כתב יד פארמה למשנה/מסכת ברכות
כתב יד פארמה למשנה מסכת ברכות
פרק ראשון[עריכה]
עמוד 2א. אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- מֵאַמָתַי קוֹרִין אֶת שמע בַּעֲרַבים מִשָעה שֶהַכֹּהַנִים
- נִכְנָסִין לאכַל בִּתרומתַן עַד סוֹף הַאַשְמורֶת
- הַרִאשנַה דִּבְרֵי ר' אֶליעֶזר וַחַכַמִין אוֹמְרִין עַד
- חֲצוֹת רבן גמליאֵל אוֹמר עַד שֶיַּעֲלֶה עמּוּד
- הַשחר ---- ב -- מַעשֶה שֶבַּאו בָּנָיו מִבֵּית הַמִשְתֶה
- אָמְרוּ לו לא קרִינוּ אֶת שְמַע אָמָר לָהֶם אִם לא
- עָלָה עַמוּד הַשּחר מוּתַּרִין אָתֶם לִקְרוֹת --- ג -- וְלֹא
- זוֹ בִּלְבד אֶלּא כּל שֶאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת
- מצותַן עַד שֶיעֲלֶה עַמּוּד השָּחַר ---- ד -- הֶקְטֵר
- חֱלָבִים וְאֵיבָרִין [ו]אכילת פסחים מצותן עד
- שיעלה עמוד השחר ---- ה -- וכל הנאכלים ליום
- אחד מיצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן
- למה אמרו חכמים עד חצות אלא להרחיק את
- האדם מן העבירה ---- ו -- מאמתי קורין את
- שמע בשחרים משיכירו בין תכלת ללבן [רבי]
- אליעזר אומר בין תכלת לכרתן [וגומרה][1] עד הנץ החמה
- ור' יהושע א' עד שלש שעות שכן דרך בני
- מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מיכן
- והלך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה
- ---- ז -- בית שמי אומרין בערב כל אדם יטו
- ויקרו ובבקר יעמודו ש' ובשכבך ובקומך
- ובית הלל אומ' כל אדם קורין כדרכן ש' ובלכתך
- בדרך אם כן למה נאמר בשכבך ובקומך
- אלא בשעה שדרך בני אדם שוכבין ובשעה
- שדרך בני אדם עומדין ---- ח -- אמר ר' טרפון
- אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי
- בית שמי וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים
- אמרו לו כדיי היית לחוב בעצמך שעברתה
- על דברי בית הלל ---- ט -- בשחר מברך שתים
- לפניה ואחת לאחריה אחת ארוכה ואחת
- קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשיי
- לקצר לקצר אינו רשיי להאריך לחתום אינו
- רשיי שלא לחתום ושלא לחתום אינו רשיי
- לחתום ---- י -- מזכירין יצירת מצרים בלילות
- אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים
- שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים
- בלילות עד שדרשה בן זומא ש' למען תזכר
עמוד 2ב אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי
- חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמ' אומ' ימי
- חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא את ימות המשיח
- פרק א
פרק שני[עריכה]
- הלכתא י פרק ב
- היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיוון
- לבו יצא ואם לאו לא יצא ובפרקים שואל
- מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני
- היראה ומשיב דברי ר' מאיר ר' יהודה אמ' באמצע
- שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים
- שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם
- ---- ב -- אילו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה
- לשנייה בין שנייה לשמע בין שמע לוהיה אם
- שמע בין והיה אם שמע לויאמר בין ויאמר
- לאמת ויציב ר' יהודה אמ' בין ויאמר לאמת
- ויציב לא יפסיק ---- ג -- אמר ר' יהושע בן
- קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמע אלא
- שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך
- יקבל עליו עול מצוות והיה אם שמע לויאמר
- שוהיה אם שמע נוהג ביום ובלילה ויאמר אינו
- נוהג אלא ביום ---- ד -- הקורא את שמע ולא
- השמיע לאזנו יצא ור' יוסי אומ' לא יצא קרא
- ולא דקדק באותותיה ר' יוסי או' יצא ור' יהוד
- או' לא יצא הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה
- יחזור למקום שטעה ---- ה -- האומנין קורין בראש
- האילן או בראש הנדבך מה שאינן רשאין
- לעשות כן בתפילה ---- ו -- חתן פטור מקרית
- שמע בלילה הראשון ועד מוצאי שבת אם
- לא עשה מעשה מעשה ברבן גמליאל שנשא
- וקרא בלילה שנשא אמרו לו לא לימדתנו
- שחתן פטור מקרית שמע בלילה הראשון
- אמ' להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות
- שמים שעה אחת ---- ז -- רחץ בלילה הראשון
- שמתה אשתו אמרו לו לא לימדתנו שאבל
- אסור לרחוץ אמ' להם איני כשאר כל האדם
- אסתנס אני ---- ח -- וכשמת טבי עבדו קיבל
- עליו תנחומים אמרו לו לא לימדתנו שאין
- מקבלין תנחומים על העבדים אמ' להם אין
עמוד 3א אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה ---- ט -- חתן
- אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא
- רבן שמעון בן גמליאל א' לא כל הרוצה ליטול
- לו את השם יטול
- פרק ב
פרק שלישי[עריכה]
- הלכות ט' פרק ג'
- מי שמות מוטל לפניו פטור מקרית שמע
- ומן התפילין ונושאי המיטה וחילופיהן וחילופי
- חילופיהם את שלפני המיטה ואת שלאחר
- המיטה את שלפני המיטה צורך בהן פטורין
- ואת שלאחר המיטה צורך בהן חייבין אילו
- ואילו פטורין מן התפילה ---- ב -- קברו את המת
- וחזרו אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו
- לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדים
- בשורה הפנימים פטורים והחיצונים חייבין
- ---- ג -- נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית
- שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה
- ובברכת המזון ---- ד -- בעל קרי מהרהר בלבו
- ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון
- מברך לאחריו ואינו מברך לפניו ר' יהודה א'
- מברך לפניהם ולאחריהם ---- ה -- היה עומד
- בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק
- אלא יקצר ירד לטבל אם יכול לעלות
- ולהתכסות ולקרות עד שלא הנץ החמה יעלה
- ויתכסה ויקרה ואם לאו
- יתכסה במים ויקרה ---- ו -- לא יתכסה לא
- במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל
- לתוכן מים וכמה ירחיק מהן ומן הצואה
- ארבע אמות ---- ז -- זב שראה קרי והנידה
- שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראת נידה
- צריכין טבילה ר' יהודה פוטר
- פרק ג
פרק רביעי[עריכה]
- הלכות ז פרק ד
- תפילת השחר עד חצות ר' יהוד א' עד ארבע
- שעות תפילת המנחה עד הערב ר' יהודה א'
- עד פלג המנחה תפילת הערב אין לה קבע
- ושלמוספין כל היום ---- ב -- ר' נחוניה בן הקנה
- היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש
- וביציאתו תפילה קצרה אמרו לו מהמקום
- לתפילה זו אמ' להם בכניסתי אני מתפלל
עמוד 3ב אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- שלא תארע תקלה על ידיי וביציאתי אני נותן
- הודיה על חלקי ---- ג -- רבן גמליאל א' בכל יום
- אדם מתפלל שמונה עשרה ור' יהושע אומר
- מעין שמונה עשרה [ו]ר' עקיבה או' אם שגרה
- תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם
- לאו מעין שמונה עשרה ---- ד -- ר' אליעזר
- או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים
- ר' יהושע או' המהלך במקום סכנה מתפלל
- תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואומר
- הושיעה יי את עמך את ישראל כל פרשת
- הציבור צורכיהם מ' לפניך ברוך אתה י'י
- שומע תפילה ותחנונים ---- ה -- היה רכוב על
- החמור ירד אם אינו יכול לירד יחזיר את
- פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוון
- את לבו כנגד בית קדשי הקדשים ---- ו -- היה
- יושב בספינה או בסדא יכוון את לבו כנגד
- בית קודש הקדשים ---- ז -- ר' לעזר בן עזריה
- או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכמ'
- או' בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה אומ'
- משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור
- מתפילת המוספין
- פרק ד
פרק חמישי[עריכה]
- הלכות ז פרק ה
- אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש
- חסידים הראשונים היו שוהים שעה אח[ת]
- ומתפללים כדי שיכוונו את לבם למקום
- אפילו מלך שואל בשלומו לא ישיבינו
- ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק ---- ב --
- מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים
- ושואלים את הגשמים בברכת השנים והבדלה
- בחונן הדעת ר' עקיבה אומ' אומרה ברכה
- רביעית בעצמה ור' אליעזר אומ' בהודייה
- ---- ג -- האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך
- ועל טוב ייזכר שמך מודים מודים משתקים
- אתו העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר
- תחתיו ולא יהא סורבן באותה שעה ומנין
- הוא מתחיל מתחילת הברכה שטעה זה
- העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים
- אמן מפני הטירוף ואם אין שם כהן אלא
עמוד 4א אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- הוא לא ישא את כפיו ואם הבטחתו היא שהוא
- נושא את כפיו וחוזר לתפילתו רשיי ---- ה --
- המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח ציבור
- הוא סימן רע לשולחיו ששלוחו שלאדם
- כמותו אמרו לו עליו על ר' חנינא בן דוסא
- שהיה מתפלל על החולים ואו' זה חיי וזה ומת
- אמרו לו מנין את יודע אמ' להם אם שגרה
- תפילתו בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו
- יודע אני שהוא מטורף
- פרק ה
פרק שישי[עריכה]
- הלכ' ה פרק ו
- כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן
- הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל
- היין הוא או' בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ
- הוא או' בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל
- הפת הוא אומ' המוציא לחם מן הארץ ועל
- הירקות הוא אומ' בורא פרי האדמה ר' יהוד'
- אומ' בורא מיני דשאים ---- ב -- בירך על
- פירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל
- פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל
- כולם אם אמ' שהכל נהיה בדברו יצא ---- ג --
- על דבר שאין גידוליו מן הארץ או'
- שהכל נהיה בדברו על החומץ ועל הגוביי
- ועל הנובלות הוא או' שהכל נהיה בדברו
- ר' יהוד' או' כל שהוא ממין קללה אין
- מברכין עליו ---- ד -- היו לפניו מינין הרבה
- ר' יהודה או' אם יש ביניהן ממין שבעה
- עליו הוא מברך וחכמ' אומ' מברך על אי
- זה מהן שירצה ---- ה -- בירך על היין שלפני
- המזון פטר את היין שלאחר המזון בירך
- על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת
- שלאחר המזון בירך על הפת פטר את
- הפרפראות על הפרפראות לא פטר את
- הפת בית שמיי אומ' אפילו מעשה קדירה
- ---- ו -- היו יושבין כל אחד ואחד מברך
- לעצמו היסבו אחד מברך לכולן בא להם
- יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו
- לאחר המזון אחד מברך לכולם ואו על
- המיגמר אף על פי שאין מביאין את
עמוד 4ב אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- המיגמר אלא לאחר הסעודה ---- ז -- הביאו לו
- מליח כתחילה ופת עימו מברך על המליח
- ופוטר [את הפת][2] שהפת טפילה לו זה הכלל כל שהוא
- עיקר ועימו טפילה מברך על העיקר ופוטר
- את הטפילה ---- ח -- אכל תאינים וענבים
- ורימונים מברך עליהם שלוש ברכות דב'
- רבן גמליאל וחכמ' אומ' ברכה אחת ר' עקיבה
- או' אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך
- עליו שלוש ברכות והשותה מים לצמאו
- או' שהכל נהיה בדברו ר' טרפון או' בורא
- נפשות וחסרונן
- פרק ו
פרק שביעי[עריכה]
- הלכות ח פרק ז
- שלושה שאכלו כאחת חייבין לזמן אכל
- דמיי ומעשר ראשון שניטלה תרומתו
- ומעשר שיני והקדש שניפדו והשמש שאכל
- כזיית והכותי מזמנין עליהן אבל אכל
- טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו
- ומעשר שיני והקדש שלא ניפדו והשמש
- שאכל פחות מכזיית והנכרי אין מזמנין
- עליהן ---- ג -- נשים ועבדים וקטנים אין
- מזמנין עליהן ועד כמה הן מזמנין עד כזית
- ר' יהוד' או' עד כביצה ---- ד -- כיצד מזמנין
- בשלושה או' נברך בשלושה והוא או' ברוך
- הוא בעשרה או' [...] נברך
- לאלהינו בעשרה והוא או' ברוך הוא אחד
- עשרה ואחד עשר ריבו ---- ה -- במאה או'
- נברך לי'י אלהינו במאה והוא או' ברוך הוא
- באלף או' נברך לי'י א'הינו א'הי ישראל
- באלף והוא או' ברוך הוא בריבו אומרין
- נברך לי'י א'הינו א'הי ישראל א'הי הצבאות [יושב הכרובים][3]
- בריבו והוא [?] ברכו כעינין שהוא מברך כך
- עונין אחריו ברוך י'י א'הינו א'הי ישראל
- א'הי צבאות יושב הכרובים על המזון
- שאכלנו ר' יוסה הגלילי או' לפי רוב הקהל
- הן מברכין ש' במקהלות ברכו אלהים ייי
- ממקור יש' ---- ו -- א' ר' עקיבה מה מצינו
- בבית הכנסת אחד מרובין ואחד ממועטים
עמוד 5א אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- אומ' ברכו את י'י ר' ישמע' או' ברכו את יהוה
- המבורך ---- ז -- שלושה שאכלו כאחת אינן
- רשאין ליחלק וכן ארבעה וכן חמשה ששה
- נחלקין עד עשרה ועשרה אינן נחלקים עד
- שיהו עשרים ---- ח -- שתי חבורות שהיו
- אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין
- אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון
- ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין
- לעצמן ואין מברכין על היין עד שיתן לתוכו
- מים דב' ר' אליע' וחכמים אומרין מברכין
- פרק ז
פרק שמיני[עריכה]
- הלכ' ח פרק ח
- אלו דברים ש[ב]ין[4] בית שמי לבית הלל בסעודה
- בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך
- על היין ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר
- כך מברך על היום ---- ב -- בית שמי אומרין
- נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס
- ובית הלל אומ' מוזגין את הכוס ואחר כך
- נוטלין לידים ---- ג -- בית שמי אומ' מכבדין
- את הבית ואחר כך נוטלין לידים ובית הלל
- אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את
- הבית ---- ד -- בית שמי אומ' מקניח ידו במפה
- ומניחה על השלחן ובית הלל אומ' על הכסת
- ---- ה -- בית שמי אומ' נר ומזון בשמים
- והבדלה ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון
- והבדלה ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון
- והבדלה ---- ו -- בית שמי אומ' שברא מאור
- האש ובית הלל אומ' בורא מאורי האש ---- ז --
- אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים
- שלגוים ולא על הנר ולא על הבשמים שלמתים
- ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה
- זרה אין מברכין על [הנר עד][5] שיאותו לאורו ---- ח --
- מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי או'
- יחזור למקומו ויברך ובית הלל אומ' יברך
- במקום שנזכר ועד אמתי הוא מברך עד
- כדי שיתאכל המזון במעיו ---- ט -- בא להם
- יין לאחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס
- בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך
- על המזון ובית הלל אומ' מברך על המזון
- ואחר כך מברך על היין עונין אמן אחר
עמוד 5ב אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- ישראל המברך ואין עונין אמן אחר כותי
- המברך עד שישמע את כל הברכה
- פרק ח
פרק תשיעי[עריכה]
- הל' ט פרק ט
- הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל
- או' ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום
- הזה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה או'
- ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו ---- ב -- על
- הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים
- ועל הרוחות הוא או' ברוך שכוחו מלא עולם
- על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות
- ועל המדברות הוא או' ברוך עושה בראשית
- ר' יהוד' או' הרואה את הים הגדול או' ברוך
- שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו
- לפרקים על הגשמים ועל בשורות טובות
- הוא או' ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות
- הרעות הוא או' ברוך דיין האמת ---- ג -- בנה
- בית חדש וקנה כלים חדשים או' ברוך
- שהגיענו לזמן הזה מברך על הרעה מעין
- על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה
- הצועק לשעבר הרי זו תפילת שוא ---- ד -- כי
- צד היתה אשתו מעוברת ואמ' יהי רצון
- שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא היה
- בא בדרך ושמע קול צווחות בעיר ואמ' יהי
- רצון שלא יהו אלו בתוך ביתי הרי זו תפילת
- שוא הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת
- בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזיי או' ארבע
- שתים בכניסתו ושתים ביציאתו ונותן הודייה
- לשעבר וצועק לעתיד לבוא ---- ה -- חייב
- לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה
- ש' ואהבת את י'י א'היך בכל לב' וב' נפש' ובכ'
- מא' בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר
- רע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך
- ובכל מאדך בכל ממונך דבר אחר ובכל
- מא' [מאדך][6] בכל מידה ומידה שהוא מודד לך בכל
- הוי מודה לו בכל מאד מאד ---- ו -- לא יקל
- אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא
- מכוון כנגד בית קודש הקדשים לא יכנס
- להר הבית במקלו במנעלו ובאפונדתו
עמוד 6א אורכב 2016-03-05 ב Wayback Machine
- ובאבק שעל רגליו ולא יעשה קפנדריא
- ורקיקה מקל וחומר מה אם נעילה שהיא
- מש[ו]ם[7] כבוד אסור ליכנס בה רקיקה שהיא
- משם ביזיון דין הוא ---- ז -- כל חותם הברכות
- שהיו במקדש היו מן העולם משקילקלו
- המינים אמרו אין עולם אלא אחד התקינו
- שיהו אומרין מן העולם ועד העולם התקינו
- שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם
- שנ' והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצ'
- י'י עמכם וגו' ואו' י'י עמך גבור החיל ואומ'
- אל תבוז כי זקנה אמך עת לעשות לי'י הפרו
- תורתך ר' נתן או' הפרו תורתך עת לעשות לי'י:
- חסלת ברכות פרקי ט