כרתי/יורה דעה/מח
קיבה הוא המסס שמהמסס המאכל נכנס לקיבה וזהו אינו בעוף כלל.
חלב שעל היתר עיין לקמן בסי' ס"ד ושם הכל מבואר:
כרס שניקב ואין טחול סותם כי מפסיק קרום וחלב טמא.
טרפה שחטו הבהמה או עוף וזב מים רבים ובני מעין הכל יפה כשר דהוא חולשא המצוי באדם שקורין וואשיר זוכט והוא מחמת נפוח ואין להרבות בטריפת וכן משמע מתשובת הב"ח:
ואין לך דבר שיסתום עיין פלתי שפלפלתי בטוב אם חלב שבני אשכנזים אוכלים אותו סותם למדינות שנוהגים ברבים אפילו לאוסרו והוא בכלל חלב גמור וע"ש בישוב קושית מהרש"ל והקו' על פר"ח ושער אפרים
כשר ואם ניקבו הכרס אי יש לתלות שלאחר שחיטה פרשו דעת הרבים להכשיר ובתוכם הפר"ח ויפה פסק עיין לקמן בסי' נ' בפלתי
שאם יקרע היינו הכל בחולי דאי ע"י סכין וכדומה והגיע לחלל הגוף טריפה כמחט בחלל הגוף ט"ז ופשוט
רוב עובי בשר זהו דעת הרמב"ם ורוב מחברים חולקים ובעינן דוקא מפולש. ועיין פלתי שכתבתי שיש לרמב"ם ראיה מגמ' ע"ש והנחתי קושי' על תוס' לכן במקום שאין ה"מ טריפה כדעת רמב"ם:
וכמה שיעור וזהו שיעור אפי' במפולש ג"כ בעינן שיעור זה
רוב אורך ה"ה רוב רוחב וחדא מינייהו נקטו הפוסקים:
או באורך והיינו שיש בו חסרון אי מעגלת לי' הוי כסלע אבל בסעיף שלפני זה איירי שהוא רק קרע ואין בו חסרון א"כ אף דמעגלת לי' לא יהיה שליש טפח מ"מ הואיל בו אורך טפח טרפה ש"ך:
אם היה יתר. עיין פלתי דנקבים שיש בהו חסרון מצטרפים לסלע ואין בהם חסרון לרובא. וע"ש מה שדקדקתי בזה:
יעמוד על טפח ואם הוא קטן שאינו מחזיק טפח רק שני שלישי טפח לכאורה אם נקדר כחצי סלע ג"כ טרפה שאם תמתח יהיה שליש וחצי שהוא רובו של שני שלישי טפח ועיי' פלתי שצ"ע שנראה ודעת נוטה להכשיר ע"ש:
אפי' וכו' וא"צ ק"ד מבחוץ לרש"י. אבל מבפנים דעת ש"ך צריך ק"ד דאל"כ לאחר שחיטה נעשה ונתחב. ועי' פלתי שעשיתי לו סמוכים מגמ' הואיל בלא"ה רוב מחברים חולקים על רש"י יש להקל בלי ק"ד מבפנים. ועיין פלתי שהקשתי בזה על רש"י וכן כתבתי דאפשר במחט מודה רש"י דבעי ק"ד:
והכי נהוג ודעת הש"ך והט"ז דוקא במחט אבל לא בחולי אף להך דיעה שהוא דעת רש"י לא חיישינן ועיין פלתי שהקשתי ע"ז ולכן במקום פסידא אף בחולי יש להחמיר:
אם לא וכו' ואם בלע לפלינו ושחטו מיד ונמצא תחוב בצד א' בהמסס דעת התוס' בסוף במה מדליקין דבזה אף לרש"י כשר ועיין פלתי שעשיתי לזה סמוכין מדברי תוס' חולין ויש לסמוך עליהו.
ונמצא עליו ק"ד דוקא עליו מכוון נגד הנקב מבפנים כן הסכמת רוב פוסקים ואם נמצא ק"ד לבד ואין נקב מבפנים אף שמחט מונח בבה"כ כשר כן הסכמת אחרונים דלא כש"ך:
כשרה וק"ד מבפנים אין מועיל להטריף והש"ך מיישב דלא קשיא הא דחיישינן בושט שמא הבריא ועיין מש"ל סי' ל"ג דבלא"ה לק"מ ע"ש בפלתי
מעט מעור אפי' לרש"י דאוסר בהמסס:
והוא שלא מלחו. עיין פלתי דהעליתי דמתחילה צריך ודאי בדיקה אחר ק"ד רק כאן איירי דלא בדוק והומלח ובזה מיושב סתיר' שיש לכאורה בטור
או שנאבד ואי לא בדק כלל לראות אי נקב לחוץ דעת פר"ח להחמיר ונכון הוא
ויש לסמוך ועיין פלתי שהוכחתי מתוספות דלעולם צריך בדיקה ולכן יש להחמיר
סביב מחט בזה אפילו מצד נקב טרפה כ"כ הפוסקים
ויש לסמוך והט"ז מחמיר וכן יש נהורות:
חלודה היינו בראש המחט שמסופקין בו אם ראש מחט עבר לחוץ קודם או אחר שחיטה אמרינן חלודה מעיד שעבר קודם שחיטה אבל באמצע מחט אין נ"מ בחלודה כי ודאי נקב ואתא מחיים והעלה חלודה רק אולי לא עבר כל העובי עד שיהי' נקב מפולש ופשוט וכ"כ רש"ל:
ואם אין עליו ק"ד ובזה נראה דודאי מחייב לבדוק אחר ק"ד דהא בלא"ה יש מחמירין לומר דבא מבחוץ וא"כ לכ"ע בעי בדיקה:
ויש מחמירין אם לא שיש היכר שבא מבפנים וע' פלתי שהבאתי ראיה שגם תו' מכשירין ולכן יש לצדד להקל: