ל. ואז צריך אחד לברך ברכת הזמון והשנים יכונו אליו, כי זה האחד שמברך הוא הגדול שבכלם והוא בבחינת צדיק בחינת נקדה הכלליות נגדם והוא מאיר בהם בחינת נקדה, בחינת נקדה הכלליות והם מקבלים ממנו. ומאחר שהם שנים חוץ ממנו הם מקבלים גם כן דין מן דין. ואחר כך מקבל כל אחד מנה ובה. נמצא שכשיש שלשה מישראל על השלחן מאירין כל השלש נקדות הנ"ל. ועל כן אז עקר ברכת המזון בשלמות. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא שני אנשים, כמו שכתוב באברהם: ויקח את שני נעריו עמו וכו' כי הצדיק צריך להאיר תמיד בחינת הנקדה שלו באנשיו. ועל כן צריך תמיד לפחות שיהיה עמו שני אנשים כדי שיוכלו לקבל הארה מהנקדה שלו כי צריכין שיהיו שנים לפחות דיקא כדי שיוכלו אחר כך לקבל דין מן דין. ואחר כך מנה ובה, כי עקר שלמות הארת הנקדה הוא על ידי שלש בחינות הנ"ל. וכמו שאנו רואין בענין הלמוד בפשיטות אצל המלמד שטובים השנים מן האחד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שאם ישכח האחד השני מעמיד לו גרסתו, כי הרב לומד עם התלמידים ומאיר להם וכשהם שנים לפחות. אזי אחר הלמוד הם חוזרין ביניהם מה שקבלו מהרב. וכל אחד מאיר בחברו ומסביר לו הדבר היטב ומזכיר כל אחד את חברו מה ששכח איזה דבר ומקבלין דין מן דין ואזי הדבר על בריו אצל כל אחד ואחד. ואחר כך חוזר כל אחד בינו לבינו להבין הדבר יותר. ולבל ישכח ממנו, כמו כן בעבודת ה' בענין הארת הנקדה הנ"ל שצריכין דיקא כל השלש בחינות הנ"ל שיקבלו תחלה כלם יחד מהנקדה הכלליות מצדיק הדור האמתי. ואחר כך דין מן דין. ואחר כך מנה ובה על ידי שמדבר בינו לבין קונו. ועל כן צריכין שיהיה שנים לפחות לקבל מהרב בחינת ויקח את שני נעריו כנ"ל כדי שיאירו כל השלש נקדות כנ"ל. וזה בחינת (שבת פח) בריך רחמנא דיהיב לן אורין תליתאה ביום תליתאה על ידי תליתאה וכו'. כי כל התורה הוא משלשת, כי התורה הוא בחינת נקדה הנ"ל כנ"ל, כי נקראת ברית שלום, כמו שכתוב: בריתי היתה אתו החיים והשלום (מלאכי ב). ועל כן התורה היא משלשת בכל הבחינות, כי היא כלולה מכל השלש נקדות הנ"ל שעל ידם עקר קיום התורה והעבודה כנ"ל. וזה בחינת ברכה משלשת של ברכת כהנים, כי כהן איש חסד הוא בחינת אור האהבה דקדשה ששורה אצל הנקדה כנ"ל. ושם מקור הברכה כנ"ל. ועל כן מברכין כדי להאיר בישראל בחינת שלש נקדות הנ"ל. ועל כן בשלשה שישבו על שלחן אחד חל החיוב ביותר שיאמרו על השלחן דברי תורה כדמשמע בהמשנה , כי כשיש שלשה אז עקר שלמות הארת התורה, כי אז מאירין כל השלש נקדות כנ"ל:

אות ה[עריכה]

וזה בחינת שעקר שלמות ברכת המזון הוא בשלשה, כי עקר ברכת המזון הוא לקבל אור השלש נקדות כנ"ל. ועל כן עקר השלמות הוא בשלשה שאז מאירין כל השלש נקדות כנ"ל, כי בכל מקום שיש שלשה מישראל אזי האחד הגדול שבהם הוא בבחינת רב בבחינת נקדה הכלליות נגד השנים. ועל כן מאירין אז כל השלש נקדות כנ"ל:

אות ו[עריכה]

וזה בחינת זמון שצריך הכנה לברך, כי כל דבר שבקדשה צריך הכנה והזמנה כמו שאיתא בזהר הקדוש , הינו להכין ולהזמין הלב שיקבל אור הנקדה בחינת והכן לבבם אליך . וזהו שאומרים: שמעו רבותי אנו רוצין לברך, שזהו בשביל הזמנה כמו שכתוב בפוסקים . כי שמיעה בלבא תליא , הינו שאומרים להם שיטו אזנם ולבם להכין הלב אל הברכה כדי לקשר הלב אל הנקדה שבפה שמשם יוצאין הברכות כנ"ל. כדי שעל ידי זה יתבטל חרפת לב וכו' כנ"ל:

אות ז[עריכה]

וזה בחינת ברכת הטוב והמטיב ביבנה תקנוה בשביל הרוגי ביתר שנתנו לקבורה , כי אחר שמברכין שלש ברכות. ואז מקבלין הארה מבחינת שלש נקדות הנ"ל. אחר כך מברכין הטוב והמטיב, כי הנקדה, שהוא בחינת צדיק, הוא בחינת טוב, בחינת אמרו צדיק כי טוב . וזהו הטוב והמטיב הטוב לדידה והטיב לאחריני. הינו שהנקדה בעצמה היא טוב. ויש לה כח להאיר ולהיטיב לאחריני. כי על ידי הנקדה נמשך טוב אל הלב ונתבטל רע הלב חרפת הלב בבחינת ויאכל וישת וייטיב לבו זה ברכת המזון וכו' כנ"ל. וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שתקנו ברכת הטוב והמטיב בברכת המזון בשביל הרוגי ביתר וכו'. ותקנוה בברכת המזון דיקא, כי על ידי ברכת המזון מאי הנקדה טובה הנ"ל. ואזי נתבטל שבירת לב שהוא בחינת סטרא דמותא שבאה מן השבירה כידוע כנ"ל. וזהו בחינת הרוגי ביתר שנתנו לקבורה שעל ידי זה נכנע סטרא דמותא, כי הקבורה הוא כבוד החיים והמתים ונתבטל הבזיון והחרפה של המת והוא תקון גדול להמת. ועל ידי הקבורה נכנע סטרא דמותא, כי כל זמן שלא נתנו לקבורה והיו מטלים ההרוגים בחוץ. זהו בחינת התגברות סטרא דמותא. חס ושלום, ועל ידי זה שנתנו לקבורה נכנע בחינת סטרא דמותא. ועל כן אז תקנו ברכת הטוב והמטיב וקבעוה בברכת המזון, כי על ידי ברכת המזון שעל ידי זה מקבלין אור הנקדה הקדושה ששם שורה אהבה דקדשה שעל ידי זה נתבטל בחינת שבירת לב בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה . וזה בחינת קבורה שמכסה על החרפה של המת שמטל בבזיון, כי עקר הקבורה הוא על ידי בחינת נקדה הנ"ל שהוא בחינת ברית, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שבני שם ויפת שכסו ערות אביהם שזה בחינת תקון הברית, זכו לקבורה הפך זרע חם וכו'. ועל כן תקנו הטוב והמטיב בברכת המזון דיקא וכו' כנ"ל:

אות ח[עריכה]

וזה בחינת כוס של ברכת המזון שצריך יוד [עשרה] דברים, כי הנקדה הנ"ל הוא בחינת יוד, בחינת קדש, כי הכוס הוא בחינת מלכות פה כידוע בחינת כוס ישועות אשא הנאמר בדוד המלך עליו השלום . ושם בבחינת מלכות פה מאיר הנקדה הנ"ל שהוא בחינת מלאפום כנ"ל במאמר הנ"ל. ועל ידי הנקדה זו מעלין ומקשרין הלב אל הנקדה ומבטלין חרפת לב וכו' כנ"ל. וזה בחינת היין של כוס של ברכה, כי עקר תקון היין הוא על ידי הנקדה הנ"ל שהוא בחינת צדיק, בחינת תקון הברית, בבחינת כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, כי אי אפשר לשתות יין בקדשה כי אם על ידי בחינת תקון הברית. ואז הוא בבחינת ויין ישמח לבב על ידי שנתבטלין חרפת לב, כי היין כלול משני בחינות כידוע, זכה נעשה ראש וכו' . כי שם עקר הברור והתקון, כי עקר השבירה היה על ידי חטא אדם הראשון על ידי אכילת עץ הדעת. ועץ הדעת הוא בחינת יין, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: סחטה ענבים ונתנה לו. ועל כן אין אומרים שיר אלא על היין , כי כל השירות הם בבחינת לב כדי לעורר ולקשר הלב לה' יתברך כנראה בחוש שעל ידי השיר והזמר והנגון נתעורר הלב מאד לה' יתברך בבחינת לבי ובשרי ירננו אל אל חי . ועל כן אין אומרים שיר אלא על היין, כי זה עקר תקון של השיר לקשר הלב אל הנקדה שבפה כדי שעל ידי זה יתתקן היין שיהיה בבחינת ויין ישמח לבב אנוש. וזה בחינת ברכת המזון בשלשה על הכוס של יין, כי אז מאיר הנקדה בשלמות וכו' כנ"ל:

אות ט[עריכה]

וזה בחינת חנכה, כי זה בחינת הדלקת נר חנכה, כי נר חנכה זה בחינת אור הנקדה הקדושה שמאירה בבחינת אור ונר ומעוררות ומקשרת הלב לה' יתברך כנ"ל במאמר הנ"ל. וזה בחינת נר חנכה, בחינת נר מצוה ותורה אור, כי הנקדה הנ"ל היא בחינת תורה אור, כי היא מאירה ומעוררת הלב כנ"ל. ועל כן הנקדה היא בחינת אור ונר, בחינת נר חנכה. וזה בחינת נר של שמן, בחינת שמן משחת קדש , בחינת משח רבות קדשא שהוא בחינת המחין שזהו בחינת הנקדה הנ"ל שהוא בחינת צדיק בחינת יוסף הוא השליט שנמשך מבחינת חכמה ובינה, כמו שמבאר במאמר הנ"ל, דהינו המחין שהם בחינת שמן משחת קדש שמשם עקר בחינת הנקדה הנ"ל שהוא בחינת צדיק שנמשך משם כנ"ל. וזהו בחינת נר חנכה בחינת לאמשכא משח רבות קדשא ולאדלקא בוצינא שממשיכין שמן משחת קדש משח רבות קדשא, שזהו בחינת המשכת הנקדה בחינת צדיק שנמשכת משם כנ"ל. ועל ידי זה מדליקין בוצינא, כי על ידי זה על ידי המשכת הנקדה הנ"ל בחינת צדיק, על ידי זה מאיר האור והנר, כי על ידי זה מאירין ומעוררין הלב לה' יתברך בבחינת נר מצוה ותורה אור, כי התורה הוא גם כן בחינת הנקדה הנ"ל, בחינת ברית כנ"ל, כי התורה נקראת ברית בחינת אור הנקדה הנ"ל:

אות י[עריכה]

וזאת המצוה של הדלקת נר חנכה אנו מקימין בכל שנה ושנה כדי לשבר ולהכניע מלכות הרשעה העומדת עלינו בכל דור ודור ובכל זמן וזמן לבטל אותנו מעבודתו יתברך חס ושלום, להשכיח תורתו ולהעביר על חקי רצונו כו' שהיה אז בימי מתתיהו וכו' כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך וכו', כי עקר כח מלכות הרשעה הוא על ידי שבירת כלים שמשם עקר יניקתם כידוע . והעקר על ידי אהבות הנפולין שהם תאוות רעות על ידי זה הם רוצים להתגבר על ישראל לבטלם מעבודתו יתברך. ועל כן אין להם כח כי אם כשאין הנקדה הנ"ל, שהוא בחינת צדיק מושל, מאירה, כי הנקדה מכנעת ומבטלת אותם כנ"ל. כי על ידי שממשיכין הארת הנקדה הנ"ל בחינת צדיק מושל, בחינת ישראל ממשלותיו על ידי זה נתבטלין כל החרפות וכל השבירת לב. ואזי הם נתבטלין לגמרי, כי אין כחם אלא משם מבחינת שבירה כנ"ל. ואזי כשאין מאירה חס ושלום, הנקדה הנ"ל שהוא בחינת צדיק מושל, בחינת מלכות, כי עקר הארת הנקדה הוא בבחינת מלכות פה בחינת יוסף הוא השליט, בחינת ישראל ממשלותיו, בחינת כל ישראל בני מלכים הם (שבת פרק יד משנה ד) וכשאין מאירה חס ושלום, בחינת הנקדה הנ"ל, בחינת מלכות, אזי הם מתגברים על ידי זה כנ"ל. ואזי מתגבר חס ושלום, מלכות הרשעה על ידי שאין מאירה הנקדה הנ"ל שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל. ועל כן רצו היונים לבטל את ישראל מן התורה לגמרי. ועמדה עלינו להשכיח תורתו חס ושלום, כי התורה הוא בחינת אור הנקדה הנ"ל. והם רצו להשכיח ולהעלים בחינת אור הנקדה לגמרי ולהגביר מלכותם חס ושלום, ועל כן: אמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. כי ישראל נקראין חלק אלקי ממעל, בחינת כי חלק ה' עמו וכן ה' יתברך נקרא חלקנו וגורלנו, כמו שכתוב: ה' מנת חלקי וכוסי וכו' בחינת אני חלקך ונחלתך . כי על ידי שבחר בנו ונתן לנו את תורתו, על ידי זה מסר רצונו בידינו והממשלה בידינו שיהיה רצונו כרצוננו בחינת ישראל ממשלותיו, בחינת מי מושל בי צדיק, כמו שמבאר כל זה במאמר הנ"ל. נמצא שישראל הם כביכול, מושלים בה' יתברך כנ"ל. ועל כן נקרא ה' יתברך כביכול חלקם ונחלתם של ישראל כנ"ל. בחינת אני חלקך ונחלתך וכו'. כמו שיש לאדם חלק ונחלה שהוא שלו שהוא מושל בו לעשות בו כרצונו, כמו כן כביכול, ישראל הם מושלים בו יתברך ועל כן נקרא חלקם ונחלתם כנ"ל. וזהו שאמרו: כתבו לכם שאין לכם חלק באלקי ישראל. כי הם רצו לבטל הממשלה של ישראל שהם מושלים בו יתברך כביכול, ועל כן רצו שיכתבו ישראל שאין להם חלק בו יתברך שאין להם ממשלה בו יתברך בבחינת חלק ונחלה כנ"ל, בחינת אני חלקך וכו'. כי רצו חס ושלום לבטל הממשלה של ישראל על ידי שהתגברו להשכיח תורתו כנ"ל שהוא בחינת הנקדה כנ"ל שעקר הממשלה שלנו בו יתברך שיהיה ה' יתברך חלקנו ונחלתנו הוא על ידי שמסר בידינו תורתו שהוא רצונו וכו' כנ"ל והם רצו לבטל זאת חס ושלום כנ"ל. ועל כן טמאו כל השמנים בחינת שמן משחת קדש, בחינת המחין שמשם נמשך הנקדה הנ"ל, בחינת צדיק מושל, כי עקר בחינת הצדיק מושל, בחינת הנקדה הנ"ל הוא על ידי בחינת שמן משחת קדש, בחינת המחין, דהינו על ידי שמירת הברית שהוא שמירת המחין לשמר המח והדעת לקדש ולטהר הדעת מהרהורים שלא לפגם בטפי המח חס ושלום, כמו יוסף הצדיק שעמד בנסיון ולא פגם בהמח ועל ידי זה זכה לחכמה ובינה בחינת אין נבון וחכם וכו' . ועל ידי זה זכה לבחינת יוסף הוא השליט שהוא בחינת צדיק מושל כנ"ל. ועל כן היה הנס של חנכה על ידי כהנים שהם בחינת אהבה דקדשה שהוא בחינת כהן ששורה אצל הברית שלום אצל הנקדה הנ"ל, כמבאר היטב במאמר הנ"ל. שעל ידי זה נתבטל שבירת לב ונתבטל מלכות הרשעה שיניקתם משם כי נתבטלין כל התאוות וכל החרפות שבאין מאהבות הנפולין על ידי אהבה דקדשה בחינת כהן ששורה אצל אור הנקדה הנ"ל כנ"ל:

אות יא[עריכה]

ועל-כן נקרא הצדיק והרב האמת שבדור בחינת כהן, כמו שכתוב: כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וכו'. כי אצל הצדיק שהוא בחינת הנקדה הנ"ל, שם שורה האהבה דקדשה בחינת כהן הנ"ל. וזה בחינת שהנס של חנכה היה על ידי השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, זה בחינת צדיק הדור שהוא בבחינת כהן גדול. כי כל אחד כפי מה שזוכה לבחינת צדיק שהוא בחינת נקדה הנ"ל, כן הוא זוכה לבחינת אהבה דקדשה שהוא בחינת כהן כנ"ל. והצדיק הדור האמתי שזוכה לשמירת הברית בתכלית השלמות והוא בחינת נקדה הכלליות כנ"ל. על כן הוא בחינת כהן גדול, כי זוכה לתכלית האהבה דקדשה בשלמות שהוא בחינת כהן גדול וכנ"ל. וזהו שמצאו שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול בחינת חותם ברית קדש, כמו שכתוב: וצאצאיו חתם וכו', הינו בחינת שמירת הברית, הינו על ידי צדיק הדור שזכה לשמירת הברית בשלמות. ועל כן היה השמן שלו חתום בחותמו, הינו השמן משחת קדש שלו, דהינו המחין שלו היו קדושים וטהורים בלי שום פגם כלל, כי היו חתומים בבחינת שמירת הברית שנקרא חותם כנ"ל. ועל ידי זה בעצמו הוא נקרא כהן גדול, כי זכה לאהבה גדולה בחינת כהן גדול ששורה אצל הברית שלום כנ"ל, כי הכהן הגדול מצוה על קדשת הברית יותר מכל ישראל. ועל כן על ידי השמן של הכהן הגדול שהיה חתום שזהו בחינת אור הנקדה של הצדיק הדור שכלול מנשמות ישראל שנמשך מבחינת שמן משחת קדש, דהינו המחין שהם חתומים בחותם דקדשה בחינת שמירת הברית שזה עקר בחינת צדיק על ידי זה היה הנס של חנכה ועל ידי זה אנו זוכין בכל שנה להדלקת נר חנכה, כי אף על פי שהם מתגברים חס ושלום, לטמאות כל השמנים. ועל ידי זה אין כח בהנקדה של כל אחד מישראל להאיר ולעורר, כי עקר אור הנקדה הוא על ידי בחינת שמן משחת קדש כנ"ל, אף על פי כן ה' יתברך מרחם על עמו ישראל בכל דור ודור ושולח להם צדיק אמתי שהוא שומר הברית בתכלית השלמות. ועל כן הנקדה שלו יש לה כח להאיר ולעורר כל ישראל, כי הוא בחינת נקדה הכלליות כנ"ל. ועל ידי שכל אחד מישראל מקבל מנקדה הכלליות מצדיק הדור. על ידי זה נתעוררה ומאירה הנקדה שיש בכל אחד מישראל. ועל ידי אור הנקדה מבטלין חרפת ושבירת הלב על ידי בחינת אהבה דקדשה, בחינת כהן ששורה אצל הנקדה כנ"ל. ואזי נתבטל מלכות הרשעה לגמרי וכו' כנ"ל. וזהו בחינת נר חנכה, בחינת אור הנקדה שמאירה על ידי שמן משחת קדש על ידי שמקבלים מנקדה הכלליות של צדיק הדור שהוא בחינת כהן גדול שעל ידו היה עקר הנס של חנכה כנ"ל:

כי הכהן גדול היה נכנס לפני ולפנים לכפר על ישראל ולטהר את ישראל מעוונות על ידי הקטרת שהניח על האבן שתיה מקום הארון והלוחות, כי נקדת האבן שתיה שהיתה בבית המקדש הוא בחינת נקדה הנ"ל שהוא בחינת צדיק, כי נקדת האבן שתיה הוא יסוד העולם, כי ממנה השתת העולם . וזה בחינת צדיק, בחינת צדיק יסוד עולם , בחינת כי לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל , הינו הצדיקים בחינת מצקי ארץ הם בחינת האבן שתיה בחינת וישת עליהם תבל, כמובא זה במקום אחר בדברי רבנו זכרונו לברכה (סימן סא חדי רבי שמעון) ועל כן היו מנחים שם הארון והלוחות שהם בחינת נקדה הנ"ל כנ"ל. ועל כן שם היה הכהן הגדול נכנס להגביה את ישראל ולטהרם מעוונות על ידי שהתקשר עצמו עם כל ישראל שהיו עינם ולבם תלויות בו אל נקדת האבן שתיה שהוא אור הנקדה הנ"ל שעל ידה נתבטלין כל אהבות רעות על ידי שמעלין ומקשרין כל האהבות הנפולין אל האהבה דקדשה ששורה שם אצל הנקדה. ועל ידי זה נתבטלין כל העוונות שלהם שכלם באים מאהבות הנפולין שמהם כל התאוות וכנ"ל. ועל כן שם עולין כל התפלות, כי עקר התפלה הוא על ידי הנקדה הנ"ל שהוא בחינת פי ידבר חכמות כנ"ל במאמר הנ"ל. וזה בחינת קטרת שהיה נכנס בו הכהן הגדול לפני ולפנים, כי שמן וקטרת ישמח לב , כי מצות קטרת הוא בשעת הדלקת הנרות של בית המקדש, כמו שכתוב: ובהעלות אהרן את הנרות וכו' יקטירנה. כי אחד עשר סממני הקטרת הם מעלין כל החיות שבקלפות אל הקדשה כידוע . וזה בחינת שמן וקטרת, הינו בעת שמדליק הכהן את הנרות של שמן בבית המקדש, דהינו שממשיך אור הנקדה הנ"ל בחינת שמן משחת קדש כנ"ל. אז מקטיר קטרת, דהינו שמעלה החיות שבקלפות שבא מבחינת השבירה מבחינת אהבות הנפולין ומעלה ומקשר אותם אל אור הנקדה הקדושה שהוא נרות של שמן כנ"ל. וזהו לשון קטרת לשון קשר שמקשר הלב אל הנקדה שהוא בחינת שמן כנ"ל. וזהו שמן וקטרת ישמח לב הפך שבירת לב, כי נתבטל שבירת לב על ידי שמן וקטרת על ידי שמקשרין הלב אל הנקדה שזהו בחינת שמן וקטרת כנ"ל. ועל כן שמן וקטרת ישמח לב כנ"ל:

וזהו בחינת הקטרת של כהן הגדול ביום הכפורים שהיה נכנס בהם אל נקדת האבן שתיה שהוא בחינת נקדה הנ"ל ושם היה מקשר כל החיות של אהבות הנפולין שמשם באין כל העוונות. ועל ידי הקטרת העלה החיות מהקלפות, הינו שהעלה כל האהבות הנפולין וקשר אותן לבחינת אור הנקדה שעל ידי זה נתבטלין כל הפשעים והעוונות הבאים משם בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה, הינו אהבה דקדשה ששורה אצל הנקדה מכסה על כל הפשעים ונתבטלין כל השבירת לב וכל החרפות וכו'. כמבאר במאמר הנ"ל:

אות יב[עריכה]

וזה בחינת קרבנות הנשיאים שהקריבו לחנכת המזבח שקורין בהם בחנכה, כי זה בחינת כל הקרבנות שכלם היו על ידי הכהן שהוא בחינת אהבה ששורה אצל הנקדה שהיה לו כח להעלות החיות מאהבות הנפולין שהם אהבות הבהמיות שמהם באים כל החטאים. וזה בחינת שהיו מביאין בהמה אצל הכהן והכהן היה מקריבה לקרבן, כי הוא היה מעלה אהבות הבהמיות אהבות הנפולין אל אור הנקדה הקדושה ששם שורה אהבה דקדשה בחינת כהן שעל ידי זה נתבטלין כל התאוות וכל החטאים בחינת על פשעים תכסה אהבה כנ"ל. וזה בחינת קרבנות של חנכת המזבח שהקריבו הנשיאים דיקא, כי הנשיאים הם בחינת צדיקי הדור שהם בחינת נקדה הכלליות שמהם מאירין כל הנקדות של כל אחד. ועל כן עקר החנוך על ידם, כי חנכת המזבח, דהינו לחנכו בקדשה ולהעלותו מחל לקדש, זה נעשה רק על ידי בחינת אור הנקדה הנ"ל שעל ידי זה עולין מחל לקדש על ידי שמתקשרים אל הנקדה וכו' וכנ"ל. ועל כן חנכת המזבח היה על ידי קרבנות הנשיאים שהם בחינת נקדה הכלליות בחינת צדיק מושל. ועל כן היה להם כח לחנך את המזבח ולהעלותו מחל לקדש על ידי אור נקדתם בחינת צדיק מושל. ועל כן היה להם כח לחנך את המזבח ולהעלותו מחל לקדש על ידי אור נקדתם בחינת נקדה הכלליות שעל ידי זה מקשרין הלב ומכניעין ומבטלין חיות הסטרא אחרא ועל ידי זה נתחנכין ועולין מחל לקדש, כי המזבח והבית המקדש הם בחינת לב, כמו שכתוב: והיו עיני ולבי שם. ושם היו עיניהם ולבם של כל ישראל תלויות לכפר עליהם על ידי אור הנקדה בחינת אבן שתיה כנ"ל:

אות יג[עריכה]

וזה בחינת חנכה לשון חנוך, כי עקר החנוך של כל אדם בעבודת ה' הוא על ידי בחינה הנ"ל במאמר הנ"ל, הינו על ידי אור הנקדה הנ"ל, דהינו שמקבל מאור הנקדה של הצדיק. ואחר כך מקבל כל אחד מחברו וכו' כנ"ל. ואחר כך מנה ובה על ידי שמדבר בינו לבין קונו ועל ידי זה מאיר הנקדה. ועל ידי זה מקשר את הלב לה' יתברך ונתבטלין כל החרפות והשבירות, דהינו אהבות רעות וכו'. ועולה מחל לקדש. נמצא, שעקר החנוך לכנס אל הקדשה הוא על ידי הנקדה הנ"ל. הינו על ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שעל ידי זה דיקא מאירה הנקדה כנ"ל:

אות יד[עריכה]

וזה בחינת נר חנכה, כי על ידי הנר חנכה, שהוא בחינת אור הנקדה הנ"ל, על ידי זה נתחנכין ונכנסין בעבודת ה' כנ"ל וזה בחינת מה שכתוב בכונות שנר עולה בגימטריא שלשה יחודים וכו', עין שם, הינו בחינת שלש נקדות הנ"ל וכל נקדה הוא בחינת צדיק שעל ידה עקר היחוד וזה בחינת שלשה יחודים בחינת נקדות שעל ידם מדליקין נר חנכה כנ"ל, כי על ידי שמקבלין מכל השלש נקדות הנזכרות לעיל, על ידי זה מאירין ומעוררין הלב לה' יתברך שזהו בחינת נר חנכה וכו' כנ"ל:

אות טו[עריכה]

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכהח: נר חנכה איש וביתו. והמהדרין נר לכל אחד והמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך וכו', כי כל איש בביתו הוא בבחינת נקדה הכלליות, כי הוא ראש בית ומושל עליהם וכלול מכלם. והוא בחינת נקדה הכלליות נגדם, כי כמו שבכלל הצדיק הדור הוא נקדה הכלליות של כל ישראל כן בפרטיות יש שרי אלפים ושרי מאות וכו'. וכן כל איש שורר בביתו וכו' וכל אחד הוא בחינת נקדה הכלליות נגד האנשים שתחתיו, כי יש אילן וענפים וענפים לענפים וכו', כמובן כל זה בדברי רבנו זכרונו לברכה סימן סט. וזה נר חנכה איש וביתו, זה בחינת נקדה הכללית ואז מאירין ממילא כל שאר הנקדות. והמהדרין נר לכל אחד זה בחינת הארת הנקדה של כל אחד ואחד, דהינו הנקדה שיש בכל אחד מישראל שיש לה כח להאיר ולעורר לב חברו כנ"ל והמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך זה בחינת הנקדה של כל אחד ואחד שמאיר מנה ובה ואורו מוסיף והולך ומאיר בכל יום ביותר על ידי שמעורר אור נקדתו תמיד עד שזוכה ליום השמיני בחינת שמונת ימי חנכה שהם שלמות אור הנקדה שהוא בחינת צדיק שהוא בחינת יום השמיני, בחינת מילה שנתנה לשמיני, שהוא בחינת צדיק, בחינת אור הנקדה הנ"ל:

אות טז[עריכה]

וזה בחינת מצות נר חנכה משעת יציאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק , יציאת הכוכבים זה בחינת מצדיקי הרבים ככוכבים, הינו אור הנקדות הנ"ל שהם בחינת מצדיקי הרבים, כי על ידם נכנסין אל הקדשה כנ"ל, והם בחינת צדיק ועל כן נקראים הנקדות הנ"ל מצדיקי הרבים. וזהו 'ככוכבים' בחינת כוכבי אור , כי הנקדה מאירה כנ"ל בבחינת אור זרע לצדיק וכו' וזהו עד שתכלה רגל מן השוק. כי כשהלב משקע בחרפות, דהינו בתאוות זה בחינת רגליה ירדות וכו' ועל ידי אור הנקדה נתבטלת שבירת לב שהוא בחינת סטרא דמותא ועולין רגלי הקדשה מהסטרא אחרא וזהו עד שתכלה רגל מן השוק שהוא מקום הסטרא אחרא כמובא . כי על ידי אור הנקדה נתבטל חיותם על ידי שמקשרין הלב אל הנקדה כנ"ל שזהו בחינת נר חנכה כנ"ל ועל כן ימי חנכה הם ימי תפלה והודאה, כמו שאומרים: וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל וכו' כי עקר התפלה וההודאה הוא בבחינת אור הנקדה הנ"ל שמאירין פי ידבר חכמות אל הלב וכו' כנ"ל כמבאר במאמר הנ"ל שזהו בחינת תפלה, עין שם כל זה היטב היטב. ובשביל זה קורין פרשת מקץ בחנכה כי זאת הפרשה מדברת מיוסף הצדיק שזכה להיות מלך בחינת יוסף הוא השליט. וכל בני ישראל באו אליו, כי כלם צריכים לקבל ממנו, כי הוא בחינת נקדה הכלליות כנ"ל וזה בחינת נר חנכה כנ"ל:

שיך לעיל לענין ברכת המזון וזה בחינת וישתו וישכרו עמו. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: מיום שפרש יוסף מאחיו לא שתו יין וכו'. כי אי אפשר לשתות יין כי אם כשנתועדים ונתקבצים יחד כל בני ישראל עם יוסף הצדיק, דהינו בחינת הנ"ל כשמאיר הנקדה שהוא בחינת יוסף הוא השליט וכו' בכל ישראל וכו' כנ"ל שאז נתבטל חרפת לב וכו' ואז היין הוא בבחינת ויין ישמח לבב וכו' כנ"ל. וזה בחינת ברכת המזון על כוס של יין, כי על ידי ברכת המזון ממשיכין הארת הנקדה בשלמות וכו' כנ"ל. ואז היין בקדשה כנ"ל בחינת וישתו וישכרו עמו, 'עמו' דיקא, הינו על ידי שנתקרבו בני ישראל אל הנקדה שהוא בחינת יוסף כנ"ל:

וזה בחינת שמן ערב קדם ברכת המזון שהיו נוהגים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה' וכו'. זה שמן ערב וכו', הינו בחינת שמן ויין, כי שמן הוא בחינת אור הנקדה של הצדיק, בחינת שמן משחת קדש וכו' כנ"ל, שזהו בחינת שמן של נר חנכה וכו' כנ"ל. וזה אנו ממשיכין קדם ברכת המזון כדי שתאיר הנקדה על ידי ברכת המזון בשלמות שאז מקשרין הלב אל הנקדה כנ"ל כדי להמשיך שביעה בחינת שבע שני השבע הנמשכין מיוסף הצדיק שהוא הנקדה המבטל חרפת רעב וכו' כנ"ל בחינת כוס יין של ברכת המזון, כי כשמאיר הנקדה אז עקר שלמות הקדשה על ידי היין דיקא בחינת כוס של ברכה שהוא על היין דיקא בחינת אין אומרים שיר וכו' כי היין הוא בבחינת לב ועל ידי היין מקשרין הלב אל הנקדה שמאירה על ידי ברכת המזון וכו' כנ"ל ועל כן שכור מתר לברך ברכת המזון, בחינת וישתו וישכרו עמו, 'עמו' דיקא וכו' כנ"ל:

וזה בחינת הצדקה שנותנין בחנכה זה בחינת צדיק חונן ונותן , כי אהבה דקדשה שהוא בחינת חסד בחינת אברהם שורה אצל הנקדה שהוא יוסף הצדיק ועל כן צדיק חונן ונותן, כי שם שורה אהבה דקדשה בחינת אהבת חסד ועל כן הוא גומל חסד עם הכל בחינת הזן את העולם כלו בטובו בחן ובחסד אין טוב אלא צדיק בחינת צדיק חונן ונותן. וזה בחינת ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו וכו' ועל כן בחנכה שצריכין להמשיך אור הנקדה על ידי נר חנכה שתאיר בחינת הנקדה אצל כל אחד ואחד כנ"ל, על כן מרבין בצדקה אז בחינת צדיק חונן ונותן וכו' כנ"ל: