כתובים אחרונים (1863)/תפילת מנשה מלך יהודה
|
תפילת מנשה מלך יהודה
בהיותו אסור בבבל
|
| כתובים אחרונים (1863)/תפילת מנשה מלך יהודה | |
|---|---|
| מחבר | מחבר לא ידוע |
| מתרגם | יצחק זקיל פרנקל |
(א) יי אל שדי אלוהי אברהם יצחק ויעקב וכל זרעם, עושה שמים וארץ וכל תפארתם. (ב) בדברך שמת לים חוקו, וחתמת בעד מעיני התהום בכוח שמך הגדול והנורא. (ג) מפניך ייראו כל יושבי תבל, ומגבורתך יפחד לבם. (ד) כי מי יעמוד לפני הדר הודך, ומי יקום לפני עוז אפך בעושי עוולה. (ה) אולם אין חקר לחסדך הגדול, כי אל עליון אתה ארך אפים ורב חסד ועל בני אדם תתנחם: (ו) ואמרת ברֹב רחמיך כי לא תחפֹץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחי: (ז) לך יי הצדקה כי לא את אבותינו אברהם יצחק ויעקב צוית לשוב אליך כי לא חטאו לך: (ח) אך אותי צוית כי רשעתי ועונותי רבו מחול הים עד כי משאת עיני מרום: (ט) על זאת שחה לארץ נפשי כאסור בזיקי ברזל ולא אוכל להרים ראשי וכל מרגעה אבדה ממני: (י) כי העירותי את חמתך ועשיתי את הרע בעיניך את פקודיך לא שמרתי ורק עולה ותועבה עשיתי : (יא) על כן יכרעון ברכי לפניך יי, ולחסד ולרחמים אתחנן. (יב) העוויתי והרשעתי לפניך ורוב חטאתי לנגד עיני תמיד. (יג) אנא יי שא נא לפשעי עבדך וסלח (ומחל) לכל עוונותיי לבל אספה ברוב חטאי, וחמתך לא תקום עלי לעולם ועד. (יד) הסר נא כעסך מעלי ואל תורידני לבאר שחת, כי אתה יי בעל הרחמים לכל שבי פשע. (טו) ועתה יי הודיעני חסדך והושיעני ברוב רחמיך אף כי נתעב ונאלח אני. (טז) ואודה את שמך לעולם ועד כאשר כל צבא השמים יודוך. (יז) כי לך לבדך הגדולה והתפארת לעולמי עד אמן.