לחם משנה/הלכות יסודי התורה/ז
הלכה א[עריכה]
ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה וכו': יש תימא על רבינו למה לא הזכיר גבור בכח ועשיר ועניו דאיתא פ״ד דנדרים (דף ל"ה) ועוד אמרו בפ' המצניע (שבת דף צ"ב) אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה ולא הזכיר מכל זה רבינו. והרב בית יוסף כתב דסבירא ליה כהרא״ש ז״ל דלא הצריך כך בגמרא אלא כדי שתשרה השכינה בקביעות. אבל לא משמע כן מדברי רבינו בספר מורה הנבוכים חלק שני פרק ל״ב דשם כתב הוא אמרם אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר. גם בסוגיא דפרק המצניע ובסוגיא דנדרים קשה קצת למה לא הוזכר בסוגיא הנזכרת התנאים שהוזכרו בסוגיא האחרת.
ומ״ש רבינו מיד רוח הקדש שורה עליו משמע לכאורה דעל כל פנים יחול עליו הנבואה כשהוא מוכן ולא כתב כן שם בספר השלישי אלא דבעי רצון אלהי לכך נראה ודאי שמ״ש כאן מיד רוח הקדש הוא עם הרצון האלהי אבל אפשר שיהיה מוכן ולא יחול הנבואה, אע״פ שמפרשי דבריו שם פירשו שהוא מסכים לדעת הפילוסוף מ״מ פשט דבריו שם לא משמע כן: