להצגה הראשונה של "הבימה" בא"י
ח"נ ביאליק
(בהצגה הראשונה של "הבימה" בא"י, ניסן תרפ"ח)זכורים לי הערבים הראשונים אתכם, בעוד ווכטנגוב חי. ערבי קודש היו אלה. אז, כשנמחה כל שריד ולא היו כל סכויים, באיזו גבורה עילאה ובאיזו עקשנות נאחזתם ביצירתכם. היתה אימה נוראה לראותכם מטפסים ועולים ומתבצרים על חודו של סלע, כשהמים הזידונים גועשים סביבכם. ודוקא מפני שמאת יהודים יצאה הרדיפה נגדכם היתה היא מאיימת יותר. ויהא זכור לברכה מנהלכם צמח. בתוך המסיבה ההיא היתה דמותו של צמח דמות מיוחדת במינה, מעשה שיש טהור, צור-מעוז ממש. ורושם הגבורה ההיא נשאר בלב כחסד נעורים שלא ישכח לעולם. שתיתם אז כולכם יין משכר מגביע מלא, יין ששיכר אתכם ואותנו כולנו שבאו אתכם במגע. מובן לי מדוע החרדתם כך לבבות, וגם לבבות זרים. זכור לי איך בכה גורקי בראותו את "היהודי הנצחי" ואת אשר עשיתם מן המחזה הדל הזה. אז עוד גמגמתם. גבורתכם סככה עליכם וכבשה לכם לבבות. כשהחל המשחק האמתי לא הייתי כבר אתכם. וכשפגשתיכּם ערב אחד בפאריס, בהיותי עובר אורח, נדהמתי לשכלול הרב ולשלמות של אמנות המשחק. גם בשלימות זו היתה משום הטלת אימה חדשה. כששים שנה קיים התיאטרון בישראל, מיום יסד אותו גולדפדן. וכל השנים היה במרתף. לפעמים נדמה היה, כי בכל עשר שנים הוא נסוג אחורנית. לפעמים נדמה היה, כי גולדפדן עצמו עמד כבר על הפסגה. והנה דוקא ע"י צירוף של סיבות זרות ומוזרות, בסביבה של יתמות ושכול, בעזרת לא יהודי, קפצתם מתוך המרתף – וישר אל הפסגה! אינני מומחה לתיאטרון, אבל לפי הרגשתי-הפשוטה, הגעתם, מבחינת הטכניקה, למרום הפסגה והיכולת. גם זה אחד מן הנסים של קפיצת הדרך. יקרה בקרבנו, כי בחור ישיבה שאינו יודע ארבע-פעולות חשבון, קופץ ישר לתוך קנט, קורא בו ונעשה שליט במכמניו. בישראל ידועים נסים כאלה. ובכן קרה גם הנס הזה.
והנה באתם הנה. והייתי חושב את הדבר למטיל אימה ופחד שבעתים – אילו לעשרת הנסים שקרו לכם, היה הפעם, בארץ, מצטרף נס חדש, מסיטרא אחריתא, ולא הייתם מוצאים פה, בארץ-ישראל, אותה העזרה, שנתנה לכם הממשלה ברוסיה. הייתי רואה את זאת כמרום הבושה והכלימה, ולא הייתי רוצה להיות עד לזה. (הפיצו איזה שמועות על איזה אינטרביו אתכם בדבר הציונות. אין אני מאמין באינטרביואים. רק שלשום קראתי בעתון יהודי בורשה אינטרביו, שמסר איזה "בעל עגלה" בשמי, שאין בו אף דבר של אמת. לי ברור יחסכם לארץ-ישראל). אם את האפילוג של המחזה הנהדר הזה ששמו "הבימה" לא תשחקו בארץ, – יהיה משחקכם משחק גרוע מאד!
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.