כרתי/יורה דעה/נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ומדמין זה לזה ואנן אין בקיאים בבדיקה ואפשר להחמיר י"ל כן וצ"ע:


ולא אמרינן נשחטה עיין פלתי שהארכתי בזה והעלתי אם ריעותא מחיים אסורה עכ"פ מדרבנן ולא סמכינן אחזקתה כלל. ע"ש באריכות


אלא בדבר כו' הש"ך ואחרונים אין דעתם מסכמת בזה רק אם יותר שכיח ורגלים לדבר שנעשה אחר שחיטה אבל ספק שקול ספקא דאורייתא לחומרא ואסרינן אותו ועיין פלתי שהסכמתי עם רמ"א מבלי לנטות מדבריו ימין ושמאל ואדרבא בספק שקול אמרינן להקל רק הכא שרגלים לדבר שנעשה מחיים. ובררתי שגם הרמב"ם סובר כן ואין לנו אלא דברי רמ"א


בין שנברא חסר או נברא נקוב ועיין לעיל גבי טחול שדעת הצ"צ לחלק בין נקב שיש בו חלל ובין נקב ע"ג דבר שטחו דלא שייך בו נברא בנקב ועיין מש"ל בזה


מטחול וה"ה האם שניטל כשר וניקב יש דעות להחמי' ולהטריף ש"ך:


יש לסמוך אמכשירין והפר"ח כתב דאין להקל כלל. ועיין פלתי שדחיתי כל טענותיו והבאתי ראי' לרמב"ם ושגם תוס' ס"ל כרמב"ם וע"ש


כל שנשתנה צריך להיות שינוי גמור וניכר קצת רקבון אבל בשינוי מראה במקצת ודאי אין לחוש גם צריך להיות השינוי מעבר לעבר דאל"כ לא דהוי הנתמסמס קצת מ"מ אין מטריף ופשוט התורה חסה על ממון ישראל. וח"ו להחמי' במקום דליכא פקפוק: