כרתי/יורה דעה/סח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

המוח והראש אסורים ושאר מותר כי עצם גלגולת מפסיק ואפי' נצלה תחלה מ"מ אסור דכמו דאין כח באש להפליט כן אין כח במלח להפליט


נקב וסגי בנקיבת העצם אפי' הקרום קיים דאין הקרום מעכב חום אש


להסיר השער עי' פלתי שחלקתי בין בהמה לעוף דבבהמה אפי' מונח במקום אחד מותר משא"כ בעוף וכ"כ חלקתי בין שם מים על השער אז אסור ואם לאו מותר ע"ש:


נ"נ אם הראש בפני עצמו הראש נ"נ וצריך ס' נגדו ומ"מ הראש באיסורו ואי דבוק ויש בכל עוף ס' נגד המוח הכל שרי אפילו הראש גופי' אבל המוח אסור כחתיכה שנתבשל בדמו


כשאר איסורין עי' פלתי שהעלתי בעוף שנתבשל עם ראשו שלם ולא נודע אם העוף ס' נגד דם שבמוח וקרום דאם יש עוד סניפים להקל יש לסמוך על רבינו קלונימוס דמתיר במרדכי:


צריך לחתוך חוטין אף להסוברים דצלי א"צ חתיכה במליגה מודים פר"ח


אם חורך היינו ע"ג עצים אבל ע"ג קש לכתחילה מותר ש"ך


אבל השאר מותר בין עומדים ובין מונחים


הכל מותר ולכתחילה יש להחמיר:


תרנגולת היינו הגוף אבל הראש אכילו בעוף אסור כמו בבהמה דשם יש עצמות מעכבים את הדם


שידיח וכן שאר מקומות אשר דם בעין שם דמובלע ע"י אור פר"ת


ולא נהגו דממנע לפותח להוציא בני מעי' שיתוש לאפר שיכנס לתוכה ויתלכלך ואם יטמין אותה שלימה אסור משום הכבד דהוי כבדא עלוי בשרא ואסור לכתחילה אפילו לצלי ת"ה:


ליטול היינו לדעת אשכנזים דמחמירין בס' בעי עכ"פ נטילה אבל לספרדים דלא מצריכים ס' סגי בקליפה פר"ח


בכלי ראשון אפי' בדיעבד אוסר דכ"ר מבשל:


וכן לא יערה עמש"ל בסי' ק"ה בדיני עירוי.


בקליפת העור דעירוי מבשל כדי קליפה ואפילו רגלים למעלה מעוף:


א"צ קליפה דהנוצות שבראש הם במקום קליפה ואם עירה פעמים כבר נשרו הנוצות ואסור ש"ך


אפילו בכ"ש הוא דעת רשב"א דס"ל כ"ש מבליע ומפליט בדיעבד אוסר רק אנן בדיעבד סמכינן על הפוסקים החולקים וע"ל סי' ק"ה מ"ש


אינו מבשל וכן אין מבליע ומפליט


ואין חילוק מ"ש הש"ך בס"ק ל"ג בדברי רי"ו שכתב לחלק בין כלי נחושת לכלי חרס עמש"ל סימן ק"ה:


מותר משום דמרתת ואין מסל"ת מהני עמש"ל סי' ס"ט


ויש מי שמתיר הוא דעת רשב"ם דס"ל דאין עירוי מבשל כ"ק וע"ל סימן ק"ה: