כרתי/יורה דעה/לט
אין לבדוק דאזלינן בתר רוב.
חוץ מריאה דהוי מעוטי דשכיחי
וכל הפורץ גדר ובדיקה זו מדרבנן ועיין פלתי מ"ש בזה ליישב דברי הרא"ש וע"ש מ"ש ליישב דברי תוס':
שלא לנפחה צ"ל דלא שכיח שיהי' ריעותא ולא יהיה ניכר קודם נפיחה דאל"ה פשיטא דצריך נפיח' דכל הבדיקה הוא מיעוטא דשכיח:
הרי זו מותרת אבל בידים ודאי אסור כמו מבטל איסור:
ויש מחמירין והש"ך נתן טעם דאל"כ מה הועיל חז"ל בתקנתם כל א' יאבד הריאה עיין פלתי אם התלב שהוחלב תוך ג"י מותר או אסור ע"ש וגם אי השופט הלך לו ואין כאן איש לבדוק ובין כך יתקלקל הבשר ע"ש
נופחין וט"ז מחמיר שאין אנו בקיאין בבדיקה
כסדרן כשרה הש"ך הביא שני דעות או הטעם אין סרכא בלי נקב או סופו לנקוב ועי' פלתי שכתבתי מה נ"מ לדינא בין שסופו לנקוב או כבר נקב
אם היא מעיקר אונא להיות כי דינם הללו נבוכים בו מחברים זה בכה וזה בכה ורוב שוחטים סומכי' הכל על מיעוך לא חפצתי להאריך כי דברי מחבר ורמ"א די והותר להורות ממנס הלכה למעשה
נראה שהוא בחוץ אין לדקדק הא כל הטעם של היתרא משום דבהמה בחזקת היתר עומדת וכאן ריעותא מחיים עיין פלתי מ"ש בזה
ממקום למקום באותו אונא ודעת מהרש"ל לאסור לשיטות רש"י עיין פלתי בזה
טוב להשקות למ"ד אין סרכה בלי נקב יש להבין מה מועיל ההשקתה עיין פלתי:
בלי רפיון ידים הרבה אזהרות כתבו אחרונים אבל בעו"ה לשוא עשו עט סופר כי אמת אם ימעכו אם היא סרכה כל היום לא יתבטל ויפסיק אבל הם ממעכים והולכים עד שנעשה הסירכה כחוש ואז דוחין באצבע עד שנפסק ואח"פ מפרקינן הסרכא מן הריאה וע"ז מכשירין והרגישו בזה חכמי דור הוותיקין בפראג והיה רעש גדול על השוחטי' ובעו"ה גברה החנופה אשר מקצת חכמים החניפו וגברו ע"י השררה מבלי למחות בדבר שנהגו בו היתר מימות קדמונים ומחותני הגאון מהו' יעקב בק' אובן היה מן התומכים ידיהם של שוחטי' ואח"כ הדפיס אותו בספרו חלק שני משבות יעקב סי' ס' והודה כי הפרצה משונה וכתב וכי חכמי ישראל העלימו עין ח"ו רק לא היה סיפוק בידם למחות מהרסייך וכו' כי רבים חכמי' החזיקו בידם ע"כ תיפוק תורה ויצא בעו"ה משפט מעוקל ועכ"פ הירא ורך לבב בפראג לא אכל משחיטה שהיה בו חשש סירכה וכן כל איש הירא וחרד לדבר ה' ימנע מלאכול כי בנפשו הוא כי שקר האומרי' שממעכים הסירכא והיא כל היום לא תנתק אשריכם תושבי ק"ק המבורג שכל הבשר הוא מבהמה שלא נמעכו ויערב ויבושם לכם:
הראשון נאמן אפילו לפני ב' שאין בו סירכא מ"מ אולי ראשון העביר הסירכות בכח עד שאין רשומו ניכר
כיון שבאו בב"א אבל אם בא זא"ז הראשון נאמן דכיון דהאמינו התורה ובכ"מ שהאמינ' התור' ע"א הרי הוא כשנים ואין דבריו של אחד במקום שנים עיין פלתי שהרא"ה חולק שלא שייך זה באיסורין רק במקום שצריך מדינא כגון דבר שבערוה אבל באיסורין דקיי"ל ע"א נאמן באיסורין לא שייך דהוי כשנים והבאתי ראיה דס"ל להרמב"ם כן ע"ש
שנאבדה ריאה והיינו באונס דלא עבר על תקנת חכמים ולא שייך מה הועילו חכמים בתקנת' ולכך כשר והפר"ח השיג ודעתו להחמיר ועיין פלתי סי' נ' ושם הדברי' מבוררי' דלא כש"ך
מיהו אם וכו' דזה הוי כמאבד ריאה במזיד וה"ל כהנ"ל דמה הועילו חז"ל בתקנת'
חזה סתם מיצר חזה היא ב' אצבעות ובשומן לפעמים מתפשט ובשומן לפעמים מתפשט ביותר
סרוכה לדופן עיין פר"ח שהשיג וגם (קשה על מרדכי. ועיין פלתי בפלפול הזה התי' ישר ונכון וישוב דברי מרדכי
ביפה וכו' ואם יש קמטים תחתיו דעת הט"ז להכשיר ונכון הוא ע"ש: